בישראל פיתחו תרופה ייחודית למחלת קרינה, המשתמשת בטכנולוגיות חדשות ומחקרים. אוקראינה כבר הזמינה

במקרה של אסון גרעיני, ניתן יהיה לתת את PLX-R18 לאלפי אנשים, ובכך להפחית משמעותית את התמותה. אוקראינה כבר הזמינה 12,000 מנות של תרופה מהפכנית זו מחברה ישראלית שבסיסה בחיפה. פרטים על תהליך הייצור ושילוב התרופה האפשרי במאגר האסטרטגי של ישראל נחשפו במהלך החקירה.

מפעל הדם

מח העצם הוא הקורבן הראשון של מחלת הקרינה, שכן הוא מייצר תאי דם חדשים. במקרה של קרינה, הסיכון למוות נובע מבעיות ביצירת הדם, מה שהופך את השתלת מח העצם לנושא חשוב במיוחד. ההשתלה המוצלחת הראשונה של מח עצם לנפגעי קרינה התרחשה בשנת 1959 באירופה.

עם זאת, ניתוח כזה מסוכן ודורש התאמה גנטית, מה שהופך את השימוש ההמוני בו לבלתי אפשרי. למעשה, רבים מהנפגעים מקרינה אינם זקוקים למח עצם חדש — תאי הגזע הרגילים של הדם עדיין זמינים בגופם. הבעיה היא אובדן תאי המיקרו-סביבה, האחראים על התפתחותם הנכונה.

תאים אלו מתים או מפסיקים לתפקד תחת השפעת הקרינה. כתוצאה מכך, תאי הגזע אינם מקבלים את האותות הדרושים להפיכתם לתאי דם מלאים. זה יכול להוביל לאנמיה, חוסר בטסיות דם או מחלות עקב היעדר לויקוציטים.

כדי להציל חולים כאלה, יש לשחזר את ייצור המולקולות האותיות או להחליפן באנלוגים. זו בדיוק המשימה ש-PLX-R18, המפותחת על ידי החברה הישראלית Pluri, פותרת.

הפיתוח אינו חדש — בארה”ב כבר קיימות תרופות במאגרי החירום המחליפות חלק מהמולקולות האותיות. עם זאת, PLX-R18 שונה באופן מהותי — הוא משתמש בתאים חיים להתאמת תפקודי התאים הפגועים במיקרו-סביבה.

“במקום ההזרקה הם הופכים למפעלים לייצור המולקולות הנדרשות”, משתף אריק אבני, המנהל פרויקטים להגנה מקרינה בחברה.

תאי הדם מגוונים, ו-PLX-R18 כיום הוא התרופה היחידה המשחזרת את כל כיווני יצירת הדם. אין צורך באבחון אישי: ניתן לבצע את הטיפול באופן המוני, מה שמאפשר לחסוך זמן.

הזריקה הראשונה של התרופה צריכה להינתן תוך 72 שעות לאחר האסון, מה שהופך את השימוש בה במצבי חירום לחשוב במיוחד.

עכברים, קופים וחולים לאחר השתלה

ניתן להזריק את PLX-R18 למטרות מניעה מראש, למשל, לחיילים לפני חשיפה אפשרית לקרינה רדיואקטיבית. ניסויים בעכברים הראו תוצאות מצוינות: שיעור ההישרדות עלה מ-23% ל-81%. בשימוש בבעלי חיים בתנאי קרינה, שיעור ההישרדות עלה מ-29% ל-97% בניסויים מוצלחים.

בשנת 2017 התרופה נבדקה גם על מקוקים, שם שיעור ההישרדות בקבוצת הביקורת היה 50%, ובקבוצה הניסיונית — 85%. בעיות מתעוררות בניסויים בבני אדם, שכן הקרנת אדם לבדוק את התרופה אינה אתית. ל-FDA יש נוהל מיוחד בשם “Animal Rule”, המאפשר לבצע מחקרים רק על בעלי חיים.

עם זאת, ישנם מקרים יוצאי דופן שבהם מאושר השימוש ב-PLX-R18 באסונות קרינה. התרופה נבדקה גם על חולים שהתמודדו עם בעיות לאחר השתלת מח עצם.

שמונה חולים קיבלו מנות קטנות לבדוק את הבטיחות, והנתונים מראים כי הצורך בדם תורם ירד משמעותית. התמותה ירדה מ-29% ל-18% במהלך השנה. כיום החברה מתמקדת בטיפול במחלת הקרינה. ההזמנה הראשונה כבר בוצעה: אוקראינה רוכשת 12,000 מנות מהתרופה.

השותף בין הארגונים האוקראיניים הוא ארגון Hemafund, האחראי על אחסון נכון של התאים הדרושים לייצור התרופה, שכן הם דורשים תנאים מיוחדים. לתרופה זו נדרשת הקפאה עד -196 מעלות צלזיוס.

בעיית ההיקף

מפעל Pluri משתרע על שטח של 600 מטרים רבועים בפארק הטכנולוגי של חיפה. למרות קיומם של ביוריאקטורים, יכולות מוגבלות מאוד מגבילות את אפשרויות החברה. כל ריאקטור אוטומטי מייצר 10,000 מנות בשנה — מנה אחת מספיקה לחולה אחד.

הטכנולוגיה שפותחה לגידול תאים תלת-ממדיים מאפשרת לשפר את תהליך הייצור שלהם. “בניגוד לגידול דו-ממדי, הצלחנו ליצור מבנים תלת-ממדיים”, מציינת אנה היימן, מומחית מובילה בייצור.

הציוד מודרני ובלעדי: לחברה רשומים 140 פטנטים ועוד 120 בתהליך. במקביל, פיתוח תרופות אחרות, המיועדות לצרכים רפואיים ספציפיים, הוא חלק מאסטרטגיה שנבנית בקפידה.

המקור המרכזי לתאים עבור PLX-R18 הוא השליה. יש צורך לקחת בחשבון בקפדנות את החומר — תוצאות לידה טבעית יכולות להשפיע על איכותו. משליה אחת החוקרים מקבלים כ-25,000 מנות. חישובים מציעים כי כדי לספק 10 מיליון ישראלים יידרשו 800 שליות.

הצלחה בעמידה בכל התנאים הנדרשים תאפשר ליצור מאגר למקרה של מלחמה אטומית, אך עדיין יש דרך ארוכה עד לתוצאות סופיות. עם זאת, התרופה, בעלת התכונות הייחודיות, כבר קיימת.