- February 19, 2026
- 8:08 pm
- בעולם
ב-19 בפברואר 2026 התקיימה בוושינגטון הישיבה הראשונה של מה שנקרא ‘מועצת השלום’, שהוקדשה לעתיד רצועת עזה לאחר המלחמה.
באולם – נציגים מ-47 מדינות: משרי חוץ ועד ראשי ממשלות ונשיאים. סדר היום – שיקום, ביטחון וכוחות בינלאומיים לייצוב.
ההחלטות – רועשות. הפרטים – עדיין לא לגמרי ברורים.
מי וכמה מוכן לתת: 7 מיליארד דולר ממדינות ערב ומרכז אסיה
התחייבויות פיננסיות
בתום הפגישה הכריז נשיא ארה”ב דונלד טראמפ כי הצליחו לגייס 7 מיליארד דולר לשיקום עזה לאחר המלחמה.
בין המדינות שהביעו נכונות לממן את השיקום: איחוד האמירויות, קטאר, ערב הסעודית, קזחסטן, אזרבייג’ן, אוזבקיסטן, מרוקו וכווית.
שתי מדינות אישרו סכומים ספציפיים. קטאר הודיעה על תרומה של מיליארד דולר, איחוד האמירויות – על 1.2 מיליארד דולר.
מדובר במימון דרך מבנה ‘מועצת השלום’. עם זאת, חלוקת הכספים, מנגנוני הבקרה והכיוונים המדויקים של ההשקעה לא הובהרו בפומבי בזמן הישיבה.
טראמפ הצהיר בנפרד שארה”ב תתרום לקרן 10 מיליארד דולר.
לדבריו, זה ‘כסף קטן מאוד בהשוואה למחיר המלחמה’.
איזה חלק מהתרומה האמריקאית יופנה ישירות לעזה, לא נמסרו פרטים.
כך, הסכום הכולל המוצהר מגיע ל-17 מיליארד דולר, אם לוקחים בחשבון את המימון האמריקאי וההתחייבויות של שמונה מדינות.
יש יותר שאלות מתשובות: מי יהיה מפעיל הכספים, איך יובטח הפיקוח, ואילו מנגנונים ימנעו מימון מבנים רדיקליים.
כוחות בינלאומיים לייצוב: 20,000 חיילים ו-12,000 שוטרים
מי מוכן לשלוח כוחות
לפי הצהרת טראמפ, חמש מדינות הביעו נכונות לשלוח את כוחותיהן למשימה הבינלאומית לייצוב בעזה: אינדונזיה, מרוקו, קזחסטן, קוסובו ואלבניה.
אינדונזיה קיבלה את תפקיד סגן מפקד הכוחות הבינלאומיים לביטחון.
שר החוץ של טורקיה, חקאן פידאן, גם הצהיר על נכונות אנקרה לשלוח כוחות. עם זאת, טורקיה לא נכללה ברשימת המדינות שטראמפ ציין. ישראל, לפי המידע הקיים, מתנגדת להשתתפות הכוחות הטורקיים.
איך תתארגן המשימה
מפקד הכוחות הבינלאומיים לייצוב (ISF), הגנרל-מייג’ור האמריקאי ג’ספר ג’פרס, הודיע כי בשלב הראשון הכוחות ימוקמו באזור רפיח – החלק הדרומי של רצועת עזה, הסמוך לגבול הישראלי.
המשימות בשלב הראשוני:
— הבטחת הביטחון באזור המיקום,
— הכשרת משטרת פלסטין החדשה,
— הרחבה הדרגתית של הנוכחות באזורים אחרים של הרצועה.
התוכנית לטווח הארוך כוללת הגדלת מספר ה-ISF ל-20,000 חיילים.
במקביל מתוכננת הכשרה של 12,000 שוטרים פלסטינים.
לדברי הנציג העליון של המועצה לעזה, ניקולאי מלאדנוב, הגיוס למשטרת פלסטין החדשה כבר החל, וכ-2,000 איש הגישו בקשות ביום הראשון.
הכשרת הכוחות תתקיים בשטח מצרים וירדן.
מצרים וירדן: הכשרת המשטרה ואיזון אזורי
טראמפ הדגיש בנפרד את תפקידן של מצרים וירדן.
לדבריו, מדינות אלו מספקות ‘עזרה משמעותית מאוד בהכשרת הכוחות ותמיכה במשטרה הפלסטינית האמינה מאוד’.
מצרים וירדן התחייבו להבטיח הכשרת אנשי המשטרה למבנה הביטחון החדש.
זהו רגע חשוב: מדובר ביצירת כוחות ביטחון פלסטיניים שיפעלו תחת פיקוח הוועדה הלאומית של ממשלת הטכנוקרטים.
לדברי מלאדנוב, הכוחות החדשים ‘יאפשרו להבטיח את חיסול כל הפלגים בעזה והעברת כל הנשק לשליטה שלטונית אזרחית אחת’.
הניסוח שאפתני. הביצוע – מורכב.
מה זה אומר לישראל
לישראל, הישיבה של מועצת השלום – זה לא רק עניין של שיקום עזה, אלא גם עניין של ביטחון.
רפיח – אזור אסטרטגי. השליטה בחלק הדרומי של הרצועה והמעברים יש לה משמעות ישירה להגנה הישראלית.
הופעת כוחות בינלאומיים לייצוב עשויה להצביע על שינוי בארכיטקטורת הביטחון באזור.
עם זאת, הרבה תלוי במנדט ה-ISF, כללי השימוש בכוח ומנגנון התיאום עם ישראל.
בינתיים לא הוצגו פרוטוקולים ספציפיים.
על רקע זה, חדשות ישראל – Nikk.Agency ימשיכו לעקוב אחר התפתחות מבנה המשימה הבינלאומית, שכן מדובר ביצירת מערכת שליטה חדשה בקרבה ישירה לגבול הישראלי.
הקשר הפוליטי
הישיבה התקיימה על רקע הצהרות טראמפ על תקווה לפירוק חמאס מנשקו.
עם זאת, מנגנון הפירוק במסגרת התוכנית המוכרזת לא נחשף בפירוט.
הכוחות הבינלאומיים לייצוב והמשטרה הפלסטינית החדשה אמורים, לפי כוונת המארגנים, להבטיח שליטה על הקבוצות החמושות.
המציאות של התרחיש הזה עדיין נותרת נושא לדיון.
תוצאות הישיבה הראשונה
העובדות להיום:
47 מדינות השתתפו.
7 מיליארד דולר הובטחו מצד שמונה מדינות.
10 מיליארד דולר הוכרזו על ידי ארצות הברית.
חמש מדינות מוכנות לשלוח כוחות צבאיים.
התוכנית – 20,000 חיילים ו-12,000 שוטרים.
המיקום הראשון – אזור רפיח.
החל גיוס המשטרה החדשה – 2,000 בקשות כבר הוגשו.
זו תוכנית רחבת היקף.
נותרה השאלה המרכזית: האם תיווצר מערכת ביטחון מתפקדת, או שהמבנה יישאר ברמת הצהרות פוליטיות.
בינתיים – ללא תגובות. וללא תחזיות.
העובדות תועדו. הצעדים הבאים יראו עד כמה הפרויקט הארכיטקטוני המוכרז לעזה מציאותי וכיצד הוא ישפיע על הביטחון האזורי של ישראל.
