עסקה עם השטן וסחר בשטחים: טראמפ לוחץ על אוקראינה, רואה ברוסיה בעלת ברית ולא באירופה

בשבועות האחרונים סביב התיק האוקראיני בוושינגטון התפתחה סערה פוליטית חדשה. המדיה האמריקאית ומקורות אוקראיניים דנים יותר ויותר בתוכנית “שלום” שהוכנה על ידי קבוצה המקורבת לדונלד טראמפ, לסיום המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. פרטיה לא פורסמו רשמית, אך סדרת הדלפות ותגובות מומחים יוצרים תמונה שמעוררת דאגה רצינית בקייב ותגובות חריפות בבירות אירופה.

לפי עיתונאים, טיוטת המסמך כוללת סעיפים שחוזרים למעשה על תנאי הכניעה הרוסיים: מהכרה בקו הכיבוש הקיים ועד אפשרות לקיבוע השליטה הרוסית על קרים וחלקים מדונבאס. בקייב ובבריסל מכנים זאת “עסקה עם השטן” — נוסחה שהופכת את שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה לנושא למיקוח.

מי עומד מאחורי היוזמה

הדמויות המרכזיות סביב המסמך הן היועץ לשעבר של הבית הלבן ג’ארד קושנר והאיש העסקים סטיב ויטקוף, שנכנסו למסלול הקרוב החדש של טראמפ. הם עובדים על פרויקט של 28 סעיפים, שמוצגים כ”דרך ריאליסטית לשלום”. אך לא כולם רואים ריאליזם בגישה זו.

מומחים אוקראינים מדגישים: עצם העובדה שההצעות מתגבשות ללא השתתפות אוקראינה ועוקפות את בעלי הברית באירופה, כבר מעמידה בספק את האפשרות להסדר צודק. קייב הדגישה שוב ושוב שכל משא ומתן אינו אפשרי ללא נסיגת הכוחות הרוסיים והשבת הריבונות על השטחים הכבושים.

בוושינגטון, קבוצה משפיעה רואה ברוסיה לא כתוקפן, אלא כ”שחקן חזק”, שטראמפ “נוח יותר לנהל משא ומתן” איתו מאשר עם האיחוד האירופי. גישה זו כבר הפכה לחלק מהריטוריקה הפוליטית בתוך ארה”ב ויכולה לשנות באופן רדיקלי את מבנה התמיכה המערבית באוקראינה.

מדוע התוכנית הזו מסוכנת

אם נניח שרעיונות כאלה יהפכו לעמדה רשמית של הממשל האמריקאי, ההשלכות יהיו עצומות.

1. ראשית, זה למעשה יכשיר את הכיבושים הרוסיים, מה שיחריב לחלוטין את מערכת המשפט הבינלאומית שנקבעה לאחר מלחמת העולם השנייה.
2. שנית, צעד כזה יוצר תקדים מסוכן: כל משטר סמכותני יוכל להשתמש בכוח לשינוי גבולות, תוך ציפייה שהמעצמות העולמיות בסופו של דבר יכירו ב”מציאות החדשה”.
3. שלישית, אוקראינה תעמוד בפני איום של אובדן חלק משטחה ללא ערבויות ביטחוניות. לאחר 2014 ובמיוחד לאחר הפלישה המלאה, התברר שהקרמלין משתמש בכל ויתור כהפסקה לפני המתקפה הבאה.

בנוסף, ויתורים לרוסיה ללא הסכמת אוקראינה עלולים להרוס את האמון בין קייב לארה”ב — שותפות אסטרטגית שהייתה גורם מפתח בהגנה האוקראינית במשך שלוש שנים.

עמדת אוקראינה: אין עסקאות על חשבון הריבונות

ההנהגה האוקראינית מדגישה: שיחות על מסחר בטריטוריות אינן מקובלות. הנשיא וולודימיר זלנסקי הצהיר שוב ושוב שהדרך היחידה לשלום היא דה-כיבוש, ביטחון וצדק.

נציגי הדיפלומטיה האוקראינית מדגישים שכל “תוכניות חלופיות” המציעות הקפאת הסכסוך בתנאי מוסקבה, שוות ערך למלחמה חדשה בעתיד.

