מכה לציר מוסקבה: מדוע מעצרו של מדורו משנה את מאזן הכוחות

מעצרו של ניקולאס מדורו על ידי הכוחות האמריקאים הפך לאירוע שהשלכותיו חורגות בהרבה מגבולות ונצואלה. זו לא פעולה מקומית ולא אפיזודה חד פעמית, אלא איתות לשינויים מערכתיים בקונפיגורציה הבינלאומית של הכוחות. עבור הקרמלין, מה שקרה נראה כמו מכה נוספת לרשת הבריתות והתמיכות שנבנתה במשך שנים מחוץ לאירופה.

היחלשות ההיקף החיצוני של מוסקבה

בשנים האחרונות ניסתה רוסיה לפצות על הבידוד במערב על ידי הרחבת הנוכחות במשטרים “ידידותיים” — במזרח התיכון, באמריקה הלטינית ובאפריקה. סוריה, איראן וונצואלה נחשבו כאלמנטים של קשת גיאופוליטית אחת, המספקת משאבים, השפעה והתנגדות סימבולית לארה”ב.

המלחמה נגד אוקראינה הפכה לגורם הרסני עבור מבנה זה. היא ספגה את המשאבים הצבאיים, הפיננסיים והדיפלומטיים של מוסקבה, מה שהפך את ההגנה הפעילה אפילו על בעלי ברית פורמליים לבלתי אפשרית.

אובדן היכולת להגן על שותפים

האות המדאיג הראשון היה סוריה. מוסקבה למעשה ויתרה על ההגנה הפעילה על משטר בשאר אסד, הסתפקה בפינוי והעבירה את השליטה על המצב לשחקנים אזוריים. זה נתפס כוויתור על התחייבויות ארוכות טווח.

לאחר מכן באה איראן. כאשר ארה”ב וישראל תקפו את התשתית האיראנית, הקרמלין שוב הסתפק בהצהרות. בעל הברית לא קיבל תמיכה מעשית, מה שהפחית באופן חד את ערך ה”ערבות הביטחונית” הרוסית בעיני המשטרים האזוריים.

מעצרו של מדורו היה המשך לוגי של קו זה. אחד השותפים המרכזיים של מוסקבה בחצי הכדור המערבי נמצא חסר הגנה מול פעולות ארה”ב. עבור מערכת שבה הנאמנות נבנית על פחד וחישוב, זהו איתות מסוכן ביותר.

הפגנת חולשה כגורם לפירוק

בסביבה בינלאומית אוטוריטרית, הכוח הוא הטיעון המרכזי. כאשר בעל ברית נעצר ומוצא ללא תגובה רצינית מצד הפטרון, זה נתפס כאובדן מעמד. הקרמלין במצב זה נראה לא כמרכז כוח, אלא כשחקן שאינו מסוגל לעמוד בהבטחותיו.

זה משנה את התנהגות הסובבים. שותפים פוטנציאליים מתחילים להתרחק, והפעילים — לחפש ערוצי הגנה חלופיים. הרשת הגיאופוליטית של מוסקבה מאבדת צפיפות ויציבות.

הממד הכלכלי של המכה

ונצואלה הייתה חשובה לא רק פוליטית, אלא גם כלכלית. השליטה בזרמי הנפט, הסכמות האספקה האפורות, ההסכמים הפיננסיים — כל אלה השלימו את הברית הצבאית והדיפלומטית. כעת גורל המנגנונים הללו מוטל בספק.

אובדן הגישה למשאבים הוונצואליים מגביר את הלחץ על הכלכלה הרוסית, שכבר נחלשה על ידי סנקציות והוצאות על המלחמה. בתנאים של הכנסות מצטמצמות, הקרמלין מתקשה יותר ויותר לתמוך בפרויקטים חיצוניים.

אפקט הדומינו

מעצרו של מדורו עשוי להפעיל תגובת שרשרת. משטרים המכוונים למוסקבה עוקבים בקפידה אחר התנהלותה ברגעי משבר. היעדר פעולות החלטיות מערער את האמון ומאיץ את תהליך ההפניה מחדש.

במובן זה, ונצואלה אינה יוצאת דופן, אלא אינדיקטור. מערכת הבריתות החיצוניות של רוסיה נכנסת לשלב של פירוק, שבו כל אפיזודה חדשה מחזקת את הקודמת.

איזון חדש

מה שקורה אינו מצביע על קריסת ההשפעה הרוסית באופן מיידי, אך הוא מתעד מגמה ארוכת טווח. הקרמלין מאבד את היכולת להקרין כוח מעבר לסביבה הקרובה, ובעלי בריתו — את הביטחון באמינות שותפות כזו.

מעצרו של מדורו הפך לסמן של טרנספורמציה זו. הוא הראה שהעמדה הגלובלית של מוסקבה כבר אינה נשענת על הגנה ממשית של בעלי ברית, ולכן — היא תצטמצם באופן בלתי נמנע. שינויים כאלה הם שמעצבים את המציאות הבינלאומית החדשה, שאחריה עוקבים בקפידה חדשות ישראל | Nikk.Agency.