האנדרטה הראשונה לחללי ההולודומור בשנים 1932-1933 באוקראינה הוקמה בירושלים – מה ידוע?

באפריל 2025, בירושלים, בגן הוול (Wohl Rose Garden) , שבין הכנסת לבית המשפט העליון, הוקם האנדרטה הראשונה בישראל לזכר קורבנות רעב ההולודומור באוקראינה של 1932-1933. אנדרטה זו הוקמה כתוצאה משיתוף פעולה בין העיר ירושלים, קרן טמרטיי, שגרירות אוקראינה בישראל, HREC (מרכז מחקר והוראה ללימוד ההולודומור), הקונגרס העולמי של האוקראינים (The Ukrainian World Congress (UWC)) ורשות פיתוח ירושלים.

תפקיד האנדרטה והסמליות שלה

האנדרטה מעוצבת כמטחנות קורבנות שבורות עם יד מורמת, המסמלת את הסבל וההתנגדות של קורבנות ההולודומור. סמליות זו גם מתייחסת לעובדה כי רבים מהאוקראינים, ששרדו את הג’נוסייד הזה, היו נתונים לתנאי רעב ודיכוי אכזרי, וזכרם נשאר חלק חשוב בהיסטוריה האוקראינית גם היום.

היוצרת של האנדרטה: לודמילה טמרטיי

האנדרטה נוצרה על ידי האמנית הקנדית ממוצא אוקראיני לודמילה טמרטיי, אשר יצרה את האנדרטה הראשונה להולודומור שהוקמה ב-1983 באדמונטון, קנדה.

“האנדרטה הראשונה בעולם לקורבנות ההולודומור ב-1932-1933 באוקראינה נפתחה ב-23 באוקטובר 1983 באדמונטון (אלברטה, קנדה). האנדרטה הוקמה ב-1983 ביוזמת הסניף של ועד האוקראינים בקנדה באדמונטון. היוצרת היא לודמילה טמרטיי ממונטריאול, אם שלה שרדה את ההולודומור.

האנדרטה עוצבה בצורה של מעגל קרוע, שמסמל את מחזור החיים המנופץ בכוונה (לא ניתן שלא לשים לב לדמיון שלה למטחנות). ידיים עייפות מורמות בהתנגדות ומבקשות לסיים את העינויים. על האנדרטה יש כיתוב באנגלית ובצרפתית: “לזכרם של מיליון אנשים שמתו בזמן רעב-הג’נוסייד שנגרם באוקראינה על ידי המשטר הסובייטי במוסקבה בשנים 1932-1933. אנו עומדים בשמירה נגד עריצות, אלימות, ואכזריות”.

לפני התקנת האנדרטה, שגרירות ברית המועצות בקנדה הביעה את מחאתה.”

לודמילה טמרטיי בשיתוף עם דייוויד רובינסון יצרה את האנדרטה בירושלים, אשר כוללת את המטחנות השבורות עם יד מורמת, המסמלות את הסבל וההתנגדות של קורבנות רעב ורדיפות פוליטיות.

ציטוט מלסיה גסידג’אק

לסיה גסידג’אק, מנהלת מוזיאון ההולודומור-ג’נוסייד הלאומי (אוקראינה), הגיבה על התקנת האנדרטה כך:

“כמוסד, אנחנו עדיין בודקים את הפרטים הרשמיים (מתי הוקמה, אם תהיה פתיחה רשמית), אך נראה כי בירושלים, בגן הוול, שבין הכנסת לבית המשפט העליון, הוקמה האנדרטה הראשונה בישראל לקורבנות ההולודומור.

כתוצאה משיתוף פעולה בין העיר ירושלים, קרן טמרטיי, שגרירות אוקראינה, HREC ורשות פיתוח ירושלים.”

היוצרת היא האמנית הקנדית ממוצא אוקראיני, לודמילה טמרטיי (יחד עם דייוויד רובינסון, כפי שמעיד השלט), אנדרטה אחרת שלה, כמעט זהה לזו שבירושלים, הוקמה לפני 41 שנה באדמונטון שבקנדה.

אני מבינה היטב את השקט הארגוני, כי יש לא מעט רוסים וונדליסטים בישראל. אך משמעות האירוע הזה היא עצומה, וההכרת תודה לכל המעורבים היא אינסופית.”

הפתיחה הלא רשמית והטקס

האנדרטה הוקמה (לפי מקורות אמינים) לא באפריל, אלא קודם לכן, אך לפי התכניות המקוריות, הפתיחה הרשמית של האנדרטה הייתה אמורה להיות מתואמת עם ביקור של אישיות בכירה מאוקראינה בישראל, כולל ביקור אפשרי של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי.

עם זאת, ביקור נשיא אוקראינה טרם התקיים מסיבות ידועות ולא ידועות, ומידע על האנדרטה לא פורסם רשמית, למרות משמעותה וחשיבותה לשתי המדינות.

על האנדרטה, ב-17 באפריל 2025, דיווח לראשונה מרטין דניצ’ב, מתנדב המתגורר בפתחת-תיקוה. הוא פרסם תמונות של האנדרטה בפייסבוק וכתב:

“אני המום לטובה. הוקמה אנדרטה בירושלים לזכר קורבנות ההולודומור של 1932-1933.”

דניצ’ב ציין גם כי האנדרטה הוקמה לאחרונה, בשנת 2025, והוסיף כי “קשה להסביר עד כמה זה חשוב”.

הידיעה הזו הפכה למשמעותית עבור הקהילה האוקראינית, והיא התפשטה במהרה בתקשורת.

