מי יסביר מדוע ישראל מצביעה יחד עם רוסיה, איראן, לבנון, צפון קוריאה נגד העמדות של ארה”ב, אירופה, אוקראינה, קנדה, יפן, אוסטרליה? – או איך הדיפלומטיה הרוסית “ממסגרת” את ישראל בזירה הבינלאומית

“זה מה שמבדיל “מערב קולקטיבי” ו “רוב עולמי”. כָּאן כאן נמצא קו פרשת המים – היחס לערכים האמיתיים המהווים את מהות הציוויליזציה שלנו“- נציגה רשמית של משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה.

אם לשפוט לפי תוצאות ההצבעה, ישראל “עוברת” מ”המערב הקולקטיבי” (ארה”ב, כל אירופה למעט סרביה, קנדה, אוסטרליה, יפן, אוקראינה, ניו זילנד, דרום קוריאה, בריטניה וכו') ל”עולם רוב” (רוסיה, איראן, צפון קוריאה, ארמניה, בלארוס, בורקינה פאסו, קובה, עיראק, ירדן, לבנון, מונגוליה, קטאר, זימבבואה, פפואה גינאה החדשה וכו'…).

זה מעניין ברוסית תקשורת תעמולה אין לציין שישראל הצביעה “כן”. מַדוּעַ?

ב-17 בדצמבר 2024 הצביעה העצרת הכללית של האו”ם בעד ההחלטה שהגישה רוסיה “מאבק בהאדרת הנאציזם, הניאו-נאציזם ושיטות אחרות התורמות להסלמה של צורות עכשוויות של גזענות, אפליה גזעית, שנאת זרים וחוסר סובלנות קשורה” — א/79/456.

המסמך נתמך 119 מדינותכולל ישראל, בזמן שהם היו מתנגדים 53 מדינות, 10 – נמנע.

ההחלטה, שרוסיה מעלה להצבעה מדי שנה מאז 2005, נראית במבט ראשון כאצילית: היא מגנה את האדרת האידיאולוגיה הנאצית וכל אחד מביטוייה. עם זאת, למעשה, מסמך זה הפך מזמן לכלי תעמולה רוסי להצדקת פשעיו ותוקפנותו.

מדוע ההצבעה של ישראל עוררה שאלות?

תמיכתה של ישראל בהחלטה הרוסית הפתיעה רבים, במיוחד בהקשר של קשריה ההדוקים של המדינה היהודית עם ארצות הברית, אירופה ואוקראינה. כפי שציין נציג אוקראינה באו”ם:

“רוסיה משתמשת בנושא המאבק בנאציזם כדי להצדיק את פשעי המלחמה שלה נגד אוקראינה. זו לא יותר ממניפולציה של הזיכרון ההיסטורי”.

עבור ישראל, שהיא קורבן לפשעי הנאצים וסמל למאבק באנטישמיות, הצבעה כזו נראית מוזרה. מומחים רבים שואלים: מדוע הצביעה ישראל, מהנפגעים המרכזיים במלחמת העולם השנייה, בקנה אחד עם רוסיה, איראן, צפון קוריאה ולבנון?

תגובת העולם להחלטה

ההצבעה באו”ם עוררה ויכוח סוער. נציגי המערב ואוקראינה הצהירו ישירות כי המסמך הוא מניפולטיבי באופיו.

מה אמרו המשתתפים המרכזיים?

• אַרצוֹת הַבְּרִית:
  

  “ההחלטה הזו היא לא יותר מאשר כלי לתעמולה רוסית. זה לא נלחם בנאציזם, אלא מחפה על תוקפנות נגד אוקראינה”.

• אוקראינה:
  

  “לא נאפשר לאלו האונסים והורגים היום להרצות לנו על המאבק בנאציזם. רוסיה היא הפשיזם של המאה ה-21”.

• צ'כיה (מטעם האיחוד האירופי):
  

  “אנחנו דוחים את השימוש בזיכרון היסטורי כדי להצדיק פשעים חדשים. להחלטה אין שום קשר למאבק האמיתי בקיצוניות”.

