בארוחת ערב לאחרונה עם מנהיגי מרכז אסיה, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוב הצהיר על “התקדמות ניכרת” בניסיונותיו לעצור את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. זה נשמע חזק — כהבטחת שלום שמיליונים מחכים לה זמן רב.
שמונה סכסוכים בשמונה חודשים
טראמפ ציין בגאווה כי הצוות שלו הצליח ליישב שמונה סכסוכים מזוינים בשמונה חודשים. בין המוזכרים — ארמניה ואזרבייג’ן, הודו ופקיסטן, ישראל ואיראן, מצרים ואתיופיה, וכן המאבק של ישראל עם חמאס.
עם זאת, מומחים רבים מציינים כי חלק מהעימותים הללו היו בשלב של רגיעה או דרשו אך ורק דיאלוג פוליטי ולא מאמצים צבאיים. רשימת מחלקת המדינה של ארה”ב, שהוצגה כהוכחה להצלחות, עוררה מחלוקות ושאלות על התוצאות האמיתיות.
דיפלומטיה על קרח דק
דוגמה מיוחדת ראויה לציון היא הודו ופקיסטן. וושינגטון הצליחה להשיג רק הפסקת אש, מבלי להגיע לחתימה על הסכם שלום סופי. זה הראה עד כמה שברירי נותר האיזון הבינלאומי גם בהתערבות פעילה של ארה”ב.
אוקראינה ורוסיה: מבחן לוושינגטון
האתגר המרכזי עבור טראמפ נותר הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. הנשיא מתעקש שהשיחות מתקדמות בהצלחה, אך הדרך לשלום בר קיימא נותרת ארוכה.
ב-29 ביולי הוא הודה כי יישוב הסכסוך “ידרוש זמן”, והוסיף כי שוחח פעמים רבות עם ולדימיר פוטין. לדבריו, “לרוסיה יש חשיבות מיוחדת לנושא זה”.
וכבר ב-9 בספטמבר טראמפ הבהיר: להשיג הפסקת מלחמה התברר כ”מסובך הרבה יותר ממה שציפו בתחילה”.
בחיפוש אחר שלום והכרה
הצהרות אלו משקפות את השאיפות והמגבלות של הדיפלומטיה האמריקאית. כל הצהרה חדשה של טראמפ מדגימה לא רק את שאיפתו לחזק את מעמדו כמשכין שלום, אלא גם את המציאות שבה סכסוכים גלובליים אינם נפתרים בשיחת טלפון אחת.
אוקראינה וישראל, דרום אסיה והמזרח התיכון — כל אלו הם חלקים בפאזל גיאופוליטי מורכב, שבו כל מילה של מנהיגים יכולה לשנות את מאזן הכוחות.
נאנווסטי — חדשות ישראל
