אחרי תל אביב וירושלים, אוקראינה פותחת משרד קונסולרי בחיפה – היסטוריה של הסוגיה

אוקראינה חוזרת רשמית לחיפה: לאחר היעדרות של 11 שנים יופיע כאן שוב נציגות קונסולרית. NAnews – חדשות ישראל מספרים כיצד השתנתה רשת הנציגויות הדיפלומטיות האוקראיניות בישראל משנת 1991 ועד היום.

על מה נספר בחומר זה:

• היחסים הדיפלומטיים בין אוקראינה לישראל הוקמו ב-26 בדצמבר 1991, וכבר באוקטובר 1992 נפתח שגרירות אוקראינה בתל אביב.
• בשנת 1998 קיבל אהרון מייברג מעמד של קונסול כבוד של אוקראינה בחיפה, שהיה הצעד הראשון לפיתוח הרשת הקונסולרית במדינה, והמנדט שלו הוארך מספר פעמים על ידי משרד החוץ של אוקראינה.
• בשנים 2008–2014 פעל בחיפה קונסוליה כללית בראשות איגור ויטאלייביץ’ טורצ’ין.
• משנת 2013 פועלת בירושלים קונסוליית כבוד בראשות עופר קרצנר.
• בשנת 2025 החל תהליך פתיחת קונסוליית כבוד חדשה של אוקראינה בחיפה, שבראשה אמור לעמוד אלכס זרנופולסקי.

אחרי תל אביב וירושלים — אוקראינה חוזרת לחיפה

לראשונה זה יותר מעשור, בצפון ישראל יופיע שוב נציג קונסולרי אוקראיני.

14 באוגוסט 2025 שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק הצהיר בשידור של “הרדיו הטוב ביותר בישראל” כי העו”ד אלכס זרנופולסקי יהפוך לקונסול כבוד של אוקראינה בחיפה. לדבריו, תהליך אישור המועמדות נמשך כעשרה חודשים, וכעת נותר להמתין לאישור הסופי ממשרד החוץ של ישראל.

הקבלה הקונסולרית תפעל דווקא בחיפה — העיר השלישית בגודלה בישראל ומרכז האזור הצפוני. החלטה זו נובעת הן מהצרכים הגוברים של התפוצות האוקראינית והן מהחשיבות האסטרטגית של העיר בכלכלת המדינה.

מיחסים דיפלומטיים ועד לקונסוליות הראשונות

היחסים הדיפלומטיים בין אוקראינה לישראל הוקמו ב-26 בדצמבר 1991. כבר באוקטובר 1992 נפתחה בתל אביב שגרירות אוקראינה. השגריר הראשון היה יורי שצ’רבאק, שכיהן מ-29 באוקטובר 1992 ועד אוקטובר 1994.

מתחילת שנות ה-2000, אוקראינה הרחיבה בהדרגה את רשת המוסדות הדיפלומטיים שלה, כדי לשרת לא רק את אזור הבירה אלא גם מרכזים גדולים שבהם מתגוררת חלק ניכר מיוצאי אוקראינה.

שגרירות אוקראינה בתל אביב: סקירה היסטורית, תפקודים ופעילות תרבותית

שגרירות אוקראינה ממוקמת בצפון תל אביב בכתובת: 6259440, תל אביב, רחוב ירמיהו 50. אתר השגרירות – https://israel.mfa.gov.ua/

משימות עיקריות ומבנה

שגרירות אוקראינה בישראל מייצגת את האינטרסים של המדינה האוקראינית, מפתחת קשרים דו-צדדיים ומגנה על זכויות אזרחי אוקראינה בחו”ל. במבנה המשלחת פועלת המחלקה הקונסולרית, המשרתת גם אוקראינים וגם אזרחים זרים.

• שירותי דרכונים ואשרות
• פעולות נוטריוניות ומשפטיות
• סיוע קונסולרי
• ענייני אזרחות ושירותי רישום
• שירותים נוספים.

כל השירותים ניתנים בתיאום מראש, למעט במקרים דחופים. מידע עדכני על הקבלה מפורסם באתר השגרירות.

משימה תרבותית וחברתית

השגרירות מפתחת באופן פעיל שיתופי פעולה תרבותיים ומקיימת קשר עם התפוצה האוקראינית בישראל, שמספרה מוערך בכ-500 אלף איש.

מאז 2012 פועל בסיוע השגרירות המרכז התרבותי האוקראיני, שנפתח בתחילה בבת ים ולאחר מכן הועבר לתל אביב (רחוב ירמיהו 22, תל אביב-יפו). המרכז הפך לזירה להופעות, תערוכות, ערבי ספרות והרצאות.

עבור התפוצה זהו מקום למפגשים ולשמירת הזהות התרבותית, ועבור הישראלים — הזדמנות להכיר את המסורת והאמנות האוקראינית.

