הקראים הישראליים על רקע ההתעניינות המחודשת בצורות אלטרנטיביות של יהדות

תנועה יהודית עתיקה דוחה את סמכות הרבנים, ובמקום זאת מסתמכת על התנ”ך היהודי כחוק דתי.

אבי יפת רידד בצק חום על שולחן קטן, מכין אותו לאפייה בעיר העתיקה בירושלים – כותב The Media Line.

לחם מצה, המורכב מקמח, זרעי כוסברה, שמן קנולה ומלח, הוא מעדן קראי הידוע בשם “מסח”, שמכינים אותו כל שנה לחג הפסח. טעמו שונה לחלוטין מהמצה המסורתית שרוב היהודים אוכלים במהלך החג.

עבור הקהילה היהודית הקטנה הזו, פסח וסיפור השחרור של בני ישראל הקדומים מעבדות מצרית שונה מכל השאר.

הקראים הם זרם יהודי עתיק ששורשיו מגיעים להתגלות בהר סיני, כאשר, כפי שאומרים, בני ישראל קיבלו את התורה, או התנ”ך היהודי.

«הקראים ממשיכים את דרכם מההתגלות בהר סיני, כאשר התורה ניתנה לבני ישראל», אמר ל-The Media Line חבר הקהילה יפת. «לא השתנינו מאז. היהודים הרבניים או הפרושים הם אלה ששינו והוסיפו חוקים דתיים».

בניגוד ליהודים רגילים, הקראים דוחים את סמכות הרבנים ומכירים בקדושתן של 24 ספרי הכתובים בלבד, המהווים את התנ”ך היהודי.

הם לא מאמינים שמשה קיבל גם את החוק שבעל פה, ורואים בתלמוד או במשנה, האוסף הכתוב הראשון של החוק שבעל פה היהודי, מורשת תרבותית ולא טקסטים דתיים סמכותיים.

לקראים אין רבנים, יש רק חכמים, לדברי אושרה גזר, סגנית יו”ר ארגון “יהדות קראית אוניברסלית”, והם עוקבים אחרי לוח שנה דתי שונה מזה של היהודים המסורתיים.

«ההבדל הגדול ביותר בין הקראים ליהודים הרבניים הוא שהיהודים הקראים שמים את האדם בשלטון; במילים אחרות, כל אדם צריך לדעת את התנ”ך, לקרוא אותו, ללמוד אותו ולפרש אותו לפי הבנתו», אמר גזר ל-The Media Line במהלך ביקורו האחרון במרכז המורשת של הקבוצה ברובע העתיק של ירושלים.

«כל מה שאדם מבין, זה מה שהוא צריך לעשות, ואי אפשר להסתמך על מישהו אחר», כמו רב, הוסיף גזר. «קיימת אחריות אישית».

במרכז המורשת הקראית בירושלים, חברי הקהילה המובילים שואפים להכיר לציבור הישראלי הרחב את אורח חייהם הייחודי.

אחת האטרקציות של המרכז היא בית כנסת מהמאה ה-13 — אחד העתיקים מסוגו בעיר העתיקה — שדורש מהמבקרים להתקלח באותו יום לפני הכניסה. לנשים בזמן הווסת אסור להיכנס פנימה על בסיס מושג הנידה המקראי, או טומאה טקסית.

המרחב הצנוע מכוסה בשטיחים, והתפילות נערכות ברובן ללא מקומות ישיבה, כמו במסגדים.

«בית הכנסת הוא מקדש, והקראים שומרים על קדושתו וטהרתו», מסביר יפת, שומר בית הכנסת. «המבקרים צריכים להיות נקיים ולהיכנס ללא נעליים».

במהלך חג הפסח, היהודים מתאספים לספר ולספר מחדש את סיפור הפסח לדורות אינספור, תוך קריאת ההגדה, טקסט המספר על יציאת מצרים.

כמו במקרים רבים אחרים, ההגדה הקראית שונה.

«סדר הפסח [או סעודת הטקס] אצל הקראים נערך בצורה שונה, מהטקסט שאנו קוראים ועד לאופן שבו הוא נערך», הסביר גזר. «אנו מחויבים לשבת ליד השולחן ולספר לילדינו את סיפור יציאת מצרים. אנו מספרים זאת לילדינו, כפי שנאמר בספר שמות. היא הרבה יותר קצרה מההגדה המסורתית. גם אצלנו כתוב בעברית ולא בארמית».

במשך אלפי שנים, הקראים שמרו על אמונתם בקדושת המילה הכתובה, כפי שהיא מבוטאת בתנ”ך היהודי.

כיום ישנם 50,000 קראים ברחבי העולם, הרוב המכריע מהם מתגורר בישראל. למרות שהקהילה קטנה, אומר גזר, העניין במנהגיה ואמונותיה גדל בשנים האחרונות בזכות היחס השוויוני לנשים ודחיית הפיקוח הרבני.

פוסטר במרכז המורשת הקראית בירושלים מציג כיצד מתפללים המתפללים.

לדוגמה, הקראים הם הזרם היחיד ביהדות בישראל שיכול להינשא באופן חוקי מחוץ לרבנות. הם גם עורכים את הגירושים, הבריתות והקבורות שלהם.

«היהודים הקראים הם הקבוצה היהודית היחידה שקיבלה אישור חוקי לממש את מנהגיהם באופן עצמאי», אמר גזר. «אני לא בטוח שהמספרים גדלים; עם זאת, לאחרונה התחדש העניין בקראים בשל המצב [הפוליטי] שבו אנו נמצאים כעת במדינה».

«הקראים תומכים בשוויון מגדרי ומאמינים בו», המשיכה היא. «לנשים הקראיות יש זכויות שוות והן יכולות למלא כל תפקיד דתי שיכולים למלא גברים קראים: היא יכולה להיות חזנית, מוהלת, שוחטת או להוביל את הקהילה».

הקראים הישראלים חוגגים את הפסח על רקע התעניינות מחודשת בצורות אלטרנטיביות של יהדות