ערבויות קרובות לנאט”ו: אירופה ואוקראינה מתעדות שינוי במשא ומתן לשלום

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ובעלי בריתו האירופיים הצהירו על התקדמות ניכרת במשא ומתן לשלום לאחר שארה”ב הציעה לקייב ערבויות ביטחוניות, הדומות מבחינה לוגית לסעיף 5 באמנת נאט”ו. כך מדווח Politico בעקבות התייעצויות שהתקיימו בברלין.

הדבר אינו עוסק בחברות פורמלית בברית, אלא במנגנוני הרתעה, שלפי כוונת המתווכים, אמורים למנוע פלישה חוזרת של רוסיה.

מה השתנה במשא ומתן בברלין

מנהיגים אירופיים ציינו לראשונה בפומבי כיצד ערבויות ביטחוניות עשויות לעבוד בפועל. לדבריהם, ההתחייבויות המשפטיות והחומריות הנדונות יכולות להוות בסיס להסכם שלום עתידי.

זלנסקי כינה את ההצעות האמריקאיות “טובות מאוד”, תוך שהוא מדגיש שהשאלות הכואבות ביותר נותרות בלתי פתורות.

הפסקה קצרה — כי זו הסתייגות מפתח.

שאלת הטריטוריה נותרת פתוחה

נשיא אוקראינה ציין במפורש כי בעיית השליטה בדונבאס עדיין לא נפתרה. לפי הערכת קייב, רוסיה אינה מוכנה לוותר על שאיפתה להחזיק באזור, מה שהופך כל הסכם לפגיע ללא ערבויות ביטחוניות חזקות.

זו הסיבה שהעמדה האוקראינית נותרת ללא שינוי: דיון במעמד השטחים הכבושים אינו אפשרי ללא חבילת ערבויות ברורה שתשלול ממוסקבה את התמריץ להסלמה צבאית חדשה.

עמדת גרמניה ותפקיד ארה”ב

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ תיאר את ההצעות האמריקאיות כ”משמעותיות” ו”חדשות באופן עקרוני”. לדבריו, המתווכים האמריקאים סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר הציגו מסגרת ערבויות שלא הופיעה בעבר בצורה כזו.

מרץ ציין כי לראשונה אירופה וארה”ב מוכנות יחד לקחת על עצמן התחייבויות הדומות ברוחן לסעיף 5 בנאט”ו, כפי שזלנסקי התייחס לכך קודם לכן.

סימנים להתקרבות לפתרון

זלנסקי לראשונה אפשר שהפתרון עשוי להיות קרוב.

לדבריו, לפני כל שינוי בשדה הקרב, אוקראינה צריכה להבין בבירור אילו ערבויות ביטחוניות יפעלו. הוא ציין במיוחד שהעובדה עצמה של דיון בערבויות האמריקאיות, הקרובות לסעיף 5, כבר מהווה התקדמות.

תמיכה מצד מדינות אירופיות

להצהרת גרמניה הצטרפו מנהיגי דנמרק, פינלנד, צרפת, בריטניה, איטליה, הולנד, פולין ונורווגיה. במסמך משותף הם בירכו על “התקדמות משמעותית” ופירטו את תוכנית השלום המעודכנת.

לפי מסמך זה, ארה”ב ומדינות אירופה מתחייבות להבטיח את ביטחונה העתידי של אוקראינה ולסייע בשיקומה הכלכלי.

היבטים צבאיים ומעשיים של התוכנית

בין הנקודות הספציפיות — שמירה על מספר הכוחות המזוינים של אוקראינה ברמה של כ-800 אלף חיילים בזמן שלום.

בנוסף, כוחות מה שנקרא “קואליציית הרוצים” צריכים:

— להבטיח את הגנת המרחב האווירי של אוקראינה;
— לסייע בביטחון בים;
— להשתתף בפיתוח וחיזוק הכוחות המזוינים של אוקראינה, כולל פעולות בשטח המדינה.

הפסקה ארוכה יותר — כי כאן מתחילים המנגנונים המעשיים.

תפקיד ארה”ב ללא הכנסת כוחות

לפי התוכנית הנדונה, ארה”ב אינה מתכננת לשלוח את כוחותיה לאוקראינה. במקום זאת, וושינגטון לוקחת על עצמה את תפקידי המעקב אחר הפסקת האש והתרעה מוקדמת על התקפות עתידיות אפשריות.

כמו כן, מתוכנן התחייבות משפטית להגיב על התקפה חדשה של רוסיה. תגובה כזו עשויה לכלול נוכחות צבאית של בעלי ברית, תמיכה מודיעינית ולוגיסטית.

כלכלה ופרספקטיבה אירופית

בלוק הצעות נפרד עוסק בשיקום אוקראינה ובהשקעות בפיתוחה ארוך הטווח. במסמך גם מאושר קורס המדינה להצטרפות לאיחוד האירופי כחלק מהארכיטקטורה הביטחונית הכוללת.

חלון זמן זמני להסכמות

לפי Politico, הצד האמריקאי מרמז שהערבויות המוצעות עשויות להיות מוגבלות בזמן. הבית הלבן, כפי שמצוין, שואף לדחוף את הצדדים להסכם עד חג המולד.

נציג בכיר של ארה”ב הצהיר כי בבסיס התוכנית הנדונה עומדות “ערבויות חזקות מאוד, דומות לסעיף 5”, אך הן לא יישארו על שולחן המשא ומתן לנצח.

סיכום

המשא ומתן על אוקראינה יצא משלב הקיפאון והתקרב לראשונה לדיון בערבויות ביטחוניות קונקרטיות ולא הבטחות מופשטות. עם זאת, המחלוקות המרכזיות — בראש ובראשונה טריטוריאליות — נותרות בלתי פתורות, והלחץ הזמני מצד ארה”ב מוסיף למתח במשא ומתן.

דווקא האיזון הזה בין התקדמות לסיכונים מגדיר כעת את סדר היום, שאחריו עוקבים בקפידה NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency, מנתחים כיצד פורמטים חדשים של ערבויות עשויים להשפיע על ביטחונה של אירופה והמזרח התיכון.