במהלך אירועים משבריים הקשורים לאוקראינה, המרכז והשגרירות מארגנים איסוף סיוע הומניטרי, פעולות תמיכה בצבא האוקראיני וסיוע לעקורים. הדיפלומטים משתתפים בחגיגות יום העצמאות של אוקראינה, באירועים לזכר ובפרויקטים משותפים עם שותפים ישראלים.

בניין השגרירות

שגרירות אוקראינה בישראל (בתל אביב) שוכנת בבניין מודרני בכתובת: רחוב ירמיהו 50, בצפון העיר. מדובר במבנה בן שש קומות הצמוד לפארק הירקון ונמצא בקרבת רחוב דיזנגוף המרכזי, מה שמדגיש את מיקומו האסטרטגי.

הבניין לא נבנה במקור כמבנה דיפלומטי – בתחילה היה זה בית מגורים יוקרתי שכלל 10 דירות נוחות. בזכות המיקום המוצלח, המבנה משך את תשומת הלב של נציגויות זרות ובסופו של דבר הושכר לשם מיקום שגרירות אוקראינה.

חזית המבנה מעוצבת בסגנון מודרני, ועל הגג מתנופף דגל אוקראינה.

הקומה הראשונה הותאמה לאזור קבלת קהל של המחלקה הקונסולרית – כאן נמצאים הכניסה עם מערכת הביטחון, לוחות המידע וחלון הרישום. בשאר הקומות נמצאים משרדי השגריר והעובדים, אולמות ישיבות וחדרים מנהליים.

סביב הבניין הותקנו אמצעי ביטחון כנדרש ממבנה דיפלומטי.

היסטוריית הבניין ראויה לציון בכך שמיום פתיחת השגרירות בשנת 1992 הוא משמש כמטה הראשי של המשלחת הדיפלומטית האוקראינית בישראל.

לאורך השנים הבניין שימש לאירוח קבלות פנים רשמיות ואירועים תרבותיים שאורגנו על ידי השגרירות. כך, הארכיטקטורה והמיקום של השגרירות יוצרים תנאים נוחים למילוי משימותיה הדיפלומטיות והקונסולריות, והמבנה עצמו השתלב כבר בנוף העירוני כסמל לנוכחות אוקראינה בישראל.

קונסוליית הכבוד של אוקראינה בירושלים

מקורות ההקמה

בתחילת שנות ה-2010, במסגרת מאמצים לחיזוק היחסים האוקראיניים-ישראליים, עלתה הרעיון לפתוח קונסוליית כבוד של אוקראינה בירושלים. עד אז, הנוכחות הדיפלומטית של אוקראינה בישראל הוגבלה לשגרירות בתל אביב (שנפתחה ב-1992) ולקונסוליה בחיפה, שפעלה בשנים 2008–2014.

בשנת 2013 קיבלה ההנהגה האוקראינית החלטה להקים קונסוליית כבוד בירושלים — צעד בעל משמעות סמלית. הוא אפשר לאוקראינה להחזיק נציגות בעיר בעלת מעמד מיוחד, מבלי להעביר את השגרירות מתל אביב. היוזמה קודמה באופן פעיל על ידי שגרירות אוקראינה, בשיתוף פעולה עם הצד הישראלי. בין התומכים בפרויקט היה סגן שר החוץ של ישראל, יליד אוקראינה, זאב אלקין.

בקיץ 2013 שגריר אוקראינה המוסמך גנאדי נדולנקו הודיע רשמית על מינוי קונסול הכבוד הראשון — איש העסקים הישראלי עופר קרצנר. אוקראינה העניקה את הפטנט הקונסולרי, וישראל העניקה את האקזקווטור.

הפתיחה החגיגית

16 במאי 2013 במשרד החוץ של ישראל נערכה הטקס הרשמי לפתיחת הקונסוליה. השתתפו בו זאב אלקין, גנאדי נדולנקו, נציגי המגזר העסקי הישראלי ודיפלומטים.

עופר קרצנר עצמו, לאחר שקיבל את הפטנט הקונסולרי וחתם על ההסכם בדבר התפקידים והחובות, הודה להנהגת אוקראינה על האמון שניתן לו. הוא ציין כי “בשנים האחרונות אוקראינה הוכיחה שוב ושוב שהיא ידידה אמיתית של מדינת ישראל. במציאות דיפלומטית לא פשוטה, אוקראינה הראתה את נחישותה בתמיכתה בישראל הן בתחום המדיני והן בתחום הביטחוני”.

השגריר נדולנקו הדגיש כי פתיחת הקונסוליה תחזק את הקשרים הידידותיים בין המדינות.

כתובת קונסוליית הכבוד

קונסוליית הכבוד של אוקראינה בירושלים
📍 94187, מדינת ישראל, ירושלים, רחוב ג’ורג’ וושינגטון 1

הקשר הפוליטי

פתיחת קונסוליית הכבוד של אוקראינה בירושלים בשנת 2013 נשאה הקשר פוליטי חשוב, הקשור למעמדה של ירושלים ולהתפתחות היחסים האוקראיניים-ישראליים.

