מדוע אוקראינה צמצמה את הנציגות ברמאללה לדיפלומט אחד ומה קורה עם פתיחת שלוחת השגרירות בירושלים: הסברים של שגריר אוקראינה בישראל

ראיון שחשף את המכניקה של הדיפלומטיה במזרח התיכון

הראיון, שפורסם ב-8 בדצמבר 2025 במהדורה האוקראינית ua-news, היה אחד המעטים שבהם השגריר האוקראיני בישראל יבגני קורנייצ’וק סיפר בגלוי כיצד בפועל פועלת הדיפלומטיה במזרח התיכון ומדוע שורה של החלטות — מהפחתת הנציגות ברמאללה ועד ניסיונות לפתוח שלוחה של השגרירות האוקראינית בירושלים — מתבררות כקשורות להתנהגות של צדדים שלישיים ולא רק ליחסים הדו-צדדיים בין אוקראינה לישראל.

קורנייצ’וק מציין מיד כי הדיפלומטיה במזרח התיכון “אינה ליניארית”. הוא נזכר כיצד עוד בתחילת שליחותו — לפני המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 — שיתוף הפעולה בין אוקראינה לישראל התפתח במהירות ניכרת. לאחר מכן המצב השתנה: האליטות המקומיות, לדבריו של השגריר, מצפות לצעדים ישירים בתגובה.

כיצד השגריר “הזיז” את העניינים

הוא מביא דוגמה קונקרטית: כאשר ישראל לא רצתה להעביר לאוקראינה קסדות מגן, בטענה שניתן “להשתמש בהן כנשק”, השגריר הזמין עיתונאים, חבש קסדה ואמר:
“הראו לי איך אפשר להרוג עם זה? זה הרי הגנה לחיילים!”
לאחר מכן העניין התקדם: התמונה התפשטה בתקשורת המקומית.

הסיפור של רסיס “שהד” והתגובה של ישראל

המסירה לנתניהו של רסיס “שהד” שהופל התרחשה זמן קצר לאחר כניסת הממשלה החדשה. קורנייצ’וק העביר אותו דרך ראש המועצה לביטחון לאומי של ישראל עם המילים:
“אם לא נשתף פעולה ונחפש דרכים להתמודד עם האיום הזה, זה יגיע גם אליכם”.

בערך כעבור שנה וחצי כלי טיס בלתי מאויש דומה פגע במרכז אימונים במרחק 60 ק”מ מתל אביב, ופצע חיילים. מאוחר יותר אמרה עיתונאית ערוץ 12 לשגריר:
“אתה — משה שלנו. מדוע השלטון שלנו לא הקשיב לך?”

כיצד המלחמה ב-7 באוקטובר שינתה את שיתוף הפעולה

לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ישראל הקפיאה זמנית את ייצוא מערכות ההגנה האווירית: הצרכים המקומיים עלו בחדות.

קורנייצ’וק מביא נתונים:
— בשבועיים נורו על ישראל כ-550 טילים בליסטיים,
— על אוקראינה מפברואר 2022 עד יוני 2025 — בערך 850.

הוא מציין כי הדיוק של הטילים האיראניים עלה, בין היתר בזכות הסיוע הרוסי. “זה לא פשוט”, הוא מסכם.

מדוע אוקראינה הפחיתה את הנציגות ברמאללה

קורנייצ’וק מסביר זאת במצב של השנה שעברה. בשנת 2024 אוקראינה שלחה לעזה 8,000 טון דגנים דרך האו”ם.

לא הייתה תגובה. גם לא תודה.
למחרת לאחר האספקה משלחת חמאס טסה למוסקבה.

לאחר מכן קייב הפחיתה את הנציגות ברמאללה לדיפלומט אחד.

משא ומתן על מערכות חינוך למקלטים

למרות הקשיים, שיתוף הפעולה הלא-צבאי נמשך.
אוקראינה מנהלת משא ומתן על קבלת מערכת חינוך שמשתמשים בה בחיפה — עיר שמופגזת באופן קבוע בטילים מלבנון.

מתוכנן להתקין מערכות כאלה בבתי ספר תת-קרקעיים בזפוריז’יה ובחרקוב.

הסיפור עם שלוחת השגרירות האוקראינית בירושלים

קורנייצ’וק מזכיר: העבודה על כך החלה בסוף 2021, לאחר הצהרתו של ולדימיר זלנסקי בפגישה עם בנימין נתניהו.

נמצא מקום, משרד החוץ אישר, אך הביצוע נדחה.
ישראל, מצידה, הייתה אמורה לפתוח מחלקת חדשנות והשקעות — אך גם צעד זה הוקפא.

המרכז התרבותי האוקראיני בתל אביב

המרכז נפתח לאחר תחילת המלחמה המלאה, במהלך ביקורה של ילנה זלנסקה.
השיפוץ מומן על ידי תורמים.

בחודשים הראשונים של המלחמה השגריר אסף כאן מדי שבוע 15–18 מצלמות טלוויזיה, והסביר לתקשורת הישראלית את המצב באוקראינה.

המרכז הפך לליבה של איחוד הקהילה:
— הוקמה פדרציה של ארגונים פרו-אוקראיניים בישראל (יותר מ-30 מבנים),
— פועל מועדון קולנוע,
— נערכים קונצרטים לטובת הכוחות המזוינים של אוקראינה.

אנדרטת הולודומור ותוכנית להקים כיכר על שם שווצ’נקו

3 בדצמבר בירושלים נפתחה אנדרטת הולודומור.
זה לקח שלוש שנות עבודה.
האנדרטה מומנה על ידי הקנדי ג’יימס טמרטי.

כעת השגריר מציע לקרוא לאחת הכיכרות בתל אביב על שם טאראס שווצ’נקו. קרן העיר הציעה שלוש אפשרויות, אך בתנאי שהפיתוח יהיה על חשבון אוקראינה.

קורנייצ’וק מציין: בקייב יש עשרות רחובות על שם יהודים בולטים — ותנאים כאלה נראים מוזרים.

אוקראינה, בתגובה, מוכנה לשקול את הרעיון של רחוב לזכר קורבנות 7 באוקטובר 2023, אך רק לאחר הופעת רחוב שווצ’נקו ללא דרישות נוספות.

סיכום

קורנייצ’וק מדגיש: “לעמינו יש הרבה במשותף, אך הדיפלומטיה במזרח התיכון — זו מדע מורכב”.
הראיון מראה כיצד החלטות קייב מתבררות כקשורות לדינמיקה האזורית, להשפעת איראן, לפעולות רוסיה וללוגיקה של המדיניות הישראלית. החומר חושף את ההקשר הזה ומסביר מדוע אוקראינה פועלת כך.

כל זה הופך לחלק משיחה רחבה יותר על עתיד היחסים האוקראיניים-ישראליים, עליה מספר נא-חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.