נשיא ארה”ב דונלד טראמפ מתמודד עם אתגר: לשכנע את המדינות הערביות והמוסלמיות להקצות מיליארדי דולרים לשיקום עזה. כך מדווח בלומברג, תוך התייחסות למקורות.
מחסומים פיננסיים ותנאים פוליטיים
האו”ם מעריך את עלות שיקום עזה ב-70 מיליארד דולר. עם זאת, ערב הסעודית, המוגבלת על ידי ירידת הכנסות הנפט, מסיימת את הנוהג של מענקים בלתי חוזרים. איחוד האמירויות דורש בהירות פוליטית ופירוק מלא של ארגון חמאס, המוכר כארגון טרור בארה”ב ובאיחוד האירופי. קטר, מצידה, מתעקשת על ערבויות לביצוע תנאי ההסכם על ידי ישראל.
כל אחד מהצדדים שואף לקבל זכות דיבור בניהול השטח. זה יוצר משחק דיפלומטי מורכב, שבו כל צעד דורש חישוב מדויק.
מאמצים דיפלומטיים והשתתפות בינלאומית
הסכם הפסקת המלחמה ברצועת עזה נחתם ב-13 באוקטובר בקהיר על ידי מנהיגי ארה”ב, מצרים, טורקיה וקטר. בנאומו בירושלים, טראמפ הודה למדינות הערביות והמוסלמיות על מחויבותן לשיקום בטוח של עזה והבטחתן להקצות כספים.
תפקיד ארה”ב וכוחות בינלאומיים
סגן נשיא ארה”ב ג’יי די. ונס בראיון ל-Fox News ציין כי מדינות המפרץ יתרמו את התרומה הכלכלית הגדולה ביותר, בעוד שוושינגטון תידרש לתמיכה דיפלומטית. טראמפ גם הודיע כי בעזה ייפרס כוח צבאי בינלאומי לשמירה על יציבות. מועדים מדויקים לא נמסרו, אך זה יקרה “די מהר”.
לפי The Times of Israel, כוחות הייצוב יובלו על ידי מצרים, ויכללו חיילים מאזרבייג’ן, אינדונזיה וטורקיה. כוחות אירופיים או בריטיים אינם צפויים. ארה”ב מתעקשת שהכוח יקבל מנדט מהאו”ם, אך יפעל לא כמשימת שמירת שלום קלאסית, אלא במודל של כוחות בינלאומיים בהאיטי.
צעדים אלו הם חלק מתוכניתו של טראמפ להסדר בעזה. שאלות נותרות, אך הדיפלומטיה ממשיכה לחפש דרכים ליציבות.