באופן רשמי, צעד זה לא שינה את עמדתה הרשמית של אוקראינה לגבי מעמד העיר, אך הוא נתפס כמחווה של רצון טוב כלפי ישראל. עד 2017 רוב המדינות, כולל אוקראינה, נמנעו מהכרה בירושלים כבירת ישראל, והשאירו את השגרירויות בתל אביב (כתוצאה מהחלטות האו”ם ואי ההכרה בסיפוח מזרח ירושלים).

עם זאת, ישראל העריכה מאוד את פתיחת הקונסוליה האוקראינית בעיר הבירה שלה.

מהלך זה אפשר לחזק במידת מה את הנוכחות הדיפלומטית של אוקראינה בירושלים מבלי להעביר באופן רשמי את השגרירות.

לאחר שארה”ב בשנת 2018 הייתה הראשונה להעביר את שגרירותה לירושלים, ממשלת ישראל החלה לקרוא למדינות נוספות ללכת בעקבותיה. בדצמבר 2018 שגריר ישראל באוקראינה יואל ליאון הצהיר בפומבי כי ישראל מקווה להעברת שגרירות אוקראינה מתל אביב לירושלים, ואישר שהצד הישראלי מעלה בקביעות את הנושא הזה בדיאלוג עם השלטונות האוקראיניים.

יתרה מזאת, באוקטובר 2018 בורחובנה ראדה של אוקראינה נרשם פרויקט (9107 מ-20.09.2018) של החלטה להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר את שגרירות אוקראינה לירושלים.

במאי 2019 הוגש לורחובנה ראדה פרויקט החלטה על העברת שגרירות אוקראינה בישראל לירושלים. פרויקט №10325 הוגש על ידי קבוצה של חברי פרלמנט ממפלגות שונות.

שם המסמך הוא “פרויקט החלטת הפנייה של הוורחובנה ראדה של אוקראינה לנשיא אוקראינה, לממשלת אוקראינה על העברת שגרירות אוקראינה במדינת ישראל לבירתה – העיר ירושלים”.

למרות שבאותה תקופה פרויקטים אלה לא מומשו, המגמה לבחון מחדש את העמדה התחזקה.

בדצמבר 2021, באירוע לציון 30 שנה ליחסים הדיפלומטיים, שגריר אוקראינה יבגני קורניצ’וק הצהיר על הכרה בירושלים כ”בירתה היחידה של ישראל” ותוכניות לפתוח שם סניף של השגרירות.

ההצהרה נשמעה בנוכחות שר ירושלים זאב אלקין ובכירים נוספים, והייתה תוצאה של הסכמות בדרג הגבוה ביותר. לדברי השגריר, הצד האוקראיני קיווה לפתוח נציגות דיפלומטית בירושלים במהלך השנה הבאה, בזמן ביקורו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בישראל.

ראוי לציין שקורניצ’וק הדגיש: ההכרה בירושלים תלויה בהרחבת שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום הביטחון וההגנה – למעשה, קייב קשרה את הצעד הדיפלומטי הזה לחיזוק שיתוף הפעולה הצבאי-טכנולוגי בין ישראל לאוקראינה. כך, אוקראינה אותתה על נכונותה להיענות לבקשה ארוכת השנים של ישראל, בתמורה לתמיכה באינטרסים שלה.

ישראל בירכה על דברי השגריר האוקראיני; כסימן לחשיבות האירוע העניק זאב אלקין לקורניצ’וק חפץ עתיק בן 2700 שנה עם הכיתוב “ירושלים” בעברית.

את המיזם מנעה המלחמה שפרצה בפברואר 2022. בתנאי מלחמה סדרי העדיפויות הדיפלומטיים השתנו – הביקור המתוכנן של זלנסקי ופתיחת סניף השגרירות בירושלים נדחו. עם זאת, הצהרת אוקראינה על ההכרה בירושלים כבירת ישראל לא בוטלה ונשארה מחווה סמלית.

עופר קרצנר: ביוגרפיה ושליחות דיפלומטית

עופר קרצנר נולד בישראל בשנת 1957, שירת בחיל האוויר של צה”ל ולאחר מכן פנה לעסקים. בשנת 1998 עבר לקייב, שם הפך לאחד המובילים בתחום היזמות, והוציא לפועל פרויקטים של מרכזי קניות, בתי מלון ומתחמי מגורים.

המינוי של קרצנר לקונסול כבוד היה צעד טבעי: הוא כבר שנים רבות קידם את הקשרים בין אוקראינה לישראל. מעבר לשליחותו הדיפלומטית, הוא תומך בפרויקטים תרבותיים וחינוכיים, ומשמש כספונסר של תיאטרון “גשר”, תוכניות תגלית וגרעין צבר.

