שני משטרים, שני שמות, פנים אחד: 22 בספטמבר – יום השנה למצעד הסובייטי-נאצי בברסט ב-1939 – זה סלל את הדרך לפרוץ מלחמת העולם השנייה והשואה

22 בספטמבר 1939 התרחש אירוע שאנשים ברוסיה עדיין מנסים לא לזכור – מצעד משותף של נאצים וקומוניסטים בברסט. זה היה סמל לשיתוף פעולה בין שני משטרים טוטליטריים, שהפך לנקודה אפלה בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה.

חשוב במיוחד להבין שגם הברית של ברית המועצות וגרמניה הנאצית ב-1939 תרמה לאחת הטרגדיות הקשות של המאה ה-20 – שׁוֹאָה. הנאצים השתמשו במשאבים שקיבלו מברית המועצות כדי לנהל מלחמה ולהשיג שליטה באזורים שבהם יתחילו מאוחר יותר בהשמדה של מיליוני יהודים, רומא ומיעוטים אחרים.

המצעד בברסט סימל את הניצחון על פולין, מדינה שבה בערך 3 מיליון יהודים. מצעד זה היה רק ​​אחת מהסצנות שהובילו לטרגדיה, כאשר כוחות גרמנים יכבשו מאוחר יותר את שטחי פולין ויקימו שם מערכת של מחנות ריכוז, כולל אושוויץ ו טרבלינקה. פולין עצמה, מפוצלת ומדוכאת על ידי שני משטרים, הייתה עדה להשמדה המונית של אזרחיה.

ברית המועצות, בשיתוף פעולה עם הנאצים בשנים הראשונות של המלחמה, העלימה עין מהדיכוי של יהודים ומיעוטים אחרים. יתרה מכך, לאחר תום המלחמה, החלו להשתיק את השואה באופן אקטיבי, תוך קידום הגרסה כי קורבנות המלחמה היו אך ורק אזרחים סובייטים, ובכך התעלמו מממדי רצח העם הנאצי.

כיום, כאשר במדינות מסוימות נעשים ניסיונות להכחיש או לעוות עובדות היסטוריות כמו השואה או הברית הסובייטית-נאצית, חשוב לזכור את לקחי מצעד ברסט-ליטובסק. משטרים טוטליטריים, כאשר אינם נעצרים בזמן, עלולים להוביל לטרגדיות בלתי הפיכות, ושיתוף פעולה לרווח קצר טווח עלול להוביל לאסונות בקנה מידה גדול, כפי שקרה ב-1939.

פגישה על הבאג

1 בספטמבר 1939 גרמניה הנאצית תקפה את פולין, והחלה את מלחמת העולם השנייה. לאחר 17 ימים, באמתלה של הגנה על “אחים למחצה”, הצטרפה ברית המועצות לתוקפנות. כ-30-50% ממגיני ברסט היו אוקראינים ובלארוסים, שלחמו עד האחרון, אך עד מהרה כבשו שני הצבאות את העיר.

על פי הפרוטוקול הסודי להסכם מולוטוב-ריבנטרופ, ברסט ויתרה לברית המועצות. אולם לפני שהחיילים הגרמנים היו אמורים לעזוב את העיר, החליטו שני המשטרים להפגין את אחוותם בפומבי על ידי עריכת מצעד משותף – מצעד שהיה אמור להפוך לסמל של ברית.

מצעד ידידות

ב-22 בספטמבר 1939 בשעה 14:00 מול תורן עם דגל נאצי, מפקדי הוורמאכט והצבא האדום, גנרל גודריאן ו מפקד החטיבה קריבושייןיצא אל במת העץ. התהלוכה החלה במעבר ציוד גרמני ואחריו ציוד סובייטי.

לאחר המצעד ערכה מפקדת שני הצבאות משתה. כוסות כוסית לבריאותם של היטלר וסטלין היו קולניות, וחיילים משני הצדדים התאחדו, עישנו סיגריות ושתו בירה. הם התאחדו בשמחת החלוקה המשותפת של פולין. הדגל הנאצי הוחלף בדגל הסובייטי כסמל לכוח החדש.

אולם הגרמנים לא עזבו זמן רב. רק שנתיים אחרי 29 ביוני 1941ברסט שוב ​​נתפסה על ידי הנאצים, והפכה לסמל ש”ברית” זו היא זמנית, והידידות שהוצגה בציבור הסתירה הכנות לבגידות עתידיות.

אמת נשכחת

ההיסטוריוגרפיה הסובייטית נמנעת בקפדנות מלהזכיר את שיתוף הפעולה עם הנאצים מ-1939 עד 1941. אחרי הכל, ברית המועצות לא רק הפכה להיות שותפה בפתיחת מלחמת העולם השנייה, אלא גם עזרה באופן פעיל לגרמניה הנאצית, סיפקה לה נפט, נחושת, תבואה ועצים בכמויות אדירות. בתקופה זו נמסרה ברית המועצות לידי הנאצים 856 אלף טון נפט, 14 אלף טון נחושת, 1.4 מיליון טון תבואה ויותר ממיליון טון עץ.

מצעד או מצעד?