הפתיחה הרשמית של האנדרטה בגן הוול טרם התרחשה, מכיוון שהפארק עצמו נמצא בשיפוצים. המרכז התרבותי האוקראיני בתל אביב דיווח כי הפתיחה הרשמית תתבצע לאחר סיום העבודה בפארק. תאריך ושעת הטקס יפורסמו בדפים של שגרירות אוקראינה בישראל והמרכז התרבותי האוקראיני בתל אביב. מצפים שברגע החשוב הזה עבור הקהילה האוקראינית בישראל ובעולם, ינתן הרבה סיקור תקשורתי.

סמליות האנדרטה ומשמעותה

האנדרטה בירושלים מעוצבת בצורה של מטחנות קורבנות שבורות עם יד מורמת, שעליה חמישה חאוסקים, שמסמלים את הסבל של מיליוני האוקראינים שהיו קורבנות להולודומור. האנדרטה לא רק מסמלת טרגדיה היסטורית, אלא גם את מאבק זכויות האדם, את הזיכרון לקורבנות אלימות ואכזריות.

הפרויקט של האנדרטה והתמיכה

הפרויקט של האנדרטה נתמך על ידי מספר ארגונים, כולל ג’יימס קוסטיאנטין טמרטיי, איש עסקים ומגייס כספים קנדי. הוא תומך פעיל בפרויקטים תרבותיים וצבאיים הקשורים לאוקראינה. גם HREC ורשות פיתוח ירושלים מילאו תפקיד קרדינלי בארגון והקמת האנדרטה.

ג’יימס קוסטיאנטין טמרטיי: איש עסקים ומגייס כספים

ג’יימס קוסטיאנטין טמרטיי – מגייס כספים ואיש עסקים קנדי, מייסד חברת “נורת’לנד פאוור”. הוא תומך באופן פעיל בפרויקטים בתחום התרבות וההיסטוריה, כולל הצבת אנדרטאות להולודומור במדינות שונות, כמו בישראל ובקנדה. ג’יימס ולודמילה טמרטיי – אח ואחות, והם שניהם תומכים פעילים ביזמויות תרבותיות לשימור זיכרון אודות הטרגדיות של העם האוקראיני. ג’יימס טמרטיי הוא גם המייסד של פרויקט Ukrainian Jewish Encounter (UJE), שמטרתו לפתח הבנה ושיתוף פעולה בין העמים האוקראיני והיהודי.

לודמילה טמרטיי: אמנית ופעילת זכויות

לודמילה טמרטיי, שנולדה ב-1944 בסלובקיה, היא אמנית ופעילת זכויות אוקראינית ידועה. היא יוצרת את האנדרטה הראשונה להולודומור, שהוקמה ב-1983 באדמונטון, קנדה. עבודותיה מיועדות לשימור הזיכרון על ההולודומור והטרגדיות אחרות של העם האוקראיני. לודמילה פעילה בחיים הציבוריים ותומכת בתרבות ובחינוך האוקראיני.

פרויקט Ukrainian Jewish Encounter

Ukrainian Jewish Encounter (UJE) — פרויקט הנתמך על ידי ג’יימס טמרטיי, שמטרתו לפתח הבנה ושיתוף פעולה בין העם האוקראיני והעם היהודי. הפרויקט כולל יוזמות חינוכיות, פרסומים ואירועים המוקדשים להיסטוריה המשותפת, כולל השואה וההולודומור. פרויקט זה ממשיך את מאמצי טמרטיי לשימור הזיכרון ההיסטורי ולחיזוק הקשרים בין שני העמים.

היסטוריית ההכרה של ישראל בהולודומור

ישראל לא הכירה באופן רשמי בהולודומור של 1932–1933 באוקראינה כמעשה ג’נוסייד.

ב2008, שגרירת ישראל באוקראינה, זינה קלאי-קלייטמן, הצהירה כי ישראל מכירה בהולודומור כטרגדיה גדולה לעם האוקראיני, אך אינה יכולה להכיר בו כג’נוסייד, מכיוון “שהרעב פגע לא רק באוקראינים אלא גם בעמים אחרים”.

ב2016, הוגש לכנסת הצעת חוק להכיר בהולודומור כג’נוסייד, אך היא לא אושרה בשל קשיים פוליטיים ועדינות השאלה בהקשר של יחסי ישראל-רוסיה.

ב2018, חבר הכנסת אקרם חסון הציע הצעת חוק נוספת, שלא זכתה לתמיכה בפרלמנט.

ב2019, במהלך ביקורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באוקראינה, וולודימיר זלנסקי קרא לישראל להכיר בהולודומור כמעשה ג’נוסייד. עם זאת, נתניהו לא השיב באופן פומבי לפנייה זו, וישראל לא שינתה את עמדתה.

ב2021, נשיא ישראל יצחק הרצוג ביקר באוקראינה והניח זר לזכר קורבנות ההולודומור בקייב, אך ישראל עדיין נמנעת מהכרה רשמית בטראגדיה כג’נוסייד.

ב2022, שגריר ישראל בקייב, מיכאל ברודסקי, אמר כי זאת בשל העובדה שבישראל “אין נוהג להכיר או לא להכיר בטראגדיות לאומיות”.

…

מאז היווסדה, NAnews – חדשות ישראל מציגה נושאים הנוגעים ליחסים אוקראינה-ישראל, אירועים תרבותיים והיסטוריים חשובים עבור הקהילות האוקראינית והיהודית. שאלת שימור הזיכרון ההיסטורי, במיוחד של טראגדיות כמו ההולודומור, יש לה חשיבות רבה לשתי הקהילות. התקנת האנדרטה בירושלים מהווה לא רק רגע חשוב בהיסטוריה של אוקראינה, אלא גם צעד מפתח בהגברת הקשרים התרבותיים בין שני העמים.

…