ישראל וסומלילנד מנהלות משא ומתן על הרחבת שיתוף הפעולה בתחום הביטחון, כולל אפשרות להצבת בסיס צבאי ישראלי בשטח האוטונומיה. כך מסרה בראיון לערוץ טלוויזיה ישראלי דקה קאסים — ראש המחלקה הפוליטית של משרד החוץ של סומלילנד.
ההצהרה נמסרה על רקע תשומת לב מוגברת לאזור קרן אפריקה, שבו נושאי ביטחון ימי, טרור ושליטה בנתיבי לוגיסטיקה מזמן חרגו מהאג’נדה המקומית.
הדיון על שיתוף הפעולה החל רק שבוע לאחר שמשרד החוץ של סומלילנד הכחיש רשמית את הצהרות נשיא סומליה על אפשרות העברת פלסטינים והצבת מתקנים צבאיים זרים בשטח זה. הרגייסה הבהירה: החלטות כאלה אינן מתקבלות ללא השתתפותה.
הביקור הרשמי הראשון של ישראל בהרגייסה
המשא ומתן התקיים במהלך הביקור הרשמי הראשון של שר החוץ של ישראל גדעון סער בהרגייסה. ביקור זה היה המשך הגיוני לצעד שישראל עשתה קודם לכן, כשהכירה בסומלילנד כמדינה עצמאית.
עבור סומלילנד זה לא רק מחווה דיפלומטית. זהו תקדים נדיר של הכרה ישירה מצד שחקן מהמזרח התיכון עם פוטנציאל צבאי ומודיעיני רציני.
ביטחון, ים ומאבק באיומים
לדברי קאסים, המוקד המרכזי של המשא ומתן הוא מאבק בטרור והבטחת ביטחון נתיבי הים. אזור הים האדום ומפרץ עדן נותר פגיע לפיראטיות, אספקת נשק בלתי חוקית ופעילות של קבוצות רדיקליות.
המומחיות הישראלית בתחום המודיעין, אבטחת סייבר ומעקב ימי נחשבת בהרגייסה ככלי מעשי לייצוב, ולא כשותפות סמלית.
הקשר האזורי הרחב
סומלילנד קיימת למעשה כמדינה נפרדת מאז תחילת שנות ה-90, אך עד כה שואפת להכרה בינלאומית מלאה. הצבת תשתית צבאית ישראלית אפשרית עשויה להעלות באופן חד את משקלה הגיאופוליטי — ובמקביל להגביר את המתיחות ביחסים עם מוגדישו.
רשויות סומליה כבר הגיבו ברטוריקה קשה, מה שמדגיש את רגישות הנושא. באזור שבו מצטלבים האינטרסים של מדינות המזרח התיכון, אפריקה ומעצמות עולמיות, צעדים כאלה לעיתים רחוקות נותרים ללא השלכות.
מה הלאה
בהרגייסה מדגישים: שיתוף הפעולה עם ישראל נתפס כהזדמנות לחזק את הביטחון ולצאת מאזור האפור של הפוליטיקה הבינלאומית. עם זאת, המשך המשא ומתן יהיה תלוי בתגובת השכנים ובתצורת הכוחות הכללית באזור.
עבור ישראל זהו עוד דוגמה למדיניות חוץ פרגמטית מחוץ לבריתות המסורתיות — עם מיקוד בביטחון, לוגיסטיקה ועומק אסטרטגי. בהקשר כזה מתפתחת הסיפור שעליו מדברים היום חדשות ישראל | Nikk.Agency.
