כיצד ישראל יכולה לסייע לאוקראינה להימנע מאסון אקולוגי: לקחים ממדיניות המים

כחלק מכנס בוגרי התוכנית הישראלית “מַשָׁב”, שנערך לאחרונה בקייב, לאוניד בוצ’ורה, אקולוג ומרצה, סיפר על חשיבות מדיניות המים והניסיון של ישראל, שיכולים להיות מועילים לאוקראינה. המצב המימתי באוקראינה נשאר קריטי, ובמובן זה המדינה שלנו תופסת את המקום האחרון באירופה.

“אם ישראל יכולה להפוך מדבר לאואזיס, אז למה אוקראינה לא יכולה להחיל את אותם שיטות לשיפור היעילות המימית?” — שואל בוצ’ורה.

ישראל: דוגמה ליעילות המים עבור אוקראינה

תוכנית “מַשָׁב” היא יוזמה בינלאומית של משרד החוץ הישראלי, שמטרתה להעביר ידע וטכנולוגיות למדינות הסובלות מאסונות טבעיים ושינויים אקלימיים. התוכנית פועלת כבר כמעט 70 שנה ומכסה מדינות כמו דרום אמריקה, אפריקה, אסיה ואוקראינה. לאוניד בוצ’ורה ציין כי אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר בניסיון של ישראל הוא הגישה לניהול משאבי המים.

“ישראל היא דוגמה לאופן שבו ניתן להשתמש במים בצורה יעילה אפילו בתנאים של אקלים מדברי. אנחנו צריכים ללמוד מהמדינה הזאת כדי למנוע אסון אקולוגי באוקראינה,” — הוסיף בוצ’ורה.

למה באוקראינה יש את היעילות המימית הגרועה ביותר באירופה?

לאוקראינה יש משאבי מים עצומים, אך בעיות ביעילות המים נותרות חמורות. הבעיות נובעות מנהרות רבות שנפסקות לעיתים קרובות, כמו גם מהייבוש של ביצות וחקלאות קרקע, דבר שמוביל להחמרת אספקת המים. בתנאי שינויי אקלים, כמות המים באוקראינה ממשיכה לרדת, ובסקטור החקלאות יש חוסר חמור במים.

השפעת המלחמה על יעילות המים והסקטור החקלאי באוקראינה

בעקבות המלחמה וכיבוש השטחים, כמו גם המיקוש, שטחים חקלאיים נרחבים באוקראינה לא עוסקים עוד בעיבוד. המדינה עומדת בפני דילמה: האם להקטין את שטח העיבוד כדי להגדיל את כמות המים או להמשיך בעיבוד ברמה הקודמת כדי להבטיח ביטחון תזונתי. הביטחון תמיד יהיה בעדיפות, אך יש למצוא איזון בין שמירה על המערכת האקולוגית להבטחת הביטחון התזונתי.

ישראל ואוקראינה: ניסיון משותף ביעילות המים

ישראל כבר הוכיחה שניתן לנהל את משאבי המים בצורה יעילה, גם בתנאים אקלימיים קשים מאוד. ישראל עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כולל חיישנים למעקב אחר גידול צמחים חקלאיים, על מנת למזער את צריכת המים. אוקראינה צריכה ללמוד מניסיון מדינות כמו ישראל, הפיליפינים, פינלנד ויפן כדי לפתח שיטות יעילות יותר לניהול משאבי המים.

“אנחנו צריכים ללמוד מניסיון ישראל, שכבר 5 שנים לא משתמשת במים מאגם הכנרת שלה — זהו דוגמה איך יש להתייחס למשאבי המים בזהירות,” — ציין בוצ’ורה.

שחזור הקרקעות והמערכת האקולוגית באוקראינה

לאוניד בוצ’ורה גם סיפר על העבודה הנוכחית במחלקה לאקולוגיה בהאניברסיטה הלאומית של מערב אוקראינה (ZUNU). שם מיושמים פרויקטים שמטרתם לשחזר את המערכות האקולוגיות, כולל טכנולוגיות לשחזור הקרקעות. לאחר השפעה אנתרופוגנית, כמו חקלאות לא נכונה, פעולות מלחמה או זיהום, מדענים מחפשים דרכים לשחזר את הקרקע ולשפר את פוריותה.

“אנו עובדים על שחזור קרקעות שנפגעו כתוצאה מפעולות מלחמה ומנהגים חקלאיים לא נכונים. המטרה היא להחזיר לקרקעות את הפוריות שלהן והיכולת לתמוך בחקלאות,” — אמר בוצ’ורה.

תפקיד תוכנית “מַשָׁב” בשחזור אוקראינה

תוכנית מַשָׁב לא רק מספקת ידע, אלא גם עוזרת למומחים אוקראינים להטמיע טכנולוגיות מודרניות בסקטור החקלאי. בפרט, התוכנית תומכת בשימוש בר קיימא במשאבי המים ובפיתוח שיטות יעילות לעיבוד הקרקע.

בכנס נכח גם מיכאל בודסקי, שגריר מדינת ישראל באוקראינה, ששיתף את מחשבותיו על המשך שיתוף הפעולה בין אוקראינה וישראל בתחום האקולוגיה והסקטור החקלאי.

טבלה: השוואת יעילות מים בין מדינות

מסקנות: אוקראינה חייבת ללמוד מישראל

הניסיון הישראלי ביעילות מים ושחזור קרקעות הוא בעל ערך חיוני עבור אוקראינה. על ידי יישום טכנולוגיות מתקדמות ושיטות חדשות, אוקראינה יכולה לשפר את מדיניות המים שלה ולשחזר את הקרקעות, מה שיבטיח ביטחון תזונתי ארוך טווח.

“לאוקראינה חשוב מאוד ללמוד מניסיון ישראל ומדינות אחרות המנהלות בצורה יעילה את משאבי המים. אם לא נשנה את מדיניות המים שלנו, אנו עלולים לאבד קרקעות יקרות,” — סיכם לאוניד בוצ’ורה.

NAnews חדשות ישראל מדגישים כי נושא מדיניות המים עבור אוקראינה נמצא על סדר היום לא רק מבחינה אקולוגית, אלא גם מבחינת ביטחון תזונתי של המדינה. ישראל יכולה להיות שותפה חשובה בהכשרה והטמעה של טכנולוגיות יעילות לשימוש במים, אשר יסייעו לאוקראינה להתגבר על משבר המים ולשחזר את המערכת האקולוגית שלה.