30 בנובמבר הוא יום הזיכרון של יותר מ-850 אלף יהודים שנאלצו לעזוב את מדינות ערב ואיראן במאה ה-20

ב-30 בנובמבר, ישראל והעולם היהודי זוכרים את גורלם של יותר מ-850 אלף יהודים שנאלצו לעזוב את מדינות ערב ואיראן במהלך המאה ה-20 האחרונה – גל טרגי של הגירה יהודית ממדינות ערב ומוסלמיות.

מאז 1948, לאחר הקמת מדינת ישראל, כ-850 אלף יהודים נאלצו לעזוב את אדמות מולדתם ולהפוך לפליטים. אירוע זה היה קטסטרופלי עבור קהילות יהודיות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, שחבריהן התמודדו עם רדיפות, אלימות ואובדן רכוש.

עבור רוב היהודים, ההגירה פירושה לא רק עקירה פיזית, אלא גם אובדן כל הרכוש.

כיום, צאצאיהם של פליטים אלו מהווים חלק נכבד מאוכלוסיית ישראל, ותרומתם לפיתוח המדינה לא יסולא בפז. בזכות האנשים הללו הצליחה ישראל לשקם ולפתח את התשתיות, הכלכלה והתרבות שלה, למרות שנים רבות של קשיים.

שורשי טרגדיה

הגירתם של יהודים ממדינות ערב החלה בסוף המאה ה-19, כאשר יהודים החלו לחזור בהמוניהם לישראל, שקיבלה מעמד של מנדט בריטי בשנות ה-20. אולם ב-1947, כשהציע האו”ם תוכנית לחלוקת פלסטין לשתי מדינות – יהודית וערבית, המצב הידרדר בחדות. תגובתן של מדינות ערב הייתה פוגרומים המוניים ומדיניות של דחיקה לשוליים של קהילות יהודיות.

האירועים הטרגיים ביותר היו השנים 1947–1948. בשנת 1947, בתגובה להחלטת האו”ם על הקמת מדינה יהודית, התרחשו פוגרומים במספר מדינות ערב. למשל, פוגרום עדן התרחש בתימן, והפוגרום בחלב התרחש בסוריה. בשנים שלאחר מכן, לאחר הקמתה של ישראל, שטף גל אלימות את מצרים, עיראק, לוב, אלג'יריה, לבנון ומדינות ערב נוספות.

מספר הפליטים והרכוש שאבדו

בין 1948 לתחילת שנות ה-70 היגרו בין 800 אלף למיליון יהודים ממדינות ערב. מתוכם, כ-260 אלף עברו לישראל בשנים 1948–1951. עד 1972 עלו לישראל עוד כ-600 אלף יהודים ממדינות ערב. ביניהם היה גל הגירה מעיראק, לוב, סוריה, תימן ומדינות נוספות.

כתוצאה מיציאה זו, איבדו יהודים לא רק את בתיהם ועבודתם, אלא גם רכוש משמעותי המוערך במיליארדי דולרים. הארגון העולמי של יהודים ערבים מעריך את שווי האבידות ב-100–300 מיליארד דולר, ושטח אדמות היהודים הנטושים מגיע ל-100,000 קמ”ר – פי 4 משטחה של ישראל.

תוכנית החזרה והשלכותיה

ישראל ארגנה כמה מבצעים גדולים לפינוי יהודים ממדינות ערב. מבצע אחד כזה היה מבצע שטיח הקסמים, שנערך בין השנים 1949-1950, במהלכו הוצאו מתימן 50,000 יהודים. בין השנים 1950-1952, 130 אלף יהודים הוחזרו מעיראק. בסך הכל הגיעו לישראל בין השנים 1948-1951 לבדה כ-260 אלף יהודים ועוד כ-600 אלף בעשורים הבאים.

עבור רוב היהודים, ההגירה פירושה לא רק עקירה פיזית, אלא גם אובדן כל הרכוש. בעיראק, למשל, החרימו את אדמתם של יהודים, ובלוב לא הורשו להסיר את רכושם. בעיראק ובמדינות אחרות בהן היו היהודים מיעוט משמעותי, החלה מדיניות של אפליה ואלימות לאלץ אותם לעזוב את ארצות מולדתם.

“נכבה יהודית”: הכרה בטרגדיה

בניגוד ל”נכבה הפלסטינית”, ההיסטוריה של יציאת יהודים ממדינות ערב נותרה זה מכבר בשולי תשומת הלב של הקהילה העולמית. עם זאת, מאז שנות ה-2000, ארגוני פליטים יהודים פועלים באופן פעיל להכרה בזכויותיהם לפיצויים בגין אבדן רכוש. בשנת 2002 החלה ישראל באופן רשמי לקדם את נושא “הנכבה היהודית” בזירה הבינלאומית, ומאז 2012 הועלו סוגיות של פיצויים בגין אבדן רכוש באו”ם ובארגונים בינלאומיים נוספים.

מַסְקָנָה

הטרגדיה של יציאת היהודים ממדינות ערב היא עמוד חשוב בתולדות המזרח התיכון, שיש להכיר ולהבין.

השאר תגובה בערוץ טלגרם חדשות ↓ — חדשות ישראל