מוסקבה מציעה “לפשר” בין טהראן לדמשק — על רקע המלחמה באוקראינה והעמקת הקשר רוסיה–איראן

רוסיה הצהירה על נכונותה לסייע בנורמליזציה של היחסים בין איראן לסוריה. כך הודיע שגריר רוסיה בטהרן, אלכסיי דדוב, בראיון לסוכנות האיראנית ISNA.

ההצהרה נשמעה על רקע העובדה שהמסלול הדיפלומטי של מוסקבה במזרח התיכון משתלב יותר ויותר עם המלחמה באוקראינה, הלחץ הסנקציוני ושיתוף הפעולה הצבאי של רוסיה עם איראן — מדינה הנתפסת באזור כגורם איום, כולל עבור ישראל.

האשמות אירופיות נגד איראן: עמדת מוסקבה

דדוב טוען כי מדינות אירופה משתמשות, לדבריו, ב”האשמות חסרות בסיס” הקשורות למעורבות איראן במלחמת רוסיה נגד אוקראינה, כתירוץ ללחץ על טהרן. בלוגיקה זו, אירופה כביכול שואפת להגביל את הריבונות האיראנית ואת הקשר טהרן–מוסקבה.

השגריר הוסיף גם: גם אם נושא אוקראינה יפסיק להיות מרכזי, מדינות אירופה, להערכתו, ימצאו עילות אחרות ל”צעדים הרסניים” נגד איראן.

בפרשנותו של הדיפלומט, המניע המרכזי של ערי הבירה האירופיות הוא להעניש כל מדינה שמנהלת מדיניות חוץ עצמאית ואינה עוקבת אחר הנחיות בריסל. זו רטוריקה שבה מתוארות הסנקציות לא כתשובה לפעולות ספציפיות, אלא ככלי משמעת.

אוקראינה ו”הצעות שלום”: איך זה מוצג בטהרן

בתגובה לסכסוך עצמו, דדוב הצהיר כי מוסקבה ממשיכה לדבוק ב”הצעות שלום” שהושמעו בעבר על ידי ולדימיר פוטין. חשוב לציין כי ניסוח זה מיועד לקהל חיצוני — כולל במזרח התיכון, שם מוסקבה מנסה להיראות גם כמשתתפת במלחמה וגם כ”מתווכת”.

קו נפרד בראיון — ניסיון לדחות את הטענה על בידוד רוסיה לאחר תחילת הפלישה המלאה. השגריר טוען כי מתרחש ההפך: נוכחות רוסיה בזירה הבינלאומית כביכול מתחזקת.

איראן כעמוד תווך של מוסקבה: מל”טים וייצור

ההקשר המעשי המרכזי של הצהרות אלו הוא הקשר הצבאי-טכני בין רוסיה לאיראן. מאז הפלישה המלאה, איראן הפכה לבעלת ברית חשובה של מוסקבה: היא מספקת מל”טים תקיפה ועוזרת בהקמת ייצורם בשטח רוסיה.

היבט זה חשוב לא רק לאוקראינה, המתמודדת עם השימוש במל”טים כאלה, אלא גם לישראל: איראן נתפסת כיריב אסטרטגי, והרחבת יכולותיה הצבאיות וייצוא טכנולוגיות לידיים רוסיות משנה את מאזן הסיכונים באזור.

מה מקבלת טהרן: S-400, מטוסי קרב ו”שותפות אסטרטגית”

בתמורה לתמיכה מצד איראן, רוסיה, כפי שמצוין, מספקת לטהרן מטוסי קרב ומערכות טילים נגד מטוסים S-400. בנוסף, בקיץ שעבר נחתם הסכם בין נשיאי איראן ורוסיה על שותפות אסטרטגית כוללת, הכוללת שיתוף פעולה צבאי.

וכאן תפקידה ה”משכין שלום” של מוסקבה בשאלת איראן–סוריה נראה דו-משמעי: מצד אחד, הקרמלין מציע את עצמו כמתווך בנורמליזציה אזורית, מצד שני — מחזק את הברית הצבאית עם איראן על רקע המלחמה באוקראינה והגברת המתיחות הבינלאומית.

עבור ישראל וערי הבירה האירופיות זה מצטייר כתמונה אחת: היוזמות הדיפלומטיות של מוסקבה במזרח התיכון הולכות יד ביד עם ניסיונות לבסס את ציר רוסיה–איראן, ולכן כל הצהרות על “נורמליזציה” נתפסות דרך פריזמת הביטחון והמלחמה. חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency