יום השנה השלישי לתוקפנות של פוטין ברוסיה נגד אוקראינה – גבורה, חוזק והקרב על העצמאות

היום, ביום השנה השלישית להתחלת האגרסיה, אנו אומרים לאוקראינה: את תנצחי!

הרוח שהראית בימים הראשונים של המלחמה נמשכת גם היום. אנו מאמינים, שלמרות כל הניסיונות הנוראים, אוקראינה תתאושש, תהפוך לחזקה עוד יותר, והאגרסור יקבל את עונשו.

אנחנו, לצד הצדק, מאחלים לאוקראינה נצחון, שחרור כל השטחים הכבושים ושלום. מי ייתן ואוקראינה תישאר חופשית ועצמאית, ועם אוקראינה תמיד יהיה סמל חי של חוסן, אומץ ואהבה לארצה.

ב-24 בפברואר 2025, אוקראינה וכל העולם מציינים את השנה השלישית להתחלת האגרסיה המלאה של רוסיה תחת פוטין נגד אוקראינה. יום זה הפך לנקודת מפנה ששינתה באופן יסודי את חייהם של מיליוני אנשים. זה לא רק תאריך, אלא סמל לגבורת הלב, לחוסן ולרצון הבלתי נשבר של העם האוקראיני. עלינו לזכור כי ביום זה החלה הקרב על החירות והעצמאות, שבו האוקראינים הפגינו אומץ אדיר, תוך שמירה על ערכים מוסריים גבוהים ועל מטרה נעלה – להגן על ארצם, על עמם ועל עתידם.

1. תחילת המלחמה: האגרסיה הרוסית וההתנגדות האוקראינית

כאשר ב-24 בפברואר 2022, רוסיה תחת פוטין החלה את הפלישה המלאה, העולם נדהם. מוסקבה ציפתה לכיבוש מהיר של אוקראינה, אך במקום זאת עמדה מול צבא של אומץ ונחישות. עיר אחרי עיר, האוקראינים יצאו להגנה, נלחמים לא רק בצבא אלא גם בתעמולה האגרסיבית, במטרה לשמור על זהותם, על ריבונותם ועל חירותם.

למרות התקפות המוניות וניסיונות לכבוש את האובייקטים והמקומות המרכזיים, העם האוקראיני לא נכנע. זו לא הייתה מלחמה רגילה, אלא קרב על ההישרדות, על הזכות להיות חופשיים. בימים הראשונים של המלחמה, האוקראינים הראו לעולם כולו כי רוח האומה אינה ניתנת לשבירה, וכי כוח הרצון, האחדות והנחישות מסוגלים לתת עמידה אפילו בפני הצבאות החזקים ביותר.

2. תרומתם של היהודים למאבק על אוקראינה: דוגמאות לגבורת הלב

כמו כל האוקראינים, גם היהודים באוקראינה עמדו על הגנת מולדתם באותה נחישות ואומץ. מהימים הראשונים של המלחמה, היהודים האוקראיניים לקחו חלק פעיל בהגנה על ארצם – הצטרפו לצבא, לארגוני התנדבות והפכו לחלק חשוב מההתנגדות.

משה ראובן אסמן, הרב הראשי של אוקראינה, הפך לסמל של פטריוטיות ואומץ המופיעים אצל האוקראינים ממוצא יהודי. מהימים הראשונים של הפלישה, הוא עסק בארגון סיוע הומניטרי ובהבטחת ביטחון הקהילות היהודיות. עם זאת, הרגע הטרגי ביותר עבורו היה קבלת הידיעה על מותו של בנו המאומץ, מטיתיהו (אנטון) סמבורסקי, שנהרג בחזית. דוגמה זו של גבורת הלב וטרגדיה מזכירה לנו שכל האוקראינים, ללא קשר למוצאם, הפכו לחלק מהמאבק הגדול הזה.

