אבא בכוחות המזוינים של אוקראינה, בן בצה”ל. מדוע בנו של גיבור אוקראינה המנוח אינו יכול להגיע להלוויה שלו בקייב

מקסים נליפה נהרג בקרב כשהגן על אוקראינה. בנו ארטיום, חייל בצה”ל, אינו יכול להגיע להלוויה עקב חוק הגיוס האוקראיני. אנו מסבירים מה מונע את הפרידה.

מקסים נליפה: מהטלוויזיה לחזית

מקסים נליפה היה מנחה טלוויזיה, שחקן ובדרן אוקראיני מוכר. הוא הנחה תוכניות פופולריות, כולל הגרסה האוקראינית של “רוקדים עם כוכבים”. מיליוני צופים הכירו אותו. אך עם תחילת הפלישה הרוסית המלאה ב-2022, הוא התגייס מרצונו לחזית. כבר במרץ של אותה שנה התגייס לשורות הצבא האוקראיני.

נליפה שירת ברגימנט המל”טים ה-14, שימש כמפקד פלוגה והחזיק בדרגת סגן בכיר. בינואר 2025 הוא נפצע, עבר טיפול רפואי בדניפרו, ולאחר שהחלים — שב לשירות פעיל.

הוא נהרג בקרב ב-12 במאי 2025. הוא היה בן 48 בלבד.

הוא הותיר אחריו את אשתו תמרה, בנו ארטיום ובתו מריה.

טקס הפרידה ממקסים נליפה יתקיים ב-23 במאי בקייב, בבית התרבות של המכון הפוליטכני בקייב, שבו סיים את לימודיו בשנת 2001. שם גם החל את הקריירה הציבורית שלו — כחבר בצוות ה-KVN “בוקרי הפוליטכניון”.

הבן לא יוכל להיפרד מאביו

בנו של מקסים, ארטיום נליפה, משרת כיום בצה”ל, בחטיבת גולני. הוא עלה לישראל יחד עם אמו בשנת 2022, זמן קצר לאחר תחילת המלחמה. באותה תקופה היה בן 17.

כיום הוא בגיר, אזרח ישראל — אך לפי החוק האוקראיני, הוא גם אזרח אוקראינה.

למרות שירותו בצה”ל, הוא אינו יכול לנסוע לקייב להלוויה. הסיבה: החוק האוקראיני האוסר על יציאה מהמדינה או תנועה חופשית לגברים בגיל גיוס.

לפי החוק האוקראיני, אזרח השב מחו”ל חייב להירשם לשירות צבאי, ואם לא ניתנה לו דחייה — הוא מחויב בגיוס מיידי.

קיימת זכות לדחייה, אך קשה לקבל אותה

לפי סעיף 23 לחוק הגיוס האוקראיני, גבר שאיבד את אביו במהלך לחימה נגד התוקפנות הרוסית זכאי לדחיית גיוס. תיאורטית, דחייה זו מהווה בסיס לכניסה ויציאה זמנית מהמדינה. אך לשם כך עליו להציג מספר מסמכים:

• מסמך המוכיח קשר משפחתי לנפטר;
• תעודה רשמית על מותו של האב בקרב;
• מסמכי דחיית גיוס עם חותמת מתאימה במסמך הצבאי.

עבור חייל במדינה זרה, במיוחד ללא מגורי קבע באוקראינה, התהליך מסובך ודורש זמן רב ותיאום בין גופים. ארטיום משרת בצה”ל ואין לו אפשרות לטפל בכך בזמן כה קצר, במיוחד כשמועד ההלוויה קרוב.

ניסיון דיפלומטי: ישראל מתערבת

שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, פנה רשמית לשלטונות אוקראינה בבקשה לאפשר לארטיום להיכנס למדינה ולהבטיח את חזרתו לישראל לאחר מכן. בעבר הסכים קייב לבקשות דומות של ברודסקי שאפשרו לגברים לצאת מהמדינה להלוויות קרובים מדרגה ראשונה.

