מועצת השלום של טראמפ: ישראל מצטרפת, אוקראינה מהססת, אירופה נסוגה הצידה

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הודיע על הצטרפות המדינה למועצה המכונה מועצת השלום, אותה מקדם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ. ההחלטה התקבלה לאחר הזמנה רשמית מוושינגטון ואושרה על ידי לשכת ראש הממשלה. כך ישראל מצאה את עצמה בין המדינות הראשונות שהסכימו להשתתף בפורמט הבינלאומי החדש, שטראמפ מציג כחלופה למוסדות הגלובליים הקיימים.

מועצת השלום מתגבשת על רקע קרע בולט בין בעלי ברית של ארה”ב. קודם לכן הודיע אזרבייג’ן על הצטרפות ליוזמה, וכן אושרה השתתפות רוסיה ובלארוס, כאשר משטר לוקשנקו נתן הסכמה כמעט מיד. באירופה, המנהיג היחיד שתמך בפרויקט בגלוי היה ויקטור אורבן. רוב המדינות האירופיות, כולל גרמניה ובריטניה, העדיפו להתרחק, והצהירו שמבנה כזה מערער את עבודת הארגונים הבינלאומיים.

תשומת לב מיוחדת משכה עמדת צרפת. הנשיא עמנואל מקרון סירב בפומבי להשתתף, ולאחר מכן טראמפ השמיע הצהרות חריפות ואיומים בלחץ כלכלי, כולל אפשרות להעלאת מכסים על יין צרפתי. אירועים אלה הגבירו את הביקורת על המועצה ככלי ללחץ פוליטי ולא כפלטפורמה ניטרלית ליישוב סכסוכים.

לפי טיוטת התקנון, דונלד טראמפ מתכנן לעמוד בראש מועצת השלום לתקופה בלתי מוגבלת. למעשה מדובר בנשיאות לכל החיים, שבה נשיאי ארה”ב הבאים יוכלו רק למנות נציג פורמלי, מבלי לקבל שליטה ממשית על המבנה. המסמך גם קובע שראשי המדינות שומרים על מקומם במועצה גם במקרה של הפסד בבחירות, מה שנוגע ישירות להשתתפות נתניהו.

שאלת השתתפות אוקראינה הפכה לאחת הרגישות ביותר. אוקראינה אכן קיבלה הזמנה, מה שאישר הנשיא וולודימיר זלנסקי. עם זאת, הוא הצהיר בגלוי על חוסר הבנה כיצד אוקראינה יכולה להיות באותו פורמט עם רוסיה. לדברי זלנסקי, מדובר לא רק במועצת השלום, אלא באי-אפשרות עקרונית להשתתפות משותפת של מדינה קורבן תוקפנות ומדינה תוקפנית. הוא הדגיש במיוחד שרוסיה ומשטר לוקשנקו מזוהים לא עם שלום, אלא עם מלחמה.

במקור, יוזמת טראמפ נועדה כמנגנון לפיקוח על יישום ההסכמים סביב רצועת עזה, אך עם הזמן הפרויקט החל לקבל אופי רחב יותר. טראמפ מדבר יותר ויותר על מועצת השלום כמבנה שיכול להחליף את האו”ם, שאותו כינה פעמים רבות כלא יעיל. שאלות נוספות מעוררת המודל הפיננסי של המועצה: נדונה האפשרות לתשלום של מיליארד דולר עבור חברות קבועה, מה שמגביר את הביקורת על הפרויקט כמועדון סגור עם ריכוז כוח.

עבור ישראל, ההשתתפות במועצת השלום משמעה השתלבות בארכיטקטורה חדשה, שעדיין לא התייצבה, של הפוליטיקה הגלובלית. על רקע המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, המתיחות במזרח התיכון ומשבר האמון במוסדות הבינלאומיים, עצם הקמתו של גוף כזה כבר הפך לגורם ללחץ גיאופוליטי. בהקשר זה, חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים את החלטת נתניהו לא כצעד דיפלומטי פורמלי, אלא כאלמנט של טרנספורמציה רחבה יותר של מערכת קבלת ההחלטות העולמית, שהשלכותיה רק מתחילות להתגלות.