תפקיד בזמן המלחמה

עם תחילת הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה ב-2022, הפך קרצנר את הקונסוליה למרכז סיוע הומניטרי. הוא ארגן מרכזים לוגיסטיים, העביר מעל 100 טון מטענים, רכש 1500 ערכות של אפודי מגן וקסדות, רחפנים, פנסים למערכות ההגנה האווירית.

בקייב, במרכז הקניות שלו “דארינוק”, נפתח “מרכז עמידות” בשטח של 68 אלף מ”ר. קרצנר ארגן פינוי ילדים חולים קשים לישראל, סייע לתושבי אזורים ששוחררו, ופעל למען הענקת מערכות הגנה לאוקראינה.

חשיבות הקונסוליה כיום

קונסוליית הכבוד של אוקראינה בירושלים הפכה לאלמנט חשוב ביחסים הדו-צדדיים. תחת הנהגתו של עופר קרצנר היא ממלאת לא רק תפקידים קונסולריים, אלא גם משימות אסטרטגיות — החל מסיוע לאזרחים ועד חיזוק השותפות בין אוקראינה לישראל בתקופות הקשות ביותר של ההיסטוריה המודרנית.

הקונסוליה של אוקראינה בחיפה (2008–2014) והקונסולים האוקראינים: היסטוריה ועובדות

פתיחת הקונסוליה בחיפה (2008): מטרות ופעילות

הקונסוליה הכללית הרשמית של אוקראינה בעיר חיפה נפתחה ב-16 בדצמבר 2008. הקמתה נבעה מקיומה של תפוצה אוקראינית גדולה בצפון ישראל ומהצורך להקל עליה בקבלת שירותים קונסולריים. על פי הערכת עיריית חיפה, בעיר עצמה התגוררו למעלה מ-40 אלף יוצאי אוקראינה, ובאזור הצפון של ישראל – עד 200 אלף איש. לקונסוליה החדשה ניתנה המשימה לטפל במהירות בענייני דרכונים, אשרות ונושאים נוספים של אזרחים אוקראינים ויוצאי אוקראינה המתגוררים בחיפה ובסביבתה.

כתובת ושעות פעילות: הקונסול – איגור ויטאלייביץ’ טורצ’ין. הקונסוליה מוקמה במרכז חיפה, בבניין “אורן” ברחוב פאל-ים 2 (קומה 4).

המחוז הקונסולרי כיסה את כל צפון ישראל – מהעיר חדרה וצפונה לאורך כביש 65. באזור זה היו רשומים בקונסוליה בחיפה כ-27,000 איש, מתוכם כ-5,000 תושבי חיפה עצמה.

הקונסוליה סיפקה את מלוא השירותים בהתאם לתקנות הקונסולריות: הנפקת דרכונים זרים, פעולות נוטריוניות, הנפקת אישורים, רישום קונסולרי וכן סיוע לאזרחים אוקראינים במקרים דחופים.

בנוסף, הקונסוליה הכללית עסקה בפיתוח קשרים דו-צדדיים – למשל, השתתפה בתוכניות ערים תאומות של חיפה ואודסה, וארגנה אירועי תרבות ומידע עבור התפוצה.

כך, בשנת 2014, בסיוע הקונסוליה, התקיימה תערוכת הצילומים הבינלאומית “עיר ליד הים”, שחיברה שלוש ערים תאומות: מרסיי, אודסה וחיפה. פתיחת התערוכה בחיפה נערכה באוקטובר 2014 בנוכחות נציגי אוקראינה וצרפת, ויוזמת הפרויקט הייתה הקונסולית של אוקראינה בחיפה לודמילה אירודובסקאיה – עובדת הקונסוליה הכללית שאחראית על קשרי תרבות.

ראוי לציין כי ההחלטה על פתיחת הקונסוליה בחיפה התקבלה בדרג הגבוה בקיץ 2008, על רקע התגברות היחסים האוקראיניים-ישראליים. זמן קצר לפני כן, בנובמבר 2008, נשיא אוקראינה ויקטור יושצ’נקו ערך ביקור מדיני בישראל, שבמהלכו נדונה הרחבת הנוכחות הדיפלומטית של אוקראינה.

אגב, ב-4 ביולי 2008, אוניית הדגל של הצי האוקראיני – הפריגטה “הטמן סהיידצ’ני” – עגנה בנמל חיפה. העגינה בנמל הישראלי חפפה ליום הולדתה של הפריגטה, שחגגה באותו יום 15 שנה. לאחר מכן הפליגה לים התיכון להשתתף במבצע נאט”ו “מאמצים פעילים”.

בנמל קיבלה את פני הצוות שגריר אוקראינה בישראל איגור טימושייב. עיתונאים ישראלים הורשו לעלות לסיפון. (במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 הפריגטה הייתה בשיפוץ בנמל מיקולאייב וב-3 במרץ 2022 הוטבעה חלקית כדי למנוע את לכידתה).

