הכנס במינכן ציין את הכוונה להמשיך בפעולות הצבאיות

המתרחש בוועידת מינכן לביטחון מכניס תיקונים לתחזיות לגבי מועדי המשך המלחמה הנוכחית בין רוסיה לאוקראינה.

ארה”ב, שהופיעה במינכן בתפקיד האנטגוניסט, מעוניינת בבירור בהארכת המשא ומתן. טראמפ זקוק לניצחון בבחירות הביניים לקונגרס בסתיו הקרוב. וניצחון זה חשוב במיוחד לרוביו ולוונס.

הצמד ונס/רוביו, ככל הנראה, ילך לבחירות לנשיאות בשנת 2028 בזוג נשיא/סגן נשיא. הליך ההדחה של טראמפ, שאין לו סיכוי להצליח, נחשב על ידי הדמוקרטים ככלי מפתח להורדת הדירוג של ונס/רוביו. כל שערורייה עם טראמפ פוגעת בריקושט בזוג הזה.

הרפובליקנים צריכים לשמור על רוב רעוע בבית הנבחרים ובסנאט. כבר ברור על מה ייעשו ההימורים.

במדיניות הכלכלית מדובר במערכת מכסי יבוא: יראו כמה מאות מיליארדי דולרים הרפורמה הזו הביאה לתקציב ולאן הוצאו הכספים הללו.

במדיניות החוץ נדרש תוצאה משמעותית, במיוחד אם טראמפ יחליט לצאת למלחמה עם איראן באביב הזה. תוצאה כזו עבור טראמפ עשויה להיות תוכנית שלום לאוקראינה וחתימת הסכם על עצירת המלחמה.

אבל הבית הלבן ינסה לעשות זאת בקיץ, קרוב יותר לסתיו, אולי בספטמבר. בחתימה כעת האפקט עבור הבוחרים בסתיו “יתפוגג”.

לטראמפ אין שום דבר קריטי ב”הארכת” המשא ומתן. ארה”ב עשויה אפילו לקחת הפסקה לארבעת החודשים הקרובים, ולהצהיר על “הסרה עצמית”. תרחיש כזה מועיל גם למוסקבה, שמתכננת להשתלט על שטחים אוקראיניים חדשים עד הסתיו.

עם זאת, זה לא מועיל לאוקראינה, כי כל חודש של מלחמה הוא אובדן עצום. יש עוד תרחיש אחד – אירופי, שמניח “השלכה” של המלחמה לעוד 3-4 שנים בתקווה לחזרת הדמוקרטים לשלטון בשנת 2029.

נכון לעכשיו, הסבירות לסיום המלחמה השנה היא כ-40%. הסיכויים להמשך המלחמה גבוהים משמעותית – 60%. אלה ההערכות שלי.

במודל האירופי המלחמה עוברת לפורמט של 8 שנים, באורכה מזכירה את המלחמה האיראנית-עיראקית בשנים 1980-1988.

נראה כי פורמט חדש של מלחמה או עצירתה עשויים להיות מובטחים רק על ידי מסלול של 8 שנים של כוח פוליטי מאוחד בארה”ב עם הבנה ברורה של תרחישים להמשך או סיום המלחמה.

זה או הגעת הדמוקרטים למחזור פוליטי של שמונה שנים, או הרפובליקנים. אירופה רואה במלחמה באוקראינה כמוקד מפתח לביטחונה.

עצירת המלחמה באמצעות פשרות פירושה ש:

• “הקפיץ האוקראיני”, שנמתח כעת עד הקצה, ישתחרר, מאבד יציבות לקצב חדש של מלחמה;
• כל עוד אוקראינה במתח גבוה, היא שומרת על היכולת להילחם על “דלק” מהאיחוד האירופי בצורה של כסף וסיוע טכני;
• אם אוקראינה תעצור את הקצב הזה של המלחמה, היא תצא מהמסלול הצבאי הכללי לזמן רב, ולא ברור אם תוכל לחזור בעוד שלוש-חמש שנים;
• סיום המלחמה בפורמט של פשרות – זה העברת הסיכונים של מלחמה חדשה ישירות לאירופה.

לכן אף אחד באירופה לא יסיר סתם כך את הבסטיון המזרחי בצורה של משאבים אוקראיניים שנשרפים במלחמה.

נאום הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ מאשר בעקיפין את ההצהרות הללו. קודם לכן בדאבוס, ראש ממשלת קנדה מארק קרני דיבר על כך ש:

• התרחש קרע אטלנטי בין ארה”ב לאירופה;
• ארה”ב איבדה את ההובלה הגלובלית;
• הגלובליזם עובר לפורמט של פרגמנטציה גלובלית;
• הטרנסליברליזם צריך למצוא את צורתו של “גבריות”.