אך במקרה הזה, הרשויות האוקראיניות טרם הגיבו. מדובר לא רק באזרח אוקראיני, אלא בחייל בשירות פעיל בצבא של מדינה אחרת. זהו מקרה רגיש, גם מבחינת החוק האוקראיני וגם מבחינה ביטחונית.

כפי שהסביר אחיו של המנוח, אנדריי נליפה, גורמי הגיוס האוקראיניים הבהירו כי אין יוצאים מן הכלל עבור אזרחים בגיל גיוס — גם אם הם משרתים בצבא זר.

המשפחה לא תגיע. הטקס יוסרט

לאחר התייעצות עם שגרירות ישראל, המשפחה קיבלה החלטה קשה: לא להגיע להלוויה. הסיכון שארטיום לא יוכל לשוב לישראל גבוה מדי. במקום זאת, הטקס יוסרט והקלטה תועבר אליו.

אנדריי נליפה (אחיו של מקסים) אמר גם שפריטים אישיים של האב וסיוע כספי מהמדינה יועברו לארטיום. אבל לדבריו, שום סרטון לא יוכל להחליף את נוכחותו בהלוויה.

אזרחות מרובה: מצב משפטי לא ברור

ארטיום נליפה הוא אזרח הן של ישראל והן של אוקראינה. למרות שאוקראינה אינה מכירה רשמית באזרחות מרובה, בפועל מדובר בתופעה רווחת. מאז 2022 קיבלו אלפי אוקראינים אזרחות של מדינות אחרות, תוך שמירה על הדרכון האוקראיני.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מקדם מאז 2019 חקיקה שתאפשר הכרה באזרחות מרובה. הצעת החוק האחרונה עברה קריאה ראשונה ב-17 בדצמבר 2024. היא מאפשרת החזקת דרכון אוקראיני לצד אזרחות של מדינות ידידותיות — כגון ישראל. מדינות עוינות כמו רוסיה מוחרגות מהחוק.

עם זאת, גם אם החוק יאושר, החוק האוקראיני ימשיך לחול בתוך אוקראינה. המשמעות: גם אזרח בעל אזרחות כפולה יידרש להירשם לגיוס ולקבל דחייה.

לדברי סגן ראש הממשלה ושר האחדות הלאומית של אוקראינה, אולקסיי צ’רנישוב:

״לפי החוק הקיים, אם אתה מקבל אזרחות של מדינה אחרת — אינך נחשב עוד כאזרח אוקראינה. אנו רוצים לשנות זאת. החוק יאושר עד סוף השנה.״

נכון לעכשיו, המצב נותר בלתי מוסדר מבחינה חוקית.

מערכת NAnews: בין החוק לזיכרון

מערכת NAnews — חדשות ישראל מדגישה את הבעיה ההומניטרית והמשפטית החריפה שנוצרה עבור אזרחים אוקראינים וישראלים כאחד.

ארטיום נליפה הוא לא רק חייל בצה”ל. הוא בנו של אדם שמסר את נפשו עבור אוקראינה — והוא לא יכול להיפרד ממנו.

אנו סבורים שמקרים כאלה יש לשקול לא רק מבחינה משפטית, אלא גם על פי ערכים של מוסר אנושי, דיפלומטיה וזיכרון היסטורי. הקשרים בין ישראל לאוקראינה עמוקים — עלינו לחזק אותם לא בדיבורים אלא במעשים.

אם מדינות ידידות אינן מסוגלות לאפשר לבן להיפרד מאביו הגיבור, זהו סימן שיש לבחון מחדש את מנגנוני שיתוף הפעולה הבינלאומיים.

מערכת NAnews — חדשות ישראל תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולתמוך באלו שמצאו עצמם בין שתי מדינות, שתי צבאות ושני חוקים.