סבא”א: המגן המגן של תחנת הכוח הגרעינית בצ’רנוביל, שנפגע מהתקפות רוסיות, כבר אינו ממלא את תפקידי הבטיחות העיקריים.

בצ’רנוביל שוב יש דאגה. המסך המגן, שנבנה למטרה אחת — לשמור את שאריות החומרים הרדיואקטיביים בפנים ולא לאפשר להם לחזור לאטמוספירה, — כבר לא מבצע את תפקידו. הנזק לא הגיע מבפנים, אלא מהאוויר: רחפן שפגע במבנה פגע באלמנטים מרכזיים של המעטפת. זאת אישרו מומחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לאחר בדיקה שנערכה באתר.

הבדיקה הסתיימה ממש לאחרונה. התמונה לא נעימה: הפגיעה שהתרחשה עוד בפברואר, חפפה עם ההסלמה בחזית, והתוצאות כעת מתועדות בדוחות. המבנה, שהושלם רק לפני כמה שנים — ב-2019, — נפגע, אך עדיין לא ברור כיצד הנזקים התפתחו עם הזמן.

ראש הסוכנות, רפאל גרוסי, ציין כי הפונקציה העיקרית של המסך — בידוד — נפגעה. זהו רגע מפתח. עם זאת, המבנים הנושאים, מערכות הניטור ושאר הציוד אינם מראים סימנים של הרס לטווח ארוך. אך עצם העובדה של כשל ב”קו ההגנה הראשון” הופכת את המצב לרגיש הרבה יותר ממה שהפקידים היו מעדיפים לדון בו בפומבי.

העבודות לשיקום החלו מיד. אך מה שכבר נעשה, — הוא רק שלב של הסרת התוצאות הראשוניות. תיקון מלא יידרש לייצוב המצב ולמניעת כל התדרדרות נוספת. במונחי בטיחות גרעינית זה אומר: אי אפשר לדחות, אי אפשר לפשט. מדובר לא בקוסמטיקה, אלא בהחזרת המבנה לפונקציות המוגדרות.

במקביל, האו”ם הזכיר את הצהרת השלטונות האוקראיניים: קייב מאשימה את רוסיה בתקיפה באמצעות רחפן עם ראש קרבי. לדבריהם, השריפה פרצה בדיוק לאחר הפגיעה הזו ופגעה בכיסוי החיצוני סביב הכור הרביעי — אותו כור שהיה מוקד האסון ב-1986. מוסקבה מכחישה את מעורבותה וטוענת שלא היו תקיפות על התחנה.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מדגישה בנפרד: רמות הקרינה נותרות יציבות. לא נרשמו דליפות. הנתונים מפברואר מאשרים שלא היו פליטות מסוכנות. אך כל חדשות כאלה מחזירות את הזיכרון להיקף הטרגדיה כמעט לפני ארבעים שנה, כאשר הקרינה עברה דרך חצי יבשת והכניעה את מערכת החיסול הסובייטית.

התחנה כבר לא פועלת. הכור האחרון הוצא משימוש בשנת 2000. אך התשתית ממשיכה לדרוש פיקוח והוצאות. המצב מסתבך בכך שבתחילת 2022 רוסיה כבשה את השטח הזה ליותר מחודש, בזמן שניסתה לפרוץ לקייב. אז הסיכון לא היה טכני, אלא צבאי — וזה הוסיף חוסר יציבות לאזור, שכבר ללא המלחמה היה פגיע.

הבדיקה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כעת חופפת עם הערכה כללית יותר של הנזק בכל מערכת האנרגיה האוקראינית: תחנות משנה, קווי העברה, צמתים — כל אלה סבלו כמעט ארבע שנים ברציפות. והשיקום שם, כשמדובר באובייקטים גרעיניים, נתפס הרבה יותר בחומרה מאשר בתשתית אזרחית רגילה.

בסופו של דבר מתקבלת תצורה מורכבת: פורמלית רמות הקרינה תחת שליטה, אך המסך זקוק לתיקון; הנזק הטכני מוגבל, אך עצם העובדה של פגיעה חיצונית שוברת את תחושת היציבות. ובזמן שהמדינות דנות מי נושא באחריות ואילו מנגנוני תגובה ליישם, המעגל המידע משתנה מהר יותר מהמבנה הפיזי. זהו הפרדוקס: הבטיחות תלויה לא רק במתכת ובבטון, אלא גם בדינמיקה הפוליטית סביב האובייקט, שממשיכים לתעד פרסומים בינלאומיים ופלטפורמות אזוריות כמו נאנובסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, שם הקשר של קונפליקטים ובטיחות אנרגטית נבחן כבר לא רק כסיפור מקומי, אלא כחלק מלחץ רחב יותר על כל האזור.