השלכות בלתי צפויות בסוריה: חוסר יציבות, משבר הומניטרי והשפעת כוחות חיצוניים

המלחמה הסורית וישראל: המשך הסכסוך

סוריה נמצאת רשמית במצב מלחמה עם ישראל מאז 1973. לאחר שלא הצליחה לנצח בעימות ישיר, דמשק החלה לנהל מלחמה בדרכים עקיפות, תוך תמיכה בחמאס והזמנת איראן לחזק את נוכחותה בשטח הסורי.

מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, הנשיא בשאר אסד התמקד בשמירה על השלטון, ולישראל הפך להיות עדיפות למנוע את התפשטות האלימות מעבר לגבול הסורי.

שיתוף פעולה צבאי בין איראן לסוריה

בשנת 2005 חתמו סוריה ואיראן על הסכם ברית, ובמהלך הזמן אסד הפך להיות תלוי יותר ויותר בטהראן בתנאי החלשות משטרו. בשלב מסוים בסוריה היה נוכחות של יותר מ-13 בסיסים ימיים עם חמש דיוויזיות של כוחות איראניים, מה שהוביל את ישראל לתקוף שוב ושוב מטרות כדי למנוע את הצטברות הכוחות והנשק.

אסטרטגיה ישראלית

ישראל בעיקר עסקה לא במלחמה עם סוריה, אלא בפעולות אקטיביות בתוך המדינה עצמה. לפני הפיגועים שאורגנו על ידי חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023, ירושלים התמקדה במניעת הברחת נשק איראני לחמאס בלבנון ובהרס מפעלי נשק שהתגלו. ישראל לא שאפה להפיל את משטר אסד, והעדיפה יציבות של אויב מוכר על פני הסיכון של דיקטטור איסלאמיסטי רדיקלי.

חזרת הסכסוך לסוריה

הסכסוך בסוריה החריף ב-14 באוקטובר 2023, כאשר טרוריסטים מהג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני החלו לירות על ישראל, מה שהוביל לתקיפות תגמול על שדות התעופה בדמשק ובחלב. לאחר מכן ישראל המשיכה בתקיפות אוויריות סדירות. במיוחד, ב-8 בספטמבר 2024 נהרסו מפעלים כמעט מוכנים לייצור טילים במאסיאף.

הגברת התקיפות עליהם

לאחר תחילת הקמפיין הקרקעי של ישראל בלבנון ב-30 בספטמבר 2024, התקיפות האוויריות על מטרות בסוריה התגברו. התקיפות כוונו לשטחים ששימשו להברחת נשק איראני, וכן למחסני נשק של משמרות המהפכה האיסלאמית. בנובמבר כוחות ישראליים השמידו מתקנים ששימשו כמרכזי פיקוד של הג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני.

השפעה על משטר אסד

ההצלחה של ישראל נגד חמאס והתקיפות שלה על איראן באפריל הסיחו והחלישו את בעלי הברית של אסד. באותו זמן, הפטרון העיקרי שלו, רוסיה, הייתה עסוקה במלחמה באוקראינה. ב-8 בדצמבר קואליציה של כוחות מורדים סוריים, בראשות חיאת תחריר א-שאם, פרצה את קווי ההגנה והגיעה לארמון הנשיאות בדמשק. המצב המחריף הניע את אסד לעזוב את המדינה ולבקש מקלט פוליטי במוסקבה.

תוצאות ראשוניות

איראן הוציאה את כוחותיה מסוריה, אף על פי שנציגיה הפחיתו את היקף ההפסדים. הגנרל בהרוז אסבטי הודה כי “נחלנו תבוסה”. הוא גם הדגיש כי משטר אסד סירב לאפשר למיליציות הפרו-איראניות לתקוף את ישראל.

שליטת ישראל והשלכות

עם נפילת משטר אסד והתקרבות כוחות המורדים לגבולות ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה על שליטה באזור החיץ בהתאם להסכם ההפרדה מ-1974. בינואר שר הביטחון של ישראל, ישראל כץ, הצהיר כי הצבא יישאר באזור זה ללא הגבלת זמן. מצב זה למעשה ביטל את הרעיונות על החזרת חלק מהגולן תמורת שלום.

תקיפות אוויריות והרס תשתיות

ישראל ניצלה באופן פעיל את הכאוס שנגרם מקריסת צבא אסד, תוך ביצוע מאות תקיפות אוויריות שמטרתן הייתה תשתיות מפתח ומניעת העברת נשק למורדים. נהרסו מרכז ביטחון בדמשק ומרכזי מחקר שבהם פותחו טילים ונשק כימי.

השלכות בלתי צפויות

למרות היעדר כוונות ישירות של ישראל להפיל את משטר אסד, היעלמות שלטונו עשויה להוביל להשלכות בלתי צפויות. אם השלטון החדש שיתגבש יוותר על שורשים איסלאמיים רדיקליים ויחתום על הסכמי שלום, ישראל תשיג תוצאה שנראתה זמן רב כבלתי אפשרית — הפיכת אויב לשותף.

תגובה בינלאומית

התגובה הכללית להפלת אסד מצד מומחים רבים היא מעורבת. אף על פי שקבוצות סוניות רדיקליות כמו חיאת תחריר א-שאם מראות רצון להתקבל בפוליטיקה הבינלאומית, התוצאה של זה עשויה להיות הופעת אויב ג’יהאדיסטי חדש בגבולות ישראל.

סוריה שוב נמצאת במרכז תשומת הלב של הפוליטיקה הבינלאומית. בעבר נראה היה בלתי אפשרי, אך כעת האפשרות שהיא תשיג מעמד של בעלת ברית עם ארה”ב מטרידה רבים.