חיפה, המכונה לעיתים “הבירה הצפונית” של ישראל, הפכה לעיר השנייה אחרי תל אביב עם מוסד קונסולרי אוקראיני. פתיחת הקונסוליה הכללית התקיימה בתמיכת הרשויות המקומיות: אז שגריר אוקראינה בישראל איגור טימושייב וראש עיריית חיפה יונה יהב השתתפו בטקס.

הקונסולים הכלליים של אוקראינה בחיפה (2008–2014)

איגור ויטאלייביץ’ טורצ’ין – הקונסול הכללי הראשון והיחיד של אוקראינה בחיפה בתקופת פעילות המוסד. הוא עמד בראש הקונסוליה מהקמתה (סוף 2008) ועד סגירתה ב-2014. טורצ’ין – דיפלומט מקצועי ומזרחן, שכבר צבר ניסיון רב בעבודתו בישראל.

בשנים 1995–2005 עבד בשגרירות אוקראינה בתל אביב ועמד בראש המשלחת הכלכלית-מסחרית של אוקראינה בישראל. בשנת 2005 חזר למשרד החוץ של אוקראינה (שימש כראש מחלקה לענייני הפדרציה הרוסית), ובנובמבר 2008 שב לישראל כדי להקים באופן ארגוני את הקונסוליה החדשה בחיפה. למעשה, בתוך חודש אחד בלבד הוא הכין את פתיחת המשלחת “מאפס”. לדברי עדי ראייה, איגור טורצ’ין הוא אדם מאופק ורציני, היסטוריון בהכשרתו. הודות למאמציו הקונסוליה הצליחה במהירות לבסס קשר עם הקהילה המקומית.

במהלך שנות שירותו בחיפה, הקונסול הכללי טורצ’ין הופיע פעמים רבות בפומבי בנושאי הגנה על אזרחים. למשל, בדצמבר 2009, כאשר מול חופי ישראל טבעה אוניית מטען עם צוות אוקראיני, הקונסול הכללי איגור טורצ’ין תיאם את הסיוע לימאים שניצלו. בראיונות לתקשורת הוא הבהיר את עמדת אוקראינה וציין כי הרשויות האוקראיניות לא ייכנסו למשא ומתן עם בעלי הספינה, מאחר שעניין זה חורג מסמכותן.

הקונסוליה הקדישה תשומת לב גם לוותיקים: דיפלומטים השתתפו ב”מצעדי הניצחון” בחיפה, בטקסי זיכרון, ושיתפו פעולה עם ארגוני ותיקים ישראלים. כמו כן, הקונסול הכללי תמך בקשרי הערים התאומות של חיפה ואודסה. בין השנים 2010–2011, בסיוע הקונסוליה האוקראינית בחיפה, נערכו תערוכות של קריקטוריסטים מאדסה ומחיפה (פרויקט “מעבר צוחק” ל-1 באפריל) שהדגישו את הקרבה התרבותית של ערי הנמל.

מלבד איגור טורצ’ין, עבדו בקונסוליה הכללית דיפלומטים אוקראינים נוספים שמילאו את תפקידי הקונסולים. ידועה במיוחד לודמילה איוונובנה אירודובסקאיה, ששימשה כקונסולית ובפועל כסגנית הקונסול הכללי.

אירודובסקאיה הייתה אחראית על ענייני תרבות וקשר עם הקהילה. היא יזמה את תערוכת הצילומים “עיר ליד הים” והייתה מעמודי התווך בארגונה. עיתונים דוברי רוסית בחיפה כינו את לודמילה אירודובסקאיה אחת הדיפלומטיות הפתוחות ביותר כלפי התפוצה – היא נפגשה באופן קבוע עם פעילי הקהילה, השיבה לשאלות בוערות של עולים (למשל, על הסכמים בתחום הביטוח הפנסיוני).

בחודשים האחרונים לפני סגירת הקונסוליה (המחצית השנייה של 2014), כאשר הצוות כבר צומצם, אירודובסקאיה מילאה בפועל את תפקיד ראש המוסד במקום. כך, למרות שבאופן רשמי הקונסול הכללי לאורך כל השנים היה איגור טורצ’ין, תרומתה של עמיתתו – הקונסולית אירודובסקאיה – ניכרת גם היא בהיסטוריית הקונסוליה.

ההקשר הפוליטי של פעילות הקונסוליה (2008–2014) נבע משאיפתה של אוקראינה להרחיב את נוכחותה במזרח התיכון בתקופת הקו הפרו-אירופי (נשיאות יושצ’נקו). הקונסוליה פעלה בתקופות של חילופי שלטון במדינה ובתחילת משבר 2014. לאחר אירועי מאידאן ובשל קשיים תקציביים של הממשלה האוקראינית החדשה, בוצע עדכון בהוצאות שירות החוץ – דבר שהשפיע ישירות על גורל הקונסוליה הכללית בחיפה.

