דוח טכני טוען כי מדינות נאט”ו מתמודדות עם בעיה חמורה של מחסור בכוח אדם

על רקע הסכסוך המתגבר בין רוסיה לאוקראינה, ובדרך אגב, לאור הפרות המרחב האווירי הרוסיות לאחר מכן מעל מדינות אירופאיות אחרות, מדינות נאט”ו נערכות להתערבות אפשרית. מגזין “נשיונל אינטרסט” פרסם תחקיר שחשף בעיה חמורה: מחסור בכוח אדם בקרב מעצמות בעלות הברית.

לפי הדו”ח, כמעט כל המדינות החברות בנאט”ו מתמודדות עם קשיים בגיוס כוח אדם ושמירה על רמת הכוחות הנדרשת להרתעה ולפעולות יעילות נגד רוסיה. המשבר הדמוגרפי באירופה, כמו גם הפער ההולך וגדל בין הצבא לאזרחים, מחמירים את המשימה הזו. גם אם ימלאו את ההתחייבויות החדשות להקצות 5% מהתמ”ג לצורכי ביטחון, מדינות הברית עשויות להתמודד עם בעיות בגיוס כוח אדם.

אתגרים דמוגרפיים

המשבר הדמוגרפי באירופה מהווה איום מיידי על הגיוס הצבאי. בשנת 2022 מספר הלידות באיחוד האירופי ירד מתחת לארבעה מיליון, מה שקרה לראשונה מאז 1960. בעשורים של שלום לאחר המלחמה הקרה, השירות בצבא איבד עדיפות בקרב הצעירים.

החקירה ב-The National Interest מציעה מבט על המצב בשלוש מדינות נאט”ו כדוגמה הממחישה את היקף הבעיה.

גרמניה

נטען כי השאיפות ההגנתיות של ברלין מוגבלות במידה רבה על ידי התנגדות תרבותית לשירות צבאי. למרות צעדים חיוביים בתחום התכנון והתקצוב, אין מספיק גרמנים המוכנים לשירות צבאי לחיזוק הכוחות המזוינים. ממשלת גרמניה הציבה יעד להגדיל את מספר החיילים ב-30,000 תוך שש שנים כדי ליצור את “הצבא החזק ביותר” באירופה. עם זאת, לפי החקירה, מספרים אלו אינם מספיקים להגנה יעילה על המדינה.

ברלין חווה את השלכות המתח: היא הספקית השנייה בגודלה של נשק לאוקראינה, אך עם היסוס שולחת כוחות למשימות שמירת שלום בשל מגבלות קיימות על מספר החיילים.

נורבגיה

בשנת 2024 אוסלו הכריזה על תוכנית שאפתנית לעשר שנים לחיזוק הביטחון, הכוללת הקצאת 60 מיליארד דולר להגדלת ההוצאות הביטחוניות ורכישת נשק. למימון השינויים, נורבגיה נוקטת צעדים להגדלת הכוח הצבאי שלה ב-50% עד 2036. למרות מערכת מרשימה של שירות צבאי חובה, אוסלו לעיתים קרובות מתמודדת עם קשיים בהפיכת המגויסים לחיילים מקצועיים.

יש לציין כי משך השירות החובה המרבי בנורבגיה הוא רק 19 חודשים, מה שמוביל לתחלופה גבוהה ומונע צבירת ניסיון והמשכיות. מגמות אלו בולטות במיוחד לאור האוכלוסייה הקטנה יחסית של נורבגיה—רק 5.6 מיליון. בעיות בגיוס כוח אדם מספיק היום עשויות להעיד על חוסר יכולת להגדיל את מספר החיילים בעתיד.

איטליה

לפי החקירה, כמו בברלין ובאוסלו, רומא מתמודדת עם אתגרי כוח אדם חמורים, וסביר להניח שתתמודד עם קשיים בגיוס כוחות בעתיד. בשנה שעברה ציין ראש המטה של ​​ההגנה האיטלקית כי הכוחות המזוינים של איטליה, המונים 165,000 איש, “אינם פשוטים” ופחות מ-170,000 נחשב “מתחת לרמת ההישרדות”.

בניגוד לגרמניה ונורבגיה, לאיטליה יש פתרון פשוט יותר לבעיה: העלאת שכר. נכון לעכשיו, השכר הממוצע של חיילים אינו משתווה להכנסות במגזר הפרטי והציבורי. שכר נמוך, בשילוב עם הריחוק היחסי של איטליה מהתוקפנות הרוסית, מערערים את התמיכה הציבורית—למעשה, רק 16% מהאיטלקים מצהירים על נכונות להילחם עבור מדינתם.

לקחים מארה”ב

הבעיות איתן מתמודדות המדינות הללו אינן ייחודיות לאירופה. לפי הדו”ח, גם ארצות הברית נתונה ללחצים דמוגרפיים, אם כי מסיבות אחרות, וגם היא נאלצה להתאים את שיטות הגיוס שלה לשמירה על רמת כוח אדם נדרשת. החקירה מציעה למדינות נאט”ו ללמוד מהניסיון של ארה”ב כדי לשפר את יכולותיהן הצבאיות על בסיס הוצאות ביטחוניות מוגברות.

לפי המחקר, הצבא האמריקאי הצליח לעמוד ביעדי הגיוס לשנת 2024 הודות לעבודה מנהיגותית ממוקדת, יוזמות חדשניות כמו קורסי הכנה לשירות, ושינויים פרגמטיים במדיניות, כולל הקלה במגבלות על קעקועים ואפשרות למבחנים חוזרים על THC.