ארכיון אפשטיין-2026: איך במוסקבה הציגו את “השליטה הישראלית” על … זלנסקי

פרסום בתחילת 2026 של יותר משלושה מיליון עמודים של חומרי ארכיון ממשרד המשפטים של ארה”ב הפך לאירוע שחרג הרבה מעבר לתיק הפלילי של ג’פרי אפשטיין. המסמכים שנחשפו נגעו לפוליטיקה העולמית, לשירותי הביון ולהשקפות מאחורי הקלעים של מנהיגי מדינות על כוח והשפעה.

מדובר במאגרי התכתבויות, תמלילים והערות פנימיות הקשורים לפעילותו של ג’פרי אפשטיין. חומרים אלו, לפי הערכות אנליסטים, הראו לראשונה עד כמה בכירים בסביבתו שזורים בכסף, קומפרומט ופנטזיות גיאופוליטיות.

אחד הנושאים המעוררים ביותר היה אזכור השקפותיו של ולדימיר פוטין על המנהיג האוקראיני. במסמכים נטען כי בשיחות פרטיות הוא לכאורה תיאר את ולדימיר זלנסקי כפוליטיקאי שנמצא בשליטה מלאה של ישראל. ניסוחים אלו משקפים לא עובדות, אלא תפיסות ומיתולוגיה שהסתובבו באליטות האוטוריטריות.

חלק נפרד מהארכיונים עוסק באיך אפשטיין עצמו תיאר את “האימפריה” שלו. לפי נתוני העיתון הבריטי Daily Mail, עסקיו נחשבו על ידי אנשי ביון כ”מלכודת דבש” רחבת היקף, ששימשה לאיסוף קומפרומט על פוליטיקאים ופיננסיירים ברחבי העולם.

במסמכים מופיעות גרסאות על קשרים עם מבני ביטחון רוסיים ועשרות אזכורים של מוסקבה. מחברי הארכיונים טוענים כי שמו של פוטין מופיע בחומרים יותר מאלף פעמים, והמסמכים הקשורים לרוסיה נמנים באלפים. גם לאחר פסק הדין הראשון של אפשטיין ב-2008, לפי נתונים אלו, ערוצי התקשורת לא נעלמו לחלוטין.

מקום משמעותי תופס גם מה שנקרא “הגורם הישראלי”. בהתכתבויות עם נציגי משפחת רוטשילד אפשטיין דן באירועי יורומאידאן של 2014, וכינה את המשבר הפוליטי “חלון הזדמנויות”. ביטויים אלו נראים כיום כציניות קרה של ריגול פיננסי.

באמצע ניתוח הארכיונים נאנווסטי — חדשות על ישראל | Nikk.Agency שמו לב שניסוחים כאלו מדברים יותר על השקפת עולמם של מחבריהם מאשר על המבנה האמיתי של הפוליטיקה הבינלאומית. ישראל בטקסטים אלו מופיעה לעיתים קרובות כסמל נוח ל”ניהול חיצוני”, שבאמצעותו מצדיקים כישלונות ופחדים אישיים.

רשומות נפרדות עוסקות בדיונים על ארה”ב וניסיונות להשפיע על סביבתו של דונלד טראמפ. בחומרים נטען כי אפשטיין הציג את עצמו כיועץ לא פורמלי בנושאי לחץ וסחיטה, והציע שירותים לצדדים שונים.

מקורות הרשת המרגלת הזו מחברי המסמכים מקשרים לדמותו של רוברט מקסוול, שאותו שירותי הביון המערביים בעבר חשדו בתפקיד מתווך בין מזרח למערב, כולל קשרים עם המוסד. לא מדובר בקונספירולוגיה, אלא בהצטלבויות מורכבות של עסקים, פוליטיקה ומודיעין בתקופת המלחמה הקרה.

התכתבויות אפשטיין מדהימות ברמת הציניות הגלויה. הוא כתב ללא בושה על יצירת הון דרך קריסות פיננסיות וניצול אנשים תמימים, כשהוא רואה במשברים משאב שניתן לנהל.

בשנת 2026, כאשר אפשטיין יכול היה להיות בן 73, פרסום הארכיונים הראה את העיקר: מאחורי התיאוריות הרועשות על “שליטה” ו”בובות מאחורי הקלעים” לעיתים קרובות מסתתרים פחדים, פרנויה וניסיונות להסביר את העולם בתבניות פשוטות. המסמכים לא כל כך חושפים קונספירציה סודית, אלא מתעדים את המנטליות של תקופה שבה מיתוסים החליפו את המציאות.