אנטישמיות? מדוע אוהדים אסטוניים שרקו בוז לכדורגלן ישראלי?

המחאה של האוהדים האסטונים בטאלין

ב־6 ביוני 2025 באצטדיון «A. Le Coq Arena» בטאלין, נבחרת ישראל ניצחה את אסטוניה בתוצאה 3–1, אך כל המשחק נפל בצל מחאה פוליטית. ביציעים הופיע שלט ענק עליו כתוב DASA, כאשר האות “D” עוצבה כסמל של דינמו מוסקבה, וממנו סימלית טפטפה דם אדום.

המחאה כוונה נגד העובדה שבספטמבר 2022, שבעה חודשים לאחר תחילת הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה, אלי דסה עבר ממכבי חיפה לדינמו מוסקבה.

תגובת האוהדים במגרש

כל פעם שדסה נגע בכדור, היציעים פרצו בשריקות וקריאות “חרפה!” ו“אין נרמול התוקף!”. עוצמת המחאה הגיעה לכמעט מאה דציבלים, כך שהתחושה הייתה שהאצטדיון הקליט לא את ניצחון הנבחרת אלא את שאגת המרד. עבור האסטונים המתגוררים קרוב לאזור הסכסוך, המעבר הזה נתפס לא כספורט אלא כהצהרה פוליטית.

התערבות אופ”א (UEFA)

בהפסקת המחצית הגיעו פקחי UEFA ליציעים ודרשו להסיר את השלט מיד. בתוך פחות מעשר דקות הוסר הבאנר, והמשחק נמשך ללא תקריות נוספות.

חקירה במלון הנבחרת

בבוקר ה־7 ביוני הגיעה משטרת אסטוניה למלון בו שהתה נבחרת ישראל במטרה לחקור את דסה באשמת “תעמולה פרו־רוסית”. החקירה נמשכה כשעה, אך בזכות התערבות משרד החוץ הישראלי וההתאחדות לכדורגל של אסטוניה, עזבה המשטרה את המלון ללא הגשת אישומים.

הצהרת אלי דסה

במסיבת העיתונאים לפני המשחק שאלו את דסה: “האם אתה רואה בכך אתי לשחק במדינה המובילה לחימה באוקראינה?” בתשובתו הדגיש אלי דסה:

“אני אדם אתי. אני אסיר תודה על השנים שערכתי ברוסיה כחלוץ, ואין לי עיסוק בפוליטיקה. שואלים אותי לעיתים קרובות, ‘איך אתה יכול לשחק ברוסיה אם אתה מישראל?’ הגעתי מישראל ואני גאה להיות אזרח שלה המשחק ברוסיה. אני מודה למועדון שמטפל בי כספורטאי. זה הכל, אפשר לעבור לשאלה הבאה.”

הקשר פוליטי ותפיסת אירופה

המעבר של אלי דסה לדינמו מוסקבה בעיצומה של מלחמה נתפס על ידי אוהדים אירופאים כניסיון “לנרמל” את התוקפנות באמצעות ספורט. הם מאמינים שאם אירועים פוליטיים או תרבותיים אינם תורמים לגינוי האלימות, הם הופכים לכלי תעמולה. המחאה הזו הייתה פוליטית בלבד ולא נגעה לאג’נדה אנטישמית — האוהדים ביקרו את תמיכת המשטר, לא את מוצאו של דסה.

היעדר אנטישמיות

במהלך המחאה לא נשמעו קריאות אנטישמיות או הופעת סמלים אנטישמיים. כל הגורמים הרשמיים באירופה ושלטונות אסטוניה אישרו שהמחאה כוונה נגד בחירת המועדון, ולא נגד זהותו היהודית של השחקן.

מסקנות ולימוד עבור ישראל

חשוב לישראלים לזכור את הניסיון ההיסטורי שלהם: שיתוף פעולה עם משטרים שמחזיקים בזכויות אדם עלול לגרום לסיכוני מוניטין ארוכי טווח. בעידן הנוכחי הספורט, התרבות והעסקים מהווים חזית ערכית משותפת, ואין “נייטרליות” בפני תוקפנות.

סיכוני מוניטין והמלצות

כל חוזה והתבטאות פומבית נתפסים אוטומטית כהבעת עמדה פוליטית. על המוסדות הממשלתיים והספורטיביים להבהיר שיחסים עם משטרים תוקפניים סותרים את הקו הרשמי של ישראל. ההתאחדות לכדורגל צריכה לגבש קוד אתי לשחקנים, שיתחשב בהקשר הגיאופוליטי.

עבודת הסברה

באתר  חדשות ישראל יש להמשיך לפרסם מאמרים על אופן השפעתם של החלטות אישיות ומוסדיות על התדמית הבינלאומית. רק בהקפדה על עקרונות העולם הדמוקרטי ולמידה מתגובת אירופה, תוכל ישראל לשמור על אמון שותפיה ולבסס את מעמדה.