3. החוסן של אוקראינה: כיצד העם עמד בפני ניסיונות אכזריים

שלוש שנים של מלחמה הן סיפור של פחד, כאב ואובדנות, אך גם סיפור של רצון בלתי נשבר. האוקראינים לא נכנעו ולא התרפקו מול האגרסיה העזה. אנו זוכרים כיצד אזרחים רגילים הפכו למגדלי הגנה, כיצד מתנדבים חילקו מזון ותרופות בחזית, וכיצד אלפי אוקראינים נכנסו לקרב למען אדמתם.

תחת פצצות וירי ארטילריי, האוקראינים המשיכו לבנות, לשקם, ללמוד ולעבוד. נשים, ילדים וקשישים – אף אחד לא נשאר מאחור. זהו הכוח של אוקראינה: עם שעבר את זוועת המלחמה, ממשיך לחיות ולהיאבק, למרות כל הקשיים.

4. סיוע עם ישראל ומתנדבי ישראל: אחדות ותמיכה

מהימים הראשונים של המלחמה, עם ישראל והמתנדבים הישראלים תמכו באוקראינה באופן פעיל. ישראלים סייעו בהעברת סיוע הומניטרי, תרופות וסיפקו עזרה רפואית. ארגונים ישראליים רבים ארגנו גיוס כספים ואספו סחורות חיוניות לתמיכה באוקראינים, והישראלים גם תרמו למאמצים רפואיים והתנדבותיים שנועדו לסייע לאוקראינים.

ישראל קיבלה גם אלפי פליטים, נתנה להם מקלט וסיוע נדרש. מתנדבים מישראל לקחו חלק בשיקום תשתיות פגועות ובהדרכת שירותי רפואה.

האחדות והסולידריות בין הישראלים לאוקראינים הפכו לסמל של ידידות אמיתית וסיוע הדדי ברגעים הקשים ביותר.

5. כל אוקראינה נגד האגרסיה של פוטין: שנאת האויב

במהלך שלוש שנות המלחמה, העמדה של אוקראינה כלפי רוסיה הפכה לחד-משמעית. האגרסיה של פוטין אינה ניתנת להצדקה בשום נסיבות. הרצח של אזרחים, ההרס, הג’נוסייד והדפורות – כל אלו חייבים להידחות ולקבל צדק בזירה הבינלאומית. אוקראינה ועם אוקראינה אינם סולחים למה שגרמה להם רוסיה.

בכל צעד, בכל קרב, בכל מרכז התנדבות, האוקראינים מראים בבירור ובנחישות כי הם לא ישכחו את הזוועה שגרמה רוסיה של פוטין. זו אינה רק עוינות, אלא שנאת אלה שבאו להרוס. ואוקראינה, למרות האובדנות הנוראות, נשארת בלתי מנוצחת.

6. איחולים לעתיד: אוקראינה תנצח!

היום, ביום השנה השלישית להתחלת האגרסיה, אנו אומרים לאוקראינה: את תנצחי! הרוח שהראית בימים הראשונים של המלחמה נמשכת גם היום. אנו מאמינים, שלמרות כל הניסיונות האכזריים, אוקראינה תתאושש, תהפוך לחזקה עוד יותר, והאגרסור יקבל את עונשו.

אנחנו, לצד הצדק, מאחלים לאוקראינה נצחון, שחרור כל השטחים הכבושים ושלום. מי ייתן ואוקראינה תישאר חופשית ועצמאית, ועם אוקראינה תמיד יהיה סמל חי של חוסן, אומץ ואהבה לארצה.

סיכום: תקווה לשלום ולנצחון

ביום זיכרון זה, אנו נזכרים בכל אלה שנתנו את חייהם למען אוקראינה. אנו גאים בכל אוקראיני שנלחם, עבד והצליח לשרוד, למרות כל הניסיונות האכזריים. ניצחון אוקראינה כבר קרוב, ואנו מאמינים שהיום הזה יגיע ללא ספק.

מי ייתן ויום זה יהפוך לסמל לנחישות המשותפת שלנו ולאמונתנו בכך שהרע לא יכול לגבור על הטוב.

אוקראינה תנצח! הפוטיניזם והאגרסיה שלו חייבים להיפסק.