מרץ מדבר בערך על אותו הדבר:

1. העולם החד-קוטבי מת. סוף ההיסטוריה בוטל. מתחילה היסטוריה חדשה של האנושות תחת איום של רוויזיוניזם היסטורי מצד מספר שחקנים גיאופוליטיים.
2. במלחמה החדשה הלאומיות הכלכלית מנצחת את הליברליזם, והסמכותנות פועלת מהר יותר מהדמוקרטיות.
3. ארה”ב כבר לא הגמון גלובלי. המשאבים של ארה”ב יספיקו רק להשגת מטרות אנוכיות.
4. אירופה צריכה למצוא את הפורמט שלה של גבריות טרנס-הומניסטית ומיליטריזציה ליברלית.

בכיוון זה האיחוד האירופי יפעל לבד. גרמניה הופכת למרכז של יצירת אשכול הביטחון והפיתוח הגרמני-בלטי עם מעורבות של מדינות סקנדינביה והבלטיות.

ברור שצרפת לא תצטרף לפרויקט הגרמני-בלטי, שיוצרת את האשכול שלה, ואיטליה, שמכוונת למגזר הניאו-שמרני של האיחוד האירופי.

המשתתפים באשכול הגרמני-בלטי, מלבד גרמניה עצמה, הם מדינות הבלטיות, סקנדינביה, ובאופן סיטואציוני פולין. באופוזיציה ברורה – אירופה הניאו-שמרנית: הונגריה, סלובקיה, צ’כיה, אוסטריה, איטליה וקרואטיה.

מדינות הבלקן, כולל רומניה ופרויקט האיחוד שלה עם מולדובה, הן אשכול נייטרלי מותנה. יש גם מספר אשכולות מחוץ לתהליכים הללו, למשל, מדינות בנלוקס וחצי האי האיברי, שיפתרו את משימות הביטחון המקומיות שלהן.

יוון בכלל נופלת לבלוק ביטחון נפרד עם ישראל וקפריסין כדי להתמודד עם התפשטות טורקיה המתהווה.

מרץ הגדיר ארבע נקודות בתוכנית לשמירת החירות של אירופה:

1. קפיצה כלכלית, טכנולוגית וצבאית;
2. המשך המלחמה ותמיכה באוקראינה;
3. חיזוק האגף המזרחי של נאט”ו, כולל, בפורמט של הצבת כוחות גרמניים במדינות הבלטיות;
4. חיזוק התשתיות הקריטיות, כולל רשתות מידע.

בסופו של דבר, לפי תוכניתו של מרץ, אירופה צריכה להפוך לאשכול גיאופוליטי עצמאי ותחרותי. עם ארה”ב אירופה תנסה ליצור שותפות טרנס-אטלנטית חדשה, שכן אפילו ארה”ב “לא תהיה חזקה מספיק כדי להתמודד עם הכל לבד”.

האיחוד האירופי ינסה לשמור על מעמד החברות בנאט”ו כיתרון תחרותי ציוויליזציוני במאבק עם מדינות כמו סין ורוסיה. כאן יש לציין שסין ורוסיה ינסו ליצור “יתרון נגדי” בצורה של איורזיה גלובלית.

כפי שכתב הפילוסוף והמשורר הרוסי ולדימיר סולוביוב כבר בשנת 1894: “פאנמונגוליזם! אף על פי שהשם פראי, אך הוא מלטף את שמיעתי, כאילו הוא מלא בבשורת גורל אלוהי גדול.”

ליצירת האימפריה המונגולית 2.0. אירופה תעמיד בשלב זה את הפוטנציאל הצבאי של אוקראינה, בעתיד – פריצת דרך כלשהי בטכנולוגיות, גבריות טרנס-הומניסטית וטרנסג’נדרית חדשה, מיליטריזציה ליברלית של התודעה הציבורית.

זו היא עידן הרוויזיוניזם ההיסטורי הגלובלי, עידן ה”עותקים” או הרפליקות ההיסטוריות. למרבה הצער, בנאומו של מרץ לא נשמעו תשובות למספר שאלות חשובות ביותר.

כיצד תתרחש המיליטריזציה באיחוד האירופי ללא תעשייה חדשה? כיצד ליצור מודל של גבריות טרנסג’נדרית מבלי לחזור לאידיאולוגיה שמרנית? ומדוע עד כה לא נוצרו כוחות תגובה מהירה של האיחוד האירופי בהרכב של לפחות 300 אלף איש?

מצד שני, כל עוד אוקראינה נלחמת, אירופה יכולה להמשיך לחפש תשובות לשאלות ה”מקוללות” הללו של קיומה. הזמן ההיסטורי שלה, בניגוד לשלנו, עדיין קיים.

אבל משהו מרמז שגם בשנת 2028 אירופה לא תהיה מוכנה למלחמה קורבנית.

אם הבחנתם בטעות, סמנו את הטקסט הדרוש ולחצו Ctrl+Enter כדי לדווח על כך למערכת.

הסטנדרטים שלנו: מדיניות העריכה של אתר Glavred

עם זאת, חשוב לעקוב אחר התפתחות האירועים, שכן הם עשויים להשפיע באופן משמעותי על המצב באזור. חדשות ישראל | Nikk.Agency

מקור – opinions.glavred.info

NAחדשות חדשות ישראל Nikk.Agency