“אבל היום אני מרגיש חולה כי ישראל, מתוך הבנה שרוסיה היא מדינה של גללים ומדינה תוקפנית המעורבת בתמיכה בטרוריסטי חמאס, עדיין לא הצביעה בעד ההחלטה בגלל עמדת ארה”ב” – בוריסלב ברזה

האומות המאוחדות הזו התקלקלה, והחדשה לא הובאו. נראה שהיא לא ממש נחוצה.

לפי גרסת האו”ם, רוסיה כבר איננה אגרסור. באמת: להשתלט על 20% מארץ זרה, להרוס מאות כפרים ועיירות, להרוג ולענש את האוכלוסייה האזרחית – לא לדבר על שבויי מלחמה – האם זה לא דוגמה למדינה מתורבתת? והכי מזעזע, שהשתתפות בפארס המביש הזה באו”ם לקחה חלק ארה”ב – בעלת הברית לשעבר שלנו, וישראל, שסבלה רבות מהחמאס התומך ברוסיה. העולם השתגע, אבל איפה המטפלים?

בלילה שלפני כן, באסיפת הכללית של האו”ם התקיימה הצבעה על החלטה שהוגשה על ידי אוקראינה ומדינות האיחוד האירופי, לכבוד שלוש שנים מאז תחילת האגרסיה הרוסית. לאחר ההצבעה התקבלו תוצאות שיהיו להן השלכות בעתיד. והנושא אינו ההחלטה עצמה, שבפועל אינה משפיעה על כלום – כמו גם האו”ם החסר עוצמה. השאלה היא כיצד התפלגו הקולות.

…היום, הווקטורים של המדיניות החוץ של אוקראינה וישראל מנוגדים. ישראל נעה לפי מסלול ארה”ב תחת טראמפ, בעוד שאוקראינה – בכיוון אחר יחד עם האיחוד האירופי.

החלטה זו ביטאה תמיכה בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, ועל כך הצביעו מדינות האיחוד האירופי ומדינות נוספות. אך נגד ההחלטה הזו הצביעו ארה”ב, וביחד איתם – רוסיה, צפון קוריאה, ארגנטינה, מאלי וניקרגואה. וגם ישראל. אפילו איראן נמנעה מהצבעה. עם זאת, ישראל הצביעה בסינכרון עם ארה”ב. אגב, כמו תמיד. אך הסיפור הזה שונה לחלוטין. הוא הראה שהיום הווקטורים של המדיניות החוץ של אוקראינה וישראל מנוגדים. ישראל נעה לפי מסלול ארה”ב תחת טראמפ, ואילו אוקראינה – בכיוון אחר יחד עם האיחוד האירופי.

כן, היום מישהו יכול להזכיר שאוקראינה כמעט תמיד מצביעה באו”ם נגד ישראל. אבל זה לא קשור להצבעה, כיוון שהצבעה זו התקיימה לא לפי מצפון אלא לפי אינטרסים. לצערי. וזה מעיד על כך שישראל היום תצביע על כל מה שיוזם ארה”ב, ואוקראינה – בסינכרון תצביע על יוזמות האיחוד האירופי, שלעיתים קרובות נושאות אופי אנטי‑ישראלי. הסבירות לכך די גבוהה, וזה מאוד לא נעים לי.

היום טראמפ בחר באסטרטגיה של התקרבות לקראמלין ואינו מכנה את רוסיה כאגרסור. לכן, ארה”ב לא מצביעות על ההחלטה הזו, וישראל “משחקת” לפי זה.

אבל למי אכפת מהמחשבות שלי באו”ם? למרות שאני יודע בוודאות שרוב הישראלים, על פי כל הסקרים, תומכים באוקראינה, ובארה”ב רק 8% מהאמריקאים מתייחסים בחיוב לרוסים ולפדרציה הרוסית – טראמפ בחר היום באסטרטגיה של התקרבות לקראמלין ואינו מכנה את רוסיה כאגרסור, ולכן ארה”ב לא מצביעות על ההחלטה הזו, וישראל מתאימה את הצביעתה.

זה מאוד מצער אותי. זה גורם לי להרגיש בחילה. ואף סערת שיחות והודעות מחברים מישראל לא תשנה את המצב. אני כבר יודע שרוב הישראלים תומכים באוקראינה, ואילו האנטישמיים בקרב האוקראינים הם סטורמים. אך ההתפתחות של המצב לא משמחת אותי. בטווח הארוך, זה רק יגרום לעוד יותר כאב אצל חברי אוקראינה בישראל וחבריי ישראל באוקראינה.

…היום אני מרגיש בחילה מהעובדה שישראל, בהבנה שרוסיה היא “מדינת עפר” ומדינת אגרסיה, המעורבת בתמיכה בטרוריסטים מחמאס, בכל זאת לא הצביעה על ההחלטה…

בכל מקרה, עם הזמן זה יהיה ניתן לתקן. ובהתבוננות על כך, למשל, שאזרבייג’ן מצביע על כל ההחלטות האנטי‑ישראליות באו”ם ובאותו הזמן בפועל הוא אחד מבעלי הברית והשותפים החשובים של ישראל, יש להתמקד לא בהצבעה אלא במה שקורה מעבר לקירות האו”ם בין המדינות שלנו. אך היום אני מרגיש בחילה מהעובדה שישראל, בהבנה שרוסיה היא “מדינת עפר” ומדינת אגרסיה, המעורבת בתמיכה בטרוריסטים מחמאס, בכל זאת לא הצביעה על ההחלטה בעקבות עמדת ארה”ב. אבל גם זה יעבור…