ולדימיר ז'בוטינסקי: סמל המאבק למען מדינה יהודית ותמיכה בעצמאות אוקראינה

ב-17 באוקטובר 1880 נולד באודסה (אוקראינה) ולדימיר (זאב) ז'בוטינסקי, איש ציבור יהודי מצטיין, סופר, עיתונאי, מתרגם ומייסד התנועה הציונית הרוויזיוניסטית.

ז'בוטינסקי נאבק למען הקמת מדינת ישראל וראה בעין יפה את רעיון ההתפתחות הלאומית והתרבותית החופשית של כל עם בתוך מדינה ריבונית.

מגיל צעיר בלט כתלמיד מחונן בעל עניין בשפות, ספרות וסוגיות חברתיות. ז'בוטינסקי סיים את לימודיו במוסדות חינוך באיטליה ובשווייץ, שם למד משפטים ועיתונאות, מה שקבע מאוחר יותר את הקריירה המקצועית שלו.

ז'בוטינסקי הפך לפובליציסט וסופר מפורסם, שמאמריו ויצירותיו משכו את תשומת הלב של הקהילה העולמית. מגיל צעיר היה מעורב באופן פעיל בחיים הפוליטיים של הפזורה היהודית ועד מהרה הפך לאחד האידיאולוגים המרכזיים של הציונות, תנועה שביקשה להקים מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.

הציונות הרוויזיוניסטית: המאבק הפוליטי של ז'בוטינסקי

ב-1925 ייסד ז'בוטינסקי את התנועה הציונית הרוויזיוניסטית, שהפכה לתנועת מפתח בהגות הפוליטית היהודית באותה תקופה. הרעיונות המרכזיים של הציונות הרוויזיוניסטית של ז'בוטינסקי כללו את העקרונות הבאים:

1. יצירת רוב יהודי בשתי גדות נהר הירדן.
2. הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, הבנויה על עקרונות הצדק והמוסר.
3. שיקום מלא של האומה היהודית בשטח ההיסטורי של ארץ ישראל.
4. חיסול הגולה היהודית והחזרת כל היהודים המעוניינים לחזור למולדתם.

ז'בוטינסקי הגן בתקיפות על הדעה כי האינטרסים הלאומיים של העם היהודי עומדים מעל כל שאיפות אישיות או קבוצתיות אחרות. הוא האמין ש”פלסטין” צריכה להפוך למרכז הציוויליזציה והמדינה היהודית.

“ז'בוטינסקי היה אדם שרעיונותיו שינו מהותית את מהלך ההיסטוריה היהודית, ומורשתו נותרה חלק בלתי נפרד מהמערכת הפוליטית הישראלית כיום”.

ז'בוטינסקי והתנועה הלאומית האוקראינית

אחד הפרקים החשובים בחייו של ז'בוטינסקי היה שיתוף הפעולה שלו עם לאומנים אוקראינים ודמויות כמו פיוטר סטרוב ומקסים סלבינסקי. בתחילת המאה ה-20, ז'בוטינסקי קיים אינטראקציה פעילה עם נציגי האינטליגנציה האוקראינית, ותמך ברעיונות ההגדרה העצמית הלאומית של אוקראינה.

ז'בוטינסקי האמין שלכל עם יש זכות להגדרה עצמית לאומית, כולל לאוקראינים. בתגובה לרעיונותיו של סטרוב על “אומה רוסית מאוחדת”, הגן ז'בוטינסקי בתוקף על התנועה הלאומית האוקראינית ופרסם כמה מאמרים התומכים בזכותם של האוקראינים לעצמאות.

ציטוט של ז'בוטינסקי על שבצ'נקו:

“הוא (שבצ'נקו) נתן גם לעמו וגם לעולם הוכחה ברורה ובלתי מעורערת שהנשמה האוקראינית מסוגלת לגבהים הגבוהים ביותר של יצירתיות תרבותית מקורית… שבצ'נקו תמיד יישאר מה שהטבע יצר אותו: תקדים מסנוור שלא מאפשר לאוקראינים לסטות מתחיית הדרך הלאומית”.