סגירת הקונסוליה (2014) ומעבר לקונסול כבוד

הפעילות הרשמית של הקונסוליה הכללית של אוקראינה בחיפה הסתיימה בסוף 2014.

במסגרת אופטימיזציית התקציב, משרד החוץ של אוקראינה הודיע על סגירת תשע נציגויות זרות, כולל חיפה. כפי שדיווח ב-6 בנובמבר 2014 דובר משרד החוץ יבגני פרבייניס, סגירת הקונסוליה בחיפה הייתה חלק מצעדים לקיצוץ בהוצאות המדינה. בבחירת הקונסוליות לסגירה נלקחו בחשבון גורמים שונים – עומס העבודה, מספר הפעולות, הקרבה לנציגויות דיפלומטיות אחרות ומספר האזרחים הרשומים.

במקרה של חיפה הוחלט כי תפקידה יועבר למחלקה הקונסולרית של השגרירות בתל אביב (מרחק של כ-90 ק”מ). מתחילת נובמבר 2014 הקונסוליה הכללית בחיפה הפסיקה לקבל קהל, והחלו הליכי סגירתה. קלפיות הבחירות האוקראיניות שפעלו שם בבחירות לפרלמנט באוקטובר 2014 נסגרו גם הן. משרד החוץ של אוקראינה הודיע רשמית לצד הישראלי על סגירת הקונסוליה. לאזרחי אוקראינה ולישראלים הובהר כי לאחר סגירת הקונסוליה הכללית בחיפה יש לפנות לכל העניינים לשגרירות אוקראינה בתל אביב (רחוב ירמיהו 50).

סגירת הקונסוליה עוררה צער בקרב התפוצה האוקראינית בחיפה ובצפון ישראל. עולים רבים, שהיו רגילים לטפל בענייניהם במקום, נאלצו מעתה לפנות לתל אביב או להיעזר בשירותי קונסול הכבוד של אוקראינה.

ממשלת אוקראינה, שהכירה בחשיבות האזור, שמרה על מוסד קונסול הכבוד בחיפה.

מאז נובמבר 2014 הנציג הרשמי של אוקראינה במחוז הצפוני של ישראל נותר קונסול הכבוד, אף על פי שהקונסוליה הכללית חדלה להתקיים.

העיתונות הישראלית ציינה שאוקראינה אינה המדינה הראשונה שסגרה את נציגותה בחיפה: מסיבות דומות נסגרו קודם לכן גם קונסוליות של ארה”ב ומדינות נוספות, אשר ריכזו את משאביהן בתל אביב או בירושלים.

קונסולי הכבוד של אוקראינה בחיפה

תפקיד קונסול הכבוד של אוקראינה בחיפה מאז סגירת הקונסוליה הכללית (ואף זמן רב לפני פתיחתה – משנת 1998) ממלא אהרון (אהרון) סרגייביץ’ מייברג.

הוא איש עסקים ישראלי ידוע ממוצא אוקראיני, מייסד שותף ובעלים ותיק של חברת התעופה “אוקראינה אינטרנשיונל איירליינס” (UIA).

מייברג נולד בשנת 1956 בטיומן (ברפובליקה הפדרטיבית הסובייטית הרוסית), גדל בעיר צ’רנוביץ שבאוקראינה, ובשנת 1990 עבר לישראל. לאחר שקיבל אזרחות ישראלית, הוא פעל באופן פעיל לפיתוח הקשרים האוויריים הישירים בין אוקראינה לישראל בשנות ה-90. בין היתר, מייברג השתתף בארגון הטיסה הישירה הראשונה קייב–תל אביב (אוגוסט 1992) ועמד זמן רב בראש חברת “איירוסוויט”, ולאחר מכן היה יושב ראש מועצת המנהלים של UIA.

מעמד קונסול הכבוד של אוקראינה בחיפה קיבל אהרון מייברג כבר בשנת 1998 – כלומר, זמן רב לפני פתיחת הקונסוליה הכללית הרשמית.

למעשה, אוקראינה הקימה קונסוליית כבוד בחיפה כדי לשמור על קשר עם הקהילה בצפון ישראל כאשר לא היו שם דיפלומטים קבועים. לאחר 2008, עם פתיחת הקונסוליה הכללית, פעילותו של קונסול הכבוד נדחקה לשוליים, אך משנת 2015 מייברג שוב משמש כנציג אוקראינה בחיפה בהתנדבות.

שמו מופיע רשמית ברשימת קונסולי הכבוד של אוקראינה בחו”ל. קונסוליית הכבוד של אוקראינה בחיפה מכסה את העיר חיפה ואת כל מחוז הצפון של ישראל.

