- February 20, 2026
- 12:17 pm
- ישראל
בשנת 2025, העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר הצטמצמה בכמחצית בהשוואה לשנת 2024 וירדה לרמה הנמוכה ביותר מאז מגפת COVID-19.
נתונים אלו הוצגו בישיבת ועדת הכנסת לעלייה, קליטה ותפוצות בראשות חבר הכנסת ממפלגת ‘הדמוקרטים’ גלעד קריב.
המספרים נראים כמו סטטיסטיקה יבשה. אך עבור ישראל זהו עניין של דמוגרפיה, כלכלה ועתיד אסטרטגי.
דינמיקת העלייה: מהשיא לצניחה חדה
השוואה לפי שנים
לפי נתונים רשמיים, בשנת 2025 עלו לישראל כ-11,000 איש ממדינות חבר העמים.
לשם השוואה:
— בשנת 2024 — יותר מ-22,000;
— בשנת 2023 — כ-38,000;
— בשנת 2022 — כ-63,000.
כך, בשלוש שנים הצטמצם הזרם כמעט פי שישה מהשיא של שנת 2022 ופי שניים בהשוואה לשנה שעברה.
הירידה המשמעותית האחרונה נצפתה בשנת 2020, בשיא המגפה, כאשר ההגבלות על תנועה כמעט עצרו את ההגירה הבינלאומית.
הקשר היסטורי
בשנות ה-90, לאחר התפרקות ברית המועצות, יותר ממיליון יהודים ניצלו את חוק השבות ועברו לישראל.
גל זה שינה את כלכלת המדינה, שוק העבודה, מערכת החינוך, המגזר הטכנולוגי והתרבות. הקהילה דוברת הרוסית הפכה לאחת המרכזיות בחברה הישראלית.
היום המגמה הפוכה.
תקציבים, סדרי עדיפויות וביקורת על הממשלה
חלוקת משאבים
בישיבת הוועדה נדונה חלוקת התקציבים המיועדים לעידוד העלייה.
לפי דוחות רשמיים, בשנת 2025 רק כ-2.2% מהמשאבים המחולקים הגיעו לארגונים הקשורים לעלייה דוברת רוסית.
נציגי ארגוני העולים טוענים כי עיקר התקציב מופנה למבנים דתיים ואולטרה-אורתודוקסיים העוסקים בקידום העלייה.
טענה זו הפכה לאחת הנושאים המרכזיים בדיון.
עמדת גלעד קריב
גלעד קריב הצהיר כי הירידה קשורה למדיניות הממשלתית.
לדבריו, הממשלה צמצמה באופן חד את התמיכה בעידוד העלייה ממדינות חבר העמים ולא הציעה מנגנונים חדשים להתגבר על הקשיים.
קריב ציין:
«אם הממשלה הייתה רוצה, ניתן היה לעודד עלייה ממדינות חבר העמים בדרכים יצירתיות רבות».
הוא הביא דוגמה לעשרות אלפי אזרחים אוקראינים הזכאים לעלייה ומתגוררים כיום ללא מעמד מוסדר במדינות אירופה — בגרמניה, פולין, רומניה, מדינות הבלטיות.
לפי הערכתו, אנשים אלו יכלו להיות חלק מהחברה הישראלית אם הייתה מדיניות ממשלתית פעילה.
אולפנים ‘נתיבה’ ומרכזי תרבות
קריב גם הצביע על הפסקת המימון לאולפנים ‘נתיבה’ בשטחי מדינות חבר העמים וצמצום ההשקעות במרכזי התרבות הישראליים של ארגון זה.
לדבריו, הוועדה זיהתה ‘חסרים רבים של הממשלה’.
הוא הדגיש כי למרות שהממשלה לא מקבלת את ‘הצעות הגזעניות והפוגעניות’ של חבר הכנסת אבי מעוז, המכוונות נגד העלייה ממדינות חבר העמים, המדיניות בפועל מובילה לדעיכת העלייה הזו.
מה זה אומר עבור ישראל
דמוגרפיה ושוק העבודה
הירידה בעלייה משפיעה ישירות על האיזון הדמוגרפי ועל שוק העבודה.
עולים ממדינות חבר העמים השתלבו באופן מסורתי בתחומי הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה הגבוהה, המדע והעסקים הקטנים.
הצטמצמות הזרם משמעותה ירידה בכניסת כוח אדם מיומן.
הגורם הגיאופוליטי
בשנים 2022–2023, הגידול בעלייה היה קשור במידה רבה למלחמת רוסיה נגד אוקראינה ולחוסר היציבות הכללית באזור.
ככל שאנשים מסתגלים לתנאים החדשים והנהלים בישראל מחמירים, חלק מהעולים הפוטנציאליים בוחרים בכיוונים חלופיים — גרמניה, פולין, מדינות הבלטיות.
זו תחרות על הון אנושי.
בהקשר זה, חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינים: הדיון סביב העלייה ממדינות חבר העמים חורג מהוויכוח הפוליטי הפנימי. מדובר במשאב אסטרטגי של המדינה.
המרכיב הפוליטי
שאלת חלוקת התקציבים והעדיפויות משקפת קונפליקט אידיאולוגי רחב יותר בתוך הפוליטיקה הישראלית:
— האם יש לעודד עלייה באופן שווה מכל האזורים;
— אילו מבנים מקבלים תמיכה ממשלתית;
— אילו קבוצות דמוגרפיות נחשבות לעדיפות.
בינתיים הסטטיסטיקה מצביעה על ירידה.
סיכום
העובדות לשנת 2025 הן:
כ-11,000 עולים ממדינות חבר העמים.
ירידה של כ-50% בהשוואה לשנת 2024.
המדד הנמוך ביותר מאז המגפה.
2.2% מהתקציב — לארגונים הקשורים לעלייה דוברת רוסית.
השאלה העומדת בפני הממשלה והכנסת: האם זו ירידה זמנית או תחילתה של מגמה מתמשכת.
מהתשובה לכך תלויה לא רק מבנה העלייה, אלא גם המסלול הדמוגרפי והכלכלי ארוך הטווח של ישראל.
