“מוג'הדיניזציה” או “פולוניזציה” או “ישראל האירופית” – היבטים חשובים של העתיד האפשרי של אוקראינה: ניתוח אפשרויות

מומחה ואיש ציבור גנאדי דרוזנקו בחוויליה מעלה שאלות חשובות על עתידה של אוקראינה, מול מלחמה רחבת היקף ועימות בינלאומי קשה. הוא מציע כמה תרחישים אלטרנטיביים לפיתוח אוקראינה, ומכנה אותם “מוג'הדיניזציה”, “פולוניזציה” ו”ישראל האירופית”.

לדרכים יש יתרונות וחסרונות ותלויים בגורמים שונים: היחסים עם המערב, המצב הפוליטי הפנימי ויכולתה של אוקראינה לשנות. כל אסטרטגיה היא לא רק תוכניות, אלא מציאות אפשרית התלויה בתמיכה בינלאומית, נחישות של אוקראינים ורפורמות פנימיות. בואו נסתכל על כל אחד מהם ביתר פירוט.

1. “מוג'הדיניזציה”: התנגדות והתגייסות חסרת רחמים

תרחיש זה כרוך בהפיכתה של אוקראינה למדינה צבאית המתמקדת בהתנגדות מוחלטת. דוגמה לכך היא אפגניסטן, שניהלה במשך תקופה ארוכה מלחמת גרילה נגד ברית המועצות. כאן ניתן תפקיד מרכזי לגיוס רדיקלי, הדורש היערכות לנפגעים אזרחיים עצומים, הרס תשתיות וארגון מחדש מוחלט של החברה על בסיס צבאי.

“מי שחי לראות ניצחון יופתע באמת ובתמים עד כמה תהיה שונה אוקראינה שתביס את רוסיה מאוקראינה שלשמה התחלנו להילחם”. – מציין דרוזנקו.

תכונות של תרחיש זה:

• גיוס כל המשאבים: כדי להתנגד לתוקפנות, נעשה שימוש בכל הכוחות – אנושיים וחומריים כאחד.
• מחכה למלחמה ארוכה: בגישה זו, מוכנות לסכסוך רב-שנתי פירושה הרס בקנה מידה גדול.
• אובדן ערכים דמוקרטיים: החברה תהיה מוכנה להגביל זמנית זכויות וחירויות למען הגנה על המדינה.

“אם נחליט להמשיך עד הניצחון הסופי, עלינו להיות מוכנים להפסדים כבדים, להתגייסות מוחלטת ואולי גם להרס של אורח החיים הרגיל”. – מזהיר גנאדי דרוזנקו.

2. “פולוניזציה”: שביתת נשק לפיתוח

תרחיש זה כרוך בוויתורים זמניים בנושאים טריטוריאליים כדי לעצור את המלחמה ולהתמקד בפיתוח כלכלי. ההשראה מגיעה מניסיונה של פולין, שבעזרת המערב הצליחה לחזק את כלכלתה ואת מוסדות הממשלה.

המאפיינים העיקריים של תרחיש ה”פולוניזציה”:

• חיזוק המשק ומשיכת השקעות: התמקדות בארגון מחדש רדיקלי של המדינה ורפורמות משפטיות כדי לעורר השקעות.
• יצירת מוסדות ציבור חזקים: פיתוח מערכות חינוך ורפואה, חיזוק יכולות ההגנה.
• דחיית פתרון בעיות טריטוריאליות: ויתור על פעולה צבאית אקטיבית והכנה לרגע מתאים יותר להחזרת השלמות הטריטוריאלית.

לפיכך, דרוזנקו מציע לאוקראינה להתמקד בפיתוח ומודרניזציה, תוך יצירת בסיס איתן לעצמאות והגנה עתידית.

“אם אוקראינה תוכל לעבור דרך של טרנספורמציה קיצונית, רוסיה לא תעז עוד לבצע תוקפנות”. – גנאדי דרוזנקו בטוח בעצמו.

3. “ישראל האירופית”: אסטרטגיה להגנה חזקה וקידמה

התרחיש השלישי – “ישראל האירופית” – מניח שאוקראינה תהפוך למדינה מפותחת, חמושה היטב עם כלכלה ובסיס טכנולוגי חזק. כמו ישראל, אוקראינה חייבת לפתח מערכות הגנה עצמית תוך שמירה על קשרים הדוקים עם המערב ולהישאר אטרקטיביים למשקיעים.

“ישראל האירופית היא מדינה שאינה חוששת מתוקפן כי יש לה את הכוח להגן על גבולותיה ולהגיב לכל איום”. – אומר דרוזנקו.

מאפיינים עיקריים:

• כוחות מזוינים חזקים: כמו ישראל, אוקראינה תצטרך להסתמך על טכנולוגיות מודרניות ופיתוחים משלה.
• קיימות כלכלית: יצירת תנאים לעסקים והשקעות, פיתוח תעשייה וחדשנות.
• שמירה על קשרים בינלאומיים: שיתוף פעולה הדוק עם בעלי ברית מערביים וחיזוק עמדות על הבמה העולמית.

תרחיש זה כרוך ביצירת מדינה מפותחת שיכולה לעמוד בפני איומים חיצוניים ולהתפתח למרות אתגרים צבאיים אפשריים.

דרוזנקו מאמין שבכפוף לרפורמה מוצלחת, אוקראינה יכולה להפוך למדינה חזקה ויציבה שתגן על גבולותיה ותפתח את כלכלתה ללא חשש מתמיד מתוקפנות חיצונית.

“אנחנו יכולים להפוך לישראל אירופאית, שיש לה לא רק כוחות מזוינים חזקים, אלא גם מדינה מודרנית המסוגלת להדוף תוקפן”. – מדגיש דרוזנקו.

טבלת השוואת תרחישים

שלוש האסטרטגיות הללו, לדברי דרוזנקו, מדגישות את מגוון הגישות להשגת העצמאות והביטחון של אוקראינה. “מג'הדיאניזציה” דורשת התגייסות קשוחה, “פולוניזציה” מחייבת רפורמות והתמקדות בכלכלה, ו”ישראל האירופית” מחייבת יצירת מדינה חזקה וטכנולוגית, המוכנה להגיב לכל איומים.

בחירה זו חייבת להיות מאוזנת, כי היא תקבע את עתידה של המדינה ומקומה בעולם.

מסקנות:

1. התגייסות מלאה עשויה להוביל לאובדות גדולות, אך תחזק את כוחה הצבאי של אוקראינה.
2. המבנה מחדש של המדינה והחברה יאפשר לאוקראינה להתפתח כמדינה אירופאית, מוכנה לשלום ארוך טווח.

בחירה בדרך זו או אחרת תדרוש מאמץ והקרבה עצומים מהעם והממשלה האוקראינית, אך היא גם פותחת אפשרות לעתיד חזק ועצמאי.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