לפי מקורות המכירים את המשא ומתן, הצד האוקראיני נוקט בעמדה נוקשה: שום כוחות חיצוניים לא יכולים להחליט על גורל השטחים האוקראיניים ללא הסכמת אוקראינה עצמה. ועמדה זו זוכה לתמיכה מבעלי הברית המרכזיים של קייב באירופה.

כיצד אירופה מגיבה

בבריסל, ברלין, פריז וורשה מתייחסים ליוזמות טראמפ בזהירות גלויה. פוליטיקאים אירופאים מבהירים: כל הסכמים מאחורי גבו של האיחוד האירופי ייתפסו כהפרת עקרונות הביטחון הקולקטיבי.

הסיבה פשוטה: אירופה חיה במרחק של כמה מאות קילומטרים מהצבא הרוסי ומבינה היטב שוויתורים לתוקפן אינם “שלום”, אלא הזמנה למלחמות חדשות. פוליטיקאים באיחוד האירופי מדגישים שהתמיכה באוקראינה מבוססת לא על רגשות, אלא על הבנה שתבוסת קייב פירושה הרס הביטחון של כל אירופה.

בנוסף, באיחוד האירופי מצביעים על בעיה נוספת: אם ארה”ב תנטה לעסקאות עם מוסקבה, אירופה תצטרך לקחת על עצמה חלק גדול יותר מהתמיכה הביטחונית והכלכלית באוקראינה. זה משנה את מאזן הכוחות בתוך נאט”ו ועלול להוביל לעלייה במתח בין בעלי הברית.

מדוע הנושא חשוב לישראל

למרות שהמסמך עוסק רשמית במלחמה האוקראינית-רוסית, השלכותיו נוגעות גם למזרח התיכון. ישראל, כמדינה החיה תחת איום מתמיד של מתקפות טילים ותוקפנות של משטרים עוינים, מבינה היטב את מחיר הוויתורים לשחקנים טרוריסטיים ולמדינות תוקפניות.

כל הכרה בשינוי גבולות בכוח יוצרת תקדים מסוכן שאיראן והפרוקסי שלה עשויים לנסות לנצל באזור. עבור ישראל, השאלה עקרונית: המשפט הבינלאומי או שהוא עובד לכולם, או שהוא לא עובד בכלל.

לא במקרה רבים מהאנליסטים מדגישים: האינטרסים של אוקראינה וישראל בנושאי ביטחון ומשפט בינלאומי מתלכדים. ואם אוקראינה תעמוד תחת לחץ בעניין ויתורים טריטוריאליים, זה יהיה אות מדאיג גם לשותפים האזוריים של ישראל.

מה יהיה הלאה

נכון לעכשיו, “תוכנית השלום של טראמפ” נותרת מסמך לא רשמי, אך הדיון סביבה — אמיתי וממשיך להתרחב.

קייב מנסה לפעול בשלושה חזיתות:

1. להגביר את העבודה עם הקונגרס והממשל הנוכחי של ארה”ב;

2. לחזק את הקשרים עם האיחוד האירופי;

3. ליצור קואליציה גלובלית של מדינות התומכות בעקרון השלמות הטריטוריאלית.

מנהיגי אירופה, לפי התקשורת, מכינים קו דיפלומטי משותף שיוצג בפסגות העתידיות. משימתם היא למנוע מאוקראינה להפוך לאובייקט של לחץ לטובת משטר פוטין.

בתנאים אלה, אוקראינה נאלצת לפעול בזהירות מרבית: לחזק את הקשרים עם אירופה, לשמור על דיאלוג אסטרטגי עם ארה”ב ובמקביל להסביר מדוע כל ניסיון למסחר בטריטוריות מוביל למלחמות חדשות ולא לשלום. עבור הקהל הישראלי, ההיגיון הזה גם מובן — ויתורים לתוקפן תמיד חוזרים כאיום חמור יותר. לכן נמשיך לעקוב אחר התפתחות המצב ואיך תשתנה עמדת וושינגטון בחודשים הקרובים, שכן בריתות בינלאומיות יציבות חשובות היום לא רק לקייב, אלא גם לירושלים. על כך נספר בפירוט ב-НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency, שם שאלות הביטחון והמדיניות הבינלאומית נשארות במרכז תשומת הלב.