כתובת ליצירת קשר עם קונסול הכבוד – משרד חברת Caspi Aviation באזור כפר שמריהו (מרכז ישראל). אף שהמשרד ממוקם לא בחיפה אלא סמוך לתל אביב, אהרון מייברג מפקח דווקא על קונסוליית הכבוד בחיפה ומבקר באופן קבוע בערי הצפון בענייני הקהילה.

ביוגרפיה ופעילותו של אהרון מייברג כקונסול כבוד:

ראשית, מייברג תרם תרומה משמעותית לשימור המורשת התרבותית היהודית-אוקראינית: במימון שלו שוקמה הבית כנסת ההיסטורי בעיר צ’רנוביץ (בוקובינה). בשנת 2011, לאחר השיפוץ, נפתח בית הכנסת בטקס חגיגי ונקרא על שם הוריו של התורם – ישראל וזלדה מייברג, שבזכותו הועבר המבנה לקהילה. כיום זהו בית הכנסת המרכזי של קהילת חב”ד בצ’רנוביץ.

שנית, כבר במעמדו כקונסול כבוד, יזם אהרון מייברג תוכניות סיוע לילדים אוקראינים חולים קשות ולחיילים פצועים שנשלחו לטיפול בישראל. כך, מיולי 2015, ביוזמתו החלה חברת UIA לשמור מקומות מיוחדים ב“בלוק ההומניטרי” בכל טיסה — להובלת מטופלים בחינם, שחייהם תלויים בניתוח דחוף בחו”ל. במהלך השנה הראשונה לתוכנית זו הוטסו כ-800 מטופלים אוקראינים ולמעלה מ-30 טון מטען הומניטרי (כולל מישראל — לנפגעי אזורי המזרח של אוקראינה).

שלישית, מייברג הצטרף באופן פעיל לפרויקטים התנדבותיים לאחר תחילת המלחמה הכוללת באוקראינה (2022). באביב 2022, חברת Caspi Aviation שבבעלותו השתתפה בהטסת מטוס מישראל לפולין עם סיוע הומניטרי עבור פליטים אוקראינים.

בעיתונות הישראלית התבטא מייברג ברגש רב על המלחמה, וכינה את המתרחש “כאב ששורף את כל הגוף” — שכן סובלת גם מולדתו.

בתפקידו הציבורי כקונסול כבוד, אהרון מייברג פועל גם לקידום קשרים עסקיים דו-צדדיים ולהחלפת תרבות. הוא חבר בוועדת ההיגוי של הפסגה האוקראינית-ישראלית השנתית (Global Israeli Ukrainian Summit) ותומך בפרויקטים חינוכיים ואמנותיים שנועדו לקרב בין שתי המדינות.

ממשלת אוקראינה העריכה מאוד את תרומתו של מייברג: כבר בשנים 1999 ו-2004 הוא עוטר בעיטורי “על ההישגים” מדרגה שלישית ושנייה על תרומתו לפיתוח שיתוף הפעולה בין אוקראינה לישראל.

מאז 2014 אהרון מייברג נותר קונסול הכבוד היחיד של אוקראינה בחיפה, והמנדט שלו הוארך מספר פעמים על ידי משרד החוץ של אוקראינה.

תפקיד קונסוליית הכבוד החדשה בחיפה

חיזוק הנציגות הקונסולרית בחיפה בשנת 2025 — צעד חשוב עבור הדיפלומטיה האוקראינית. הצפי הוא שמשרדו של אלכס זרנופולסקי יפעל במתכונת של קונסוליית כבוד, וישלים את פעילות השגרירות בתל אביב וקונסוליית הכבוד בירושלים.

הקבלה בחיפה תוכל:

• להעניק ייעוץ וסיוע לאזרחים אוקראינים בצפון ישראל.
• לתמוך בפרויקטים תרבותיים ושיתופי פעולה עסקיים.
• לסייע בפתרון סוגיות דחופות (כולל כאלה הקשורות בנסיבות מלחמתיות ובפינוי).

ההחלטה לפתוח קבלת קהל קונסולרית דווקא בחיפה נובעת ממספר גורמים. זוהי העיר השלישית בגודלה בישראל, מרכז מפתח של האזור הצפוני, ומקום מגוריה של חלק ניכר מהתפוצה האוקראינית. המשרד החדש יאפשר לתושבי הצפון לקבל שירותים קונסולריים קרוב לבית.

מי הוא אלכס זרנופולסקי

אלכס זרנופולסקי — עורך דין מוכר הפועל בישראל. הוא שולט בעברית, רוסית, אוקראינית ואנגלית, מה שהופך אותו לנגיש במיוחד עבור קבוצות שונות של האוכלוסייה בישראל.

האתר של אלכס זרנופולסקי – https://pravoisrael.com/

אלכס זרנופולסקי — עורך דין ישראלי מוכר, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, בעל ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום המשפט. הוא עומד בראש ועדת העלייה בלשכת עורכי הדין בישראל, העוסקת בענייני עלייה וסיוע משפטי לעולים חדשים.