איך רוסיה מתמרנת את נושא הנאציזם

ההחלטה הרוסית נשמעת אותו הדבר מדי שנה: גינוי האדרת הנאציזם, הפשיזם וכל צורות הגזענות. עם זאת, בהקשר של המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, מסמך זה הפך לפוליטיזציה גלויה.

רוסיה טוענת ש”דנאזיפיקציה” היא המטרה של פלישתה לאוקראינה. עם זאת, העובדות מצביעות אחרת:

• פשעי מלחמה רוסיים באוקראינהכולל הרג אזרחים ואלימות, מזכירים את זוועות המשטרים הפשיסטיים של המאה ה-20.
• רוסיה מבקשת להסיט את תשומת הלב ממעשיה שלה, מסתתרת מאחורי המאבק בנאציזם.
• האו”ם הופך לפלטפורמה לתעמולה רוסית, שבה מוסקבה מנסה לתת לגיטימציה לתוקפנותה.

איך רוסיה חושפת את ישראל לעולם הדמוקרטי?

רוסיה, באמצעות שיטות הדיפלומטיה המתוחכמות שלה, חושפת את ישראל במיומנות למדינות דמוקרטיות כמו ארצות הברית, חברות האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה, יפן וכמובן אוקראינה. פעולות אלה של מוסקבה אינן יכולות להיקרא מקריות: הן מכוונות להרחיב את הפיצול בבריתות בינלאומיות ולערער את המוניטין של ישראל כמדינה דמוקרטית.

מניפולציה בהצבעה של האו”ם

מדי שנה מציגה רוסיה החלטה לעצרת הכללית של האו”ם על “המאבק נגד האדרת הנאציזם”. במבט ראשון המסמך נראה אצילי: מי יתנגד לגינוי הנאציזם? עם זאת, בפועל, זוהי מלכודת המופתית של רוסיה על מנת:

1. הצדק מוסרית את מעשיך באוקראינה.

   רוסיה משתמשת בהחלטה ככלי, בטענה שהיא “נלחמת בנאציזם” באוקראינה. למעשה, מדובר בניסיון להסתיר פשעי מלחמה, הרג אזרחים והרס ערים.

2. לשים את ישראל במצב מביך.

   בהצבעה “בעד” ההחלטה, ישראל הופכת ל”שותפה” של התעמולה הרוסית. בעיני העולם הדמוקרטי נראה שישראל תומכת בהאשמות חסרות בסיס של רוסיה נגד אוקראינה ומדינות נוספות.

3. טשטש את הגבולות בין בעלי ברית.

   ישראל, כשותפה קרובה של ארצות הברית ואירופה, מוצאת את עצמה בחברת רוסיה, איראן, צפון קוריאה ולבנון. הדבר מטיל צל על מדיניות החוץ של ישראל ומעלה גבה בקרב בעלי בריתה הדמוקרטיים.

דוגמה להצבעה ב-2024: מניפולציה והשלכות

ההחלטה של ​​רוסיה נתמכה על ידי 119 מדינות, כולל ישראל. במקביל, 53 מדינות התנגדו לה, כולל ארה”ב, קנדה, מדינות האיחוד האירופי, אוקראינה ויפן.

הצבעה זו הייתה דוגמה לאופן שבו רוסיה משתמשת באסטרטגיה דיפלומטית כדי:

• הסתר את פשעי המלחמה שלך. על ידי הצגת עצמה כ”לוחם נגד הנאציזם”, מוסקבה מסיטה את תשומת הלב מאירועים אמיתיים, כגון הרס בוצ'ה, מריופול וערים אחרות באוקראינה.
• צור אשליה של תמיכה גלובלית. בהבאת ישראל לצדה, רוסיה מראה שהיא נתמכת לא רק על ידי משטרים אוטוקרטיים, אלא גם על ידי מדינות דמוקרטיות.

ישראל, בהצבעה “כן”, נפלה בפח. המהלך נתפס בעיני רבים כסתירה לעקרונות עליהם הגנה המדינה היהודית במשך עשרות שנים, כולל המאבק באנטישמיות, גזענות והפרות זכויות אדם.

למה זה מסוכן לישראל?

1. אובדן אמון במדינות דמוקרטיות.