ברית עם מקסים סלבינסקי: הגנת האוכלוסייה היהודית

לז'בוטינסקי ולמקסים סלבינסקי, שגריר UPR בצ'כוסלובקיה, הייתה היסטוריה ארוכה של ידידות ושיתוף פעולה פוליטי. אחת הדוגמאות הבולטות לאינטראקציה ביניהם הייתה ההסכם על הקמת הז'נדרמריה היהודית, שנחתם ב-1921 בקרלסבד. ברית זו נועדה להגן על האוכלוסייה היהודית מפני פוגרומים אפשריים בשטחים שבשליטת הרפובליקה העממית האוקראינית (UNR).

לְצַטֵט:

“שיתוף הפעולה של ז'בוטינסקי עם אישים פוליטיים אוקראינים מדגיש את מחויבותו לרעיונות של חופש לאומי ותמיכה הדדית של עמים”.

ז'בוטינסקי ומדינת ישראל

לז'בוטינסקי היה תפקיד חיוני בהקמת מדינת ישראל. האידיאולוגיה שלו היוותה את הבסיס להיווצרותן של מפלגות ימין מודרניות בישראל, כמו מפלגת הליכוד. ב-1948 הקים מנחם בגין, תלמידו של ז'בוטינסקי, את תנועת החרות, שהפכה להמשך התוכנית הפוליטית של מורו. לאחר מכן הפכה חרות לליכוד, מפלגה שעדיין נותרה אחת הכוחות הפוליטיים המובילים בישראל.

מכון ז'בוטינסקי בתל אביב מוקדש להנצחת זכרו ורעיונותיו של ההוגה הדגול. עוד בבניין בו שוכן מכון ז'בוטינסקי נמצא מטה מפלגת הליכוד. זוהי תזכורת סמלית לכך שרעיונותיו של ז'בוטינסקי עדיין חיים ורלוונטיים.

זכרו של ז'בוטינסקי:

• בישראל נקראים על שמו רחובות בתל אביב, פתח תקווה וערים נוספות.
• יש גם רחוב בקייב על שם ולדימיר ז'בוטינסקי.
• אפרו של ז'בוטינסקי הועבר לירושלים בשנת 1964, על פי צוואתו, ונקבר בהר הרצל, מה שסימל את מחויבותו העמוקה להקמת מדינה יהודית.

מאבק פוליטי ועימות עם גרמניה הנאצית

עם עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה ב-1933, הפך ז'בוטינסקי לאחד התומכים העיקריים ברעיון של חרם עולמי על סחורות גרמניות. הוא התנגד נחרצות לשיתוף פעולה עם המשטר הנאצי וביקר את ההסכם בין הסוכנות היהודית לממשלת גרמניה, שעניינו החזרת יהודי גרמניה לארץ ישראל.

ציטוט של ז'בוטינסקי על פטליורה:

“גדלתי איתם, יחד איתם נלחמתי נגד אנטישמים ורוסים – יהודים ואוקראינים. לא אני ולא שאר הציונים חושבים בדרום רוסיה נשכנע שאנשים מהסוג הזה יכולים להיחשב אנטישמים”.

מורשת אישית של ז'בוטינסקי

אישיותו של ולדימיר ז'בוטינסקי הפכה לחלק חשוב לא רק מההיסטוריה היהודית, אלא גם העולמית. לעבודותיו ולרעיונותיו הייתה השפעה עמוקה על התפתחות התרבות והפוליטיקה הישראלית והאוקראינית כאחד. הביוגרפיה שלו משקפת את המאבק לחופש, שוויון ועצמאות שממשיך להוות השראה לדורות של פוליטיקאים ואישי ציבור.

נקודות מפתח בביוגרפיה של ז'בוטינסקי:

ז'בוטינסקי בתרבות המודרנית

שמו של ולדימיר ז'בוטינסקי מונצח בהרחבה בישראל ומחוצה לה. על שמו נקראים רחובות, מוסדות ואנדרטאות רבות המבליטים את תרומתו העצומה ליצירתה ולפיתוחה של מדינת ישראל.

ז'בוטינסקי נותר סמל למאבק למען האינטרסים הלאומיים, החירות והכבוד של כל העמים עימם קיים אינטראקציה במהלך חייו.

ציטוט מאת NAnews:

“ז'בוטינסקי היה לא רק היוצר של הציונות הרוויזיוניסטית, אלא גם תומך נלהב של רעיונות החירות והצדק שממשיכים לעורר השראה בפוליטיקאים מודרניים”.

השאירו תגובה↓