עצם העובדות של הפגישה בין החיילים הסובייטים והנאצים אינם מוטלים בספק, אך יש חילוקי דעות אם לקרוא לאירוע הזה מצעד או מצעד. הִיסטוֹרִיוֹן אלכסנדר דיוקוב מתעקש כי זו הייתה “צעדה קרובה”, שכן לא נשמרו הרשמיות הצבאיות. עם זאת, ברור שזו הייתה בדיוק מופע צבאי, המדגים את הברית של שני משטרים טוטליטריים שרצו להראות לעולם שהם פועלים יחד.

היסטוריונית של ברסט ואסילי סאריצ'ב קובע: “אם זה יוכר רשמית כמצעד, זה יהפוך להכרה מאושרת בכך שהיטלר וסטלין, הוורמאכט והצבא האדום פעלו יחד, והפגינו את אחדותם”.

פעולת תעמולה

התעמולה הסובייטית תמיד ביקשה להשתיק או לעוות את אירועי ה-22 בספטמבר 1939. בגרמניה עצמה, מצעד זה צולם באופן פעיל על ידי תעמולה נאצית, מה שהפך אותו למופע לקהל המקומי ולמסר למערב, במיוחד עבור אנגליה וצרפת. הרגע שבו החיילים הנאצים והסובייטים צעדו יחד היה אמור לשלוח מסר ברור: “אנחנו בעלי ברית”. עם זאת, הצד הסובייטי העדיף לקרוא לזה “צעדה טקסית” או להתעלם לחלוטין מהאירוע.

יורי צורגנובהעורך הראשי של המגזין Posev, מדגיש: “התעמולה הרוסית המודרנית מנסה למחוק את הפרק הזה מהזיכרון, כי היא הורסת את המיתוס שלהם על המלחמה הפטריוטית הגדולה, שבה בריה”מ מתוארת כמשחררת וקורבן של תוקפנות .”

פולין היא קורבן של שתי עריצות

עבור פולין, אירועי ה-22 בספטמבר הם רק פרק אחד בסדרת טרגדיות שהחלה עם החתימה על הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. לְפִי אנדז'יי נובאקפרופסור באוניברסיטת Jagiellonian, “17 בספטמבר 1939 הוא היום שבו ברית המועצות דקרה את הצבא הפולני בגבו, והפכה לשותפה בהשמדת פולין”. מכה זו הייתה הצעד האחרון לקראת חיסול המדינה הפולנית.

השלכה על המציאות של היום: איחוד שני משטרים

כשזוכרים את המצעד המשותף של הנאצים והסובייטים בברסט, אי אפשר שלא לראות הקבלות לאירועי העולם המודרניים. כיום, משטרים אוטוריטריים רבים, כמו אלה בראשות היטלר וסטלין, מחפשים בעלי ברית כדי לחזק את כוחם ולדכא את החירות במדינות אחרות. הקואליציות החדשות הללו, כמו בעבר, מבוססות על תמיכה מרומזת בטוטליטריות, שבה דיכוי זכויות האדם והרס ערכים דמוקרטיים הופכים למטרה משותפת.

במאה ה-21, למשל, קיימים קשרים הדוקים בין רוסיה למדינות כמו איראן, סין וצפון קוריאה. משטרים אלה, התומכים זה בזה, מתנגדים לדמוקרטיות מערביות, ומחפשים השפעה גלובלית באמצעות עימות וערעור היציבות של הסדר הבינלאומי. רוסיה, כמו ברית המועצות בעבר, שוב משחקת משחק כפול, משתתפת בסכסוכים בינלאומיים, תומכת במשטרים אוטוריטריים ומתערבת בענייני מדינות אחרות.

איראןעל שאיפותיו הגרעיניות והרטוריקה האנטישמית שלו, דומה למשטר הנאצי במטרותיו ובשיטותיו, תוך קבלת תמיכה מרוסיה בצורת נשק ותמיכה פוליטית. רוסיה, שמשחררת מלחמה בקנה מידה מלא באוקראינה וחותרת להתרחבות גיאופוליטית, מוצאת את עצמה שוב בתפקיד של תוקפן, כמו ב-1939. ההקבלות בין האופן שבו ברית המועצות עזרה לגרמניה אז לבין האופן שבו רוסיה תומכת כיום בארגוני טרור ומשטרים אוטוריטריים ברורות.

הקבלות עכשוויות ותפקידה של הקהילה הבינלאומית

המצעד בברסט הוא לא רק עובדה היסטורית, הוא אזהרה שכל ברית שנבנתה על אלימות ודיכוי תוביל במוקדם או במאוחר לאסון. הקהילה הבינלאומית לא צריכה להעלים עין מהבריתות המתגבשות של משטרים טוטליטריים, כפי שעשתה ב-1939. כל צעד, כל ויתור לתוקפים ולדיקטטורים מובילים למלחמות חדשות ולרצח עם חדשים.

אוקראינה, שנמצאת כעת בחזית המאבק לעצמאותה, מבינה את הלקח הזה טוב מכולם. לכן היא נלחמת לא רק למען חירותה, אלא גם כדי להבטיח שהעולם לא יחזור על טעויות העבר. משטרים טוטליטריים תמיד מחפשים בעלות ברית כדי לחזק את השפעתם, אבל התמיכה הבינלאומית בדמוקרטיות, בברית של ישראל, אוקראינה והעולם המערבי היא שחייבת להפוך למעוז נגד איומים מתחדשים.

השאירו תגובה↓