   בעלות בריתה של ישראל עשויות לראות בהצבעתו בעד ההחלטה צעד לקראת תעמולה רוסית. זה נכון במיוחד עבור אוקראינה, שנסמכת על תמיכתה של ישראל במאבק נגד התוקפנות של מוסקבה.

2. סיכון לאובדן מוניטין.

   ישראל, כמדינה שנוסדה לאחר אסון השואה, הייתה מאז ומתמיד סמל להתנגדות לפשיזם ולנאציזם. התמיכה בהחלטה הרוסית מעמידה בספק את כנות הערכים הללו בעיני הקהילה הבינלאומית.

3. מסבך את היחסים עם ארצות הברית.

   אמריקה, השותפה האסטרטגית העיקרית של ישראל, מגנה בכל תוקף כל פעולה המצדיקה את התוקפנות הרוסית. הצבעה של ישראל בהתאם לרוסיה ואיראן עלולה להיתפס כהפרת אמון.

איך רוסיה משתמשת בישראל בתעמולה שלה?

רוסיה לא רק מערבת את ישראל בהצבעות באו”ם, אלא גם משתמשת בעובדה זו באופן פעיל בתעמולה הפנימית והחיצונית שלה.

• הצהרות תעמולה.

  תקשורת רוסית וגורמים רשמיים כמו מריה זכרובה מדגישים כי ישראל תמכה בהחלטתם. זה מוצג כהוכחה לכך שרוסיה צודקת, תוך התעלמות מההקשר ומהאופי המניפולטיבי של המסמך.

• מניפולציה של הזיכרון היהודי.

  רוסיה פונה ללא הרף לשואה ולמאבק באנטישמיות, בטענה שפעולותיה באוקראינה מכוונות ל”דנאזיפיקציה”. זה לא רק מעוות את הזיכרון ההיסטורי, אלא גם מערב את ישראל בהצדקת התוקפנות הרוסית.

• דיפלומטיה נסתרת.

  ישראל נמנעת פעמים רבות מביקורת גלויה על רוסיה בשל שיקולים אסטרטגיים במזרח התיכון, במיוחד בסוריה. רוסיה משתמשת בשתיקה הזו כאישור לכך שהיא צודקת, מבלי לדאוג להשלכות על ישראל.

מקרה: רוסיה, איראן וביטחון ישראל

בעוד רוסיה “משתמשת” בישראל באו”ם, היא ממשיכה לחזק את קשריה עם איראן, האויב העיקרי של המדינה היהודית. מל”טים איראניים משמשים את רוסיה כדי לתקוף את אוקראינה, והתמיכה הכספית בטהרן הולכת וגוברת.

זה אירוני שהצבעה של ישראל בעד ההחלטה הרוסית נראית כמו תמיכה במדינה המשתפת פעולה עם אויבה. הדבר יוצר סיכוני מוניטין ומשאיר את ישראל חשופה לביקורת.

איך רוסיה מקימה את ישראל? דוגמאות מרכזיות

מסקנות: כיצד יכולה ישראל להימנע מהמלכודות של רוסיה?

1. ציין בגלוי את עמדתך.

   חשוב שישראל תסביר בפומבי את מעשיה על הבמה הבינלאומית כדי למנוע מניפולציה מצד רוסיה.

2. לחזק את הקשר עם אוקראינה.

   תמיכה באוקראינה לא רק עולה בקנה אחד עם ערכים דמוקרטיים, אלא גם מראה שישראל מתנגדת לתוקפנות והפרות זכויות אדם.

3. היזהר יותר מיוזמות רוסיות.

   כל החלטה לתמוך ברוסיה באו”ם חייבת להישקל בקפידה כדי למנוע סיכוני מוניטין.

ישראל, בהצבעה בעד ההחלטה, מסכנת את המוניטין שלה בעיני בעלות בריתה, כולל ארצות הברית ואוקראינה.

אֲתַר אִינטֶרנֶט חדשות – חדשות ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולנתח כיצד הצבעות כאלה משפיעות על הדיפלומטיה הישראלית ותפקידה בעולם.

…………………………

השאירו תגובה בוואטסאפ – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל

השאר תגובה בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל