שגריר אוקראינה קורנייצ'וק: המשימה העיקרית ביחסים עם ישראל היא חילופי טכנולוגיות שיסייעו להציל חיי אזרחים ולהדוף את התוקפנות הרוסית

בעניין שיתוף הפעולה ופיתוח היחסים עם מדינת ישראל, אוקראינה מעוניינת קודם כל בחילופי טכנולוגיות שיסייעו להציל חיי אזרחים ולהדוף את התוקפנות הרוסית.

כך הצהיר שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורנייצ'וק בראיון לפרסום. זמנים של ישראל.

קורנייצ'וק הדגיש זאת אוקראינה מעוניינת לפתח את היחסים עם ישראל בעיקר לחילופי טכנולוגיות שיסייעו להציל חיי אזרחים ולהתנגד למעשה לתוקפנות הרוסית. הוא הסביר שלמרות הסכסוך הממושך, אוקראינה ממשיכה לחפש באופן אקטיבי דרכים לשפר את הגנתה ואת ההגנה על אוכלוסייתה.

בדיון על מצב המלחמה הנוכחי, ציין השגריר זאת הסכסוך נמשך כבר יותר משנתיים וחצי ועד כה לא חלו שינויים משמעותיים בהתנהגות הפולשים הרוסים. הכוחות הרוסיים ממשיכים לשאוף לכבוש כמה שיותר שטחים אוקראינים. בתחילה, מטרת התוקפנות הייתה לכבוש את קייב ולשנות את ההנהגה של אוקראינה. בתחילת הסכסוך, כמה משקיפים בינלאומיים האמינו כי אוקראינה לא תוכל להחזיק מעמד יותר משבועיים, אך המדינה הצליחה להעמיד התנגדות עזה.

המטרה השנייה של רוסיה היא להעביר כמה שיותר אזרחים מאוקראינה. הדבר מושג באמצעות הפגזה שוטפת ושימוש במגוון כלי נשק, לרבות מל”טים וטילים איראניים, וכן טילים שסיפקה איראן. קורנייצ'וק הביע דאגה מפני התקפות אפשריות על תשתיות אזרחיות ואמר כי אוקראינה נערכת לחורף כדי להגן על אזרחיה.

השלכות הומניטריות של הסכסוך הם גם בעיה רצינית. לפי מקורות שונים, מספר הפליטים מאוקראינה נע בין 5 ל-6.5 מיליון איש. רבים מהם חזרו לארץ או עברו לאזורים בטוחים יותר כמו לבוב, שהפכה לאבן שואבת לעסקים ולתושבי מזרח אוקראינה.

קורנייצ'וק גם תיאר את ההתקפות האחרונות על קייבמה שהוביל להרס ולנזק באזורי מגורים במהלך הפיגוע הלילי. הוא ציין כי למרות שהתקיפה לא השיגה את מטרותיה, פסולת נפלה על אזורי מגורים, והגדילה את הסכנה לאזרחים.

בשיחה על המצב הצבאי הדגיש זאת השגריר אוקראינה התקדמה משמעותית בתחום ההגנה מפני טילים והגנה נגד מל”טיםמה ששיפר מאוד את יכולתה להגן על עצמה. הוא הביא את הדוגמה של מל”טים איראניים כמו שאהד, שמנוטרלים בהצלחה הודות לטכנולוגיה משופרת.

קורנייצ'וק ציין גם את הקשר בין הסכסוכים הנוכחיים באוקראינה ובישראלתוך הדגשה שאיראן מהווה איום משותף לשתי המדינות. הוא הזכיר את זה רוסיה תומכת באופן פעיל בחיזבאללה ובמתנגדים אחרים של ישראלאשר מאושרת על ידי פעולות משותפות ותעמולה שמטרתן להכפיש את הפעולות הצבאיות הישראליות.

בנוסף, הוא נגע בנושא יחסים וחילופים בינלאומייםמציינים כי רוסיה מושכת אליה שלוחים איראניים ועובדת עם כוחות עוינים שונים, מה שמשפיע גם על המצב באוקראינה.

קורנייצ'וק הביע את דעתוש”איראן ורוסיה מייצגות אויבים משותפים”, והצביעו על שיתוף הפעולה והאיומים המשותפים ביניהן. הוא הדגיש את חשיבות המשך שיתוף הפעולה עם ישראל ושותפות אחרות למאבק באיומים משותפים והגנה על מדינותיהם.

היחסים בין אוקראינה לישראל

השגריר ציין זאת הסיוע הישראלי יכול להיות משמעותי יותרלמרות העובדה שישראל אינה חברה בנאט”ו ואינה מבקשת להעניק סיוע צבאי ישיר לאוקראינה. לדברי קורנייצ'וק, גם אם ישראל תספק את כל הנשק הדרוש, זה לא ישנה באופן קיצוני את המצב בחזית. ישראל היא שטח קטן יחסית, ואפילו שיתוף פעולה צבאי מלא לא יכול היה לשנות לחלוטין את המצב בשטח. עם זאת, היבט חשוב הוא חילופי טכנולוגיה. קורנייצ'וק הדגיש כי אוקראינה מעוניינת בשיתוף פעולה עם ישראל במניעה ובנטרול התקפות טילים, וכן בשליטה בטכנולוגיות ללחימה ברחפנים ובטילים. זה נכון במיוחד בתנאים שבהם רוסיה עשויה לנסות להרוס את תשתית האנרגיה של אוקראינה לפני החורף.

סיכויי השתלבות אוקראינה בנאט”ו ובאיחוד האירופי

קורנייצ'וק ציין שבתחילת שנות ה-90, אוקראינה הייתה יכולה להפוך במהירות לחלק מנאט”ו ומהאיחוד האירופי אלמלא התלות שלה בגז רוסי זול ובהשפעת התעמולה הרוסית. נכון לעכשיו, אוקראינה קיבלה הצעה להצטרף לאיחוד האירופי והחלה במשא ומתן להצטרפות לנאט”ו. עם זאת, התהליך הולך לאט מהצפוי. “זה לא קשור לפעולות של אוקראינה, אלא לחוסר הרצון של נאט”ו לקבל מדינה המעורבת בסכסוך עם מעצמה גרעינית כמו רוסיה”, ציין השגריר. הוא גם הוסיף כי האפשרות של חברות אוקראינה בנאט”ו עשויה להיות תלויה בנכונותן של המדינות החברות לקבל את אוקראינה, כולל שטחים שנכבשו זמנית על ידי רוסיה. נכון לעכשיו, כ-27% משטחה של אוקראינה נמצאים בשליטה רוסית, מה שיוצר אי ודאות בנוגע לסוגיית השחרור המוחלט של השטחים.

הערכת המצב הצבאי והמשאבים

קורנייצ'וק ציין זאת תוצאות הסכסוך תלויות ביעדים שאוקראינה מציבה לעצמה. הוא ציין כי על אוקראינה לבקש את כל מגוון הנשק הדרוש מארצות הברית ובעלות ברית נאט”ו. לדעתו, אוקראינה כבר השיגה כמה הצלחות, כמו שחרור שטחים גדולים בחרקוב ובחרסון, אך עדיין קיים מחסור בתחמושת ובטכנולוגיה לפעולות התקפיות. הוא הדגיש את הצורך לא רק בהגנה מפני התקפות, אלא גם בפעולות יזומות שמטרתן לנטרל את האיום על השטח הרוסי. קורנייצ'וק ציין כי הדבר יעזור לשנות את תפיסת הסכסוך ברוסיה, שם רבים רואים בו פעולה מוגבלת.

השפעה על הפוליטיקה הפנימית והממשל

בדיון על שינויים פנימיים בממשלת אוקראינה, ציין קורנייצ'וק את זה שינויים בממשלה בתנאי מלחמההמאפשר לנשיא אוקראינה להחליף את הממשלה לפי שיקול דעתו. הוא הזכיר את השינויים האחרונים, כמו החלפת הרמטכ”ל, וציין כי היורש, הגנרל ולרי זלוז'ני, הוא כעת שגריר בלונדון. קורנייצ'וק גם ציין כי הבחירות לפרלמנט ולנשיאות הקרובות יכולות להתקיים רק לאחר תום המלחמה.

מסר מפתח

קורנייצ'וק סיכם את זה יש להכיר בקשר ההדדי של הסכסוכים בישראל ובאוקראינהתוך הדגשה ששתי המדינות מתמודדות עם איומים משותפים ובעלי ברית. “עלינו להמשיך לשתף פעולה כדי להשיג ניצחון ולהגן על הדמוקרטיות שלנו ועל חיי האזרחים שלנו”, אמר. לדעתו, למאמצים ולתמיכה משותפים של הקהילה הבינלאומית תפקיד מרכזי בהבטחת הביטחון והיציבות הן בישראל והן באוקראינה.

פרטים אלו מספקים מבט מקיף על האתגרים והסיכויים הנוכחיים ביחסים בין אוקראינה וישראל, כמו גם בהקשר של הסכסוך העולמי.

השאירו תגובה↓