במהלך שנות עבודתו, זרנופולסקי השתתף בתיקים משפטיים תקדימיים רבים, שחלקם יצרו תקדימים חשובים במערכת המשפט הישראלית. הוא גם נמנה עם מייסדי מכון IISLS, שפיתח אסטרטגיה להגנה על ישראל בזירה הבינלאומית והביא להכרה רשמית בפיגוע 7 באוקטובר כאקט של רצח עם.

משרד עורכי הדין שלו הוא אחד המותגים המשפטיים המובילים בישראל, ומעניק שירותים בתחומי משפט הגירה, משפחה, מסחר ועבודה, עסקאות נדל”ן וכן נוטריונים. מעבר לפעילותו המקצועית, זרנופולסקי פעיל ביוזמות להגנה על זכויות האדם, תומך בקהילת היהדות הרפורמית ונחשב לאחד המומחים המובילים בתחום דיני ההגירה.

בתפוצה האוקראינית, זרנופולסקי נחשב לאחד המומחים המובילים בזכויות האוקראינים השוהים זמנית בישראל ללא מעמד לפי חוק השבות. מינויו לקונסול כבוד פותח אפשרויות נוספות להגנה על זכויות האוקראינים בצפון המדינה.

ההחלטה לחזק את העבודה הקונסולרית בחיפה — אינה רק החזרת הנוחות לאוקראינים בצפון ישראל, אלא גם מסר אסטרטגי לכך שרשת הנציגויות הדיפלומטיות של אוקראינה בישראל מתרחבת שוב.

שגרירים וממלאי מקום של אוקראינה בישראל

מאז כינון היחסים הדיפלומטיים ב-26 בדצמבר 1991, ייצגו את אוקראינה בישראל מספר שגרירים, שכל אחד מהם תרם לפיתוח היחסים הדו-צדדיים, לחיזוק הקשרים הפוליטיים והתרבותיים, וכן לתמיכה בתפוצה האוקראינית.

1. יורי ניקולאייביץ’ שצ’רבק — 29.10.1992 – 22.10.1994
השגריר המיוחד והמוסמך הראשון של אוקראינה במדינת ישראל. יזם את עבודת השגרירות בתל אביב, יצר קשרים דיפלומטיים וכלכליים, ופעל בשיתוף פעולה עם התפוצה האוקראינית.

2. אלכסנדר איוואנוביץ’ מיידניק — 22.10.1994 – 19.01.1996 (ממלא מקום); 19.01.1996 – 03.01.1998 (שגריר)
לפני מינויו הרשמי מילא את תפקיד ראש המשלחת לאחר עזיבתו של שצ’רבק. משנת 1996 — שגריר מיוחד ומוסמך.

3. דמיטרו יוכימוביץ’ מרקוב — 17.03.1998 – 12.07.2002
קידם את היחסים הפוליטיים והכלכליים הדו-צדדיים, פעל להקלת הליכי הוויזה.

4. אלכסנדר סרגייביץ’ סליפצ’נקו — 14.11.2002 – 24.07.2004
התמקד בשיתוף פעולה מסחרי-כלכלי ובקשר עם הקהילה האוקראינית בישראל.

5. אלכסנדר חומיאק — 01.2005 – 11.2005 (ממלא מקום)
יועץ לעניינים קונסולריים מ-02.2002 עד 08.2006. בתקופה ינואר–נובמבר 2005 עמד בראש השגרירות כממלא מקום.

6. איגור ולדימירוביץ’ טימושייב — 24.11.2005 – 11.05.2010
קידם פרויקטים בתחומי החינוך, המדע והקשרים הבין-פרלמנטריים.

7. גנאדי אלכסייביץ’ נדולנקו — 17.07.2010 – 22.09.2020
אחד הדיפלומטים האוקראינים המוכרים ביותר בישראל. היה פעיל בפרויקטים תרבותיים וכלכליים, ותמך בתפוצה.

8. יבגני קורניצ’וק — משנת 2021 ועד היום
השגריר המיוחד והמוסמך הנוכחי של אוקראינה בישראל. פועל באופן פעיל בתנאי מלחמה, ומרחיב את הרשת הקונסולרית.

ההיסטוריה של הנציגויות הדיפלומטיות האוקראיניות בישראל — אינה רק רצף של תאריכים רשמיים, אלא השתקפות של חיפוש מתמיד אחר דרכי שיתוף פעולה חדשות ותמיכה בתפוצה. כל פתיחה ומינוי, מהשגרירים הראשונים ועד לקונסולי הכבוד, היה צעד לקראת האוקראינים החיים בפינות שונות של המדינה.

כיום, כאשר חיפה מתכוננת שוב לקבל נציגות קונסולרית, הדבר הופך לסמל לחיזוק הקשרים בין אוקראינה לישראל, וכן להכרה בחשיבותו של האזור הצפוני בסיפור המשותף הזה.