הסלמה רצינית ביחסים בין טראמפ לפוטין עשויה להשפיע גם על ישראל

טראמפ הטיל סנקציות על חברות הנפט הרוסיות “רוסנפט” ו”לוקויל” בלילה שבין 22 ל-23 באוקטובר 2025 על רקע החרפת הסכסוך באוקראינה. צעד זה היה תגובה לסירובו של פוטין להפסיק את הפעולות הצבאיות והדגיש את הקשיחות של העמדה האמריקאית כלפי מוסקבה.

המצב בבודפשט

ביטול הפגישה בין טראמפ לפוטין, שתוכננה בבודפשט, הפכה לזרז לסנקציות החדשות. היה צפוי שהפסגה תהיה משמעותית בתחום היחסים האמריקאיים-רוסיים, אך ההכנות לאירוע נקטעו על ידי קבלת פנים קרה מצד הקרמלין. השליח האמריקאי, ויטקוף, הודיע כי רוסיה אינה מוכנה לדון באפשרות של שלום ודורשת הכרה בשליטתה על דונצק ולוהנסק.

מספר שעות לאחר מכן נדחתה הפגישה, ותשובת מוסקבה נראתה כאתגר: “המלחמה תימשך בתנאים שלנו”. ללא הצלחה דיפלומטית, טראמפ כינס את חברי הקבינט לישיבת חירום בבית הלבן, שבסופה הוכרזו הצעדים החדשים.

טראמפ והגישה שלו לסנקציות כלכליות

מומחים מציינים כי טראמפ משתמש בכלים כלכליים כאמצעי להימנע משימוש בכוח צבאי. הוא הבהיר שיש לו אפשרויות אחרות אם רוסיה תמשיך בפעולותיה, כשהוא רומז על שימוש בטילי “טומהוק” כאמצעי תקיפה מדויק.

האזכור לאפשרות של התערבות צבאית, גם אם מדובר ברמזים בלבד, נתפס במוסקבה כאיום רציני. על רקע דברי טראמפ על נקיטת צעדים נוספים, ברוסיה נרשמה תזוזת כוחות והגברת הכוננות של כוחותיה.

מתכוננים לפגישה, אך לעימותים חדשים

מספר שעות לפני ביטול הפגישה בבודפשט הכל היה מוכן לתמונה של מנהיגי העולם. אורבן ההונגרי ציפה לפסגה מוצלחת שיכולה הייתה לקבוע את בודפשט כ”מרכז דיאלוג בין מזרח למערב”. אולם האירוע הושפע לרעה ממחלוקות בלתי צפויות, שגרמו לתפנית חדה באירועים.

מציאות חדשה בעולם

טראמפ מציג גישה חדשה, המשלבת היבטים כלכליים, צבאיים ופוליטיים. לאור סירובו של פוטין לשתף פעולה, וושינגטון מתמקדת בסנקציות ישירות, שפוגעות בראש ובראשונה בתעשיית הנפט הרוסית. בסופו של דבר, הצעדים החדשים הובילו לעליית מחירי הנפט, מה שגרם לחששות לגבי מחסור פוטנציאלי בהיצע.

הסנקציות מכוונות לא רק ל”רוסנפט” ו”לוקויל”, אלא גם נוגעות למספר רב של חברות בנות, כולל אלו שנמצאות תחת כלל הבעלות של 50%. ההגבלות מכוונות להפחתת ההכנסות של הקרמלין ולהגברת הלחץ על מוסקבה להפסקת אש ללא תנאים.

השלכות כלכליות באירופה

בבריסל נדון חבילת סנקציות שהפכה לאחת המשמעותיות ביותר, והגיעה לרמת איסור על ייבוא גז טבעי נוזלי מרוסיה. החלטה זו מסמנת צעדים למניעת עקיפת הסנקציות באמצעות פעילות של מכליות ישנות, שלדעת מומחים, יוצרת קואליציה מערבית רצינית יותר נגד פעולות רוסיה.

תגובת רוסיה והתגובה האוקראינית

בזמן שרוסיה מבצעת פעולות התקפיות באמצעות טילים ורחפנים על פי דיווחים מקייב, מתרחשות נפגעים רבים והרס תשתיות קריטיות. אוקראינה בתגובה הגבירה את הקמפיינים ההתקפיים שלה נגד מטרות רוסיות, ורואה בהם אסטרטגיות ארוכות טווח ללחץ על האויב.

כיצד הסנקציות משפיעות על השוק

בהתאם לנתונים שפורסמו על הסנקציות, “רוסנפט” ו”לוקויל” נכללות ברשימה השחורה, מה שיוצר מכשולים נוספים לעבודה עם חברות אלו. חוזים ארוכי טווח ייבחנו מחדש, ויהיה להם זמן מוגבל לתיקון עסקאות שבוצעו לפני ההכרזה.

מתח בפוליטיקה הגלובלית ובישראל

ההחלטות שהתקבלו בוושינגטון מציבות את ישראל בפני הצורך להסתגל למציאות החדשה בעולם. בהתחשב בהשפעה המוגבלת של אספקת הנפט מרוסיה, המיקוד במחירים הגלובליים הופך לעיקרי. מתרחשת הגברת התלות בייבוא וביציבות בשווקי האנרגיה.

האי-ודאות לגבי משך ההשפעה של הסנקציות החדשות ומה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח על מדיניות החוץ של ישראל, נותרות גורמים פעילים שיש לעקוב אחריהם בחודשים הקרובים.

הפרספקטיבה הקצרה דורשת תשומת לב למספר שאלות מפתח: כיצד תתבצע אכיפת הסנקציות, איזו תגובה ניתן לצפות מהקרמלין ללחץ החדש, כיצד יופיעו תוצאות המדיניות הכלכלית באירופה וכיצד זה ישפיע על מחירי הנפט והג’נוסייד באזור.