כשמילים חשובות יותר מהבמה: מקסים גלקין שוב מדבר על אוקראינה

Максим גליקין שוב מזכיר את עצמו לא כאמן, אלא כקול ציבורי שמסרב לשתוק כשמדובר במלחמה ובמחיר האנושי של המתרחש. הצהרתו החדשה — קשה, רגשית וישירה ביותר — מופנית לא רק לעוקבים, אלא גם לאלה שמעדיפים לא לשים לב למתרחש.

קול שלא נכבה

הקומיקאי הרוסי מקסים גליקין, שתומך בעקביות באוקראינה מימי הפלישה המלאה הראשונים, פרסם פוסט חריף עם האשמות כלפי רוסיה. הוא מכנה את המתרחש ג’נוסייד ומדבר על שלילת תנאים בסיסיים לחיים — חום, אור וביטחון.

בעמוד שלו ב-אינסטגרם גליקין פרסם תמונות שקשה לתפוס ללא רגשות: כניסה מכוסה קרח של בניין מגורים ב-קייב, מכוניות מעוותות מפיצוצים, מצילים בין ההריסות. אלה אינם דימויים אמנותיים — זו מציאות מתועדת.

הביטוי “אוקראינה קופאת” בטקסט שלו לא נשמע כמטאפורה. מדובר במערכת אנרגיה הרוסה, אלפי בתים ללא חימום ואנשים ששורדים בתנאי חורף ומלחמה. גליקין פונה לאלה שחיים ביציבות, מזכיר: הנוחות של אחדים היום משולמת בסבל של אחרים.

חיים רחוק מהמלחמה — וקרוב אליה במחשבה

לאחר עזיבתו מישראל, מקסים גליקין ו-אלה פוגצ’ובה התמקמו ב-קפריסין, בחרו ב-לימסול. זו עיר שקטה ליד הים, רחוקה מאזעקות והפסקות חשמל.

חייהם הנוכחיים נראים יציבים ומוגנים מבחוץ. בית, שקט, ים — כל מה שמיליוני אנשים באוקראינה חסרים היום. והניגוד הזה, לפי דברי גליקין, לא נותן לו זכות לשתוק.

עמדה שמשלמים עליה

מקסים גליקין יצא בגלוי נגד הפלישה של רוסיה ל-אוקראינה בפברואר 2022. עמדה זו גרמה לניתוק מהבמה המוכרת, למעבר ל-ישראל, ולאחר מכן — להמשך הגירה.

בספטמבר 2022 השלטונות ב-רוסיה הכניסו אותו לרשימת “סוכנים זרים”. התווית הפורמלית לא שינתה את המהות: גליקין המשיך לדבר בפומבי ובקול רם, ללא ניסוחים נוחים.

במצב שבו רבים מעדיפים הפסקות זהירות ומילים נייטרליות, הצהרותיו נשארות דוגמה נדירה לעקביות. הן לא פותרות בעיות פוליטיות, אך ממלאות תפקיד אחר — קובעות גבול מוסרי ומזכירות שהמלחמה לא הופכת לנורמה, גם אם מתרגלים אליה.

בדיוק בזה — המשמעות של הצהרות כאלה היום. לא באפקט, אלא בנוכחות. לא בלייקים, אלא בכך שהקול ממשיך להישמע. בהקשר זה נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency נשארים במה שבה קולות כאלה לא הולכים לאיבוד ולא נמסים ברעש.