זה היה “אימה והלם חדשים”: נכדתו של אסיר מחנה ריכוז נאצי שמת בהתקפה של רוסיה של פוטין בחרקוב דיברה במלאת 80 שנה לשחרור מחנה הריכוז דורה-מיטלבאו.

העיר לייפציג (גרמניה) שינתה את שם הרחוב שבו שגרירות רוסיה ממוקמת לכבוד רומנצ’נקו ל”בוריס-רומנצ’נקו-שטראסה”.

חדשות חשובות המדגישות את הטרגדיה שהעם האוקראיני עבר בהקשר למלחמה המתמשכת.

יוליה רומנצ’נקו, נכדתו של בוריס רומנצ’נקו, אסיר לשעבר במחנה ריכוז, שנהרג בחארקוב מהפגזה רוסית, נאמה בטקס לזכר 80 שנה לשחרור מחנה הריכוז דורה-מיטלבה, שנערך ב-7 באפריל בטיורינגיה, גרמניה.

במהלך האירוע נכח אחד מכמה אסירים לשעבר ששרדו את דורה-מיטלבה – אלברכט ויינברג (Albrecht Weinberg) בן 100 מגרמניה.

טקס זיכרון בגרמניה

יוליה רומנצ’נקו, נכדתו של אסיר לשעבר במחנה ריכוז בוריס רומנצ’נקו, שנהרג במרץ 2022 במהלך הפגזה רוסית בחארקוב, נשאה נאום בשפה האוקראינית.

לפי דברי נכדתו, עד 2014 סבה לא דיבר רע על ברית המועצות או רוסיה ותחזוק קשרים טובים עם אסירים לשעבר מבוכנוואלד שגרו ברוסיה. הסיפוח של קרים היה “כואב מאוד” עבורו וגרם לו לשנות את יחסו למדינה השכנה. הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022 הייתה עבור בוריס רומנצ’נקו “אימה חדשה וזעזוע”, “הוא לא יכל לדמיין דבר כזה”, סיפרה נכדתו.

הסיפור של בוריס רומנצ’נקו: ממחנה ריכוז לטרגדיה באוקראינה

בוריס טימופייביץ’ רומנצ’נקו (20 בינואר 1926, כפר בונדרי, אזור סומי — 18 במרץ 2022, חארקוב) — דמות ציבורית אוקראינית, ששרד ארבעה מחנות ריכוז נאציים, והקדיש את חייו לשימור הזיכרון על קורבנות הנאציזם ולמאבק על האמת.

בשנת 1942, בגיל 16, רומנצ’נקו נחטף לעבודות בפרוזדור דורטמונד, מרכז תעשייתי באזור הרוהר, שם עבד במכרה. בינואר 1943 נשלח למחנה הריכוז בוכנוואלד. לאחר מכן, בהתחזותו כבן 22, הצליח רומנצ’נקו לעבור לפינמונדה על אי אוזדום בים הבלטי, שם בוצעה עבודה על תוכנית הטילים “פאו-2”.

לאחר שעבד כחודשיים כעובד מכני, הוא יחד עם קבוצתו נשלח למחנה הריכוז דורה-מיטלבה, שם חי ועבד במנהרות תת-קרקעיות. במרץ 1945 נשלח רומנצ’נקו למחנה ריכוז נוסף — ברגן-בלזן, ומאמצע המלחמה הוא שקל רק 39 קילוגרם. בסוף המלחמה, הגרמנים רצו להשמיד את כל האסירים, אך ממש לפני כן, ב-14 באפריל 1945, שוחרר ברגן-בלזן על ידי חיילים בריטים ואמריקאיים.

אירועים בשנים האחרונות: מותו של בוריס רומנצ’נקו

לאחר המלחמה, חזר בוריס רומנצ’נקו לאוקראינה, סיים לימודים בהנדסת כרייה במכון הכרייה של חארקוב ועבד בתעשיית מכונות חקלאיות. הוא עסק בפעילות ציבורית, היה סגן נשיא ועדת האסירים לשעבר של בוכנוואלד-דורה, וביקר באופן קבוע באתרי מחנות ריכוז לשעבר ושתף את זיכרונותיו עם הדורות הצעירים.

מותו

ב-18 במרץ 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, אזור חארקוב, בו התגורר בוריס רומנצ’נקו, הופגז. פגז פגע בדירתו, ובכך נהרג הווטרן בגיל 96. טרגדיה זו עוררה תגובה רחבה, שכן בוריס רומנצ’נקו היה עד חי לזוועות הנאציזם וסמל לעמידות העם האוקראיני.

הזיכרון של בוריס רומנצ’נקו הוא חלק חשוב בהיסטוריה של אוקראינה ושל העולם, המזכיר לנו את הצורך לשמור על שלום ולהילחם נגד כל סוגי האגרסיה.

זו לא רק טרגדיה של משפחה אחת, אלא טרגדיה של עם שעובר שוב את זוועות המלחמה.

הנאום של יוליה רומנצ’נקו בטקס בגרמניה היה רגע חשוב לכל מי שזוכר את טרגדיות מלחמת העולם השנייה ואת מי שעובר את הארועים הקשים גם כיום. זיכרון הזוועות הללו חייב להישאר חי כדי למנוע את חזרתם בעתיד.

מחנה הריכוז דורה-מיטלבה

מחנה הריכוז דורה-מיטלבה (גרמנית: Dora-Mittelbau) היה מחנה ריכוז נאצי שהתקיים מאוגוסט 1943 עד אפריל 1945 בטיורינגיה, גרמניה. המחנה הוקם כתת-מחנה של בוכנוואלד והתמחה בייצור תת-קרקעי של אמל”ח, כולל טילים פאו-1 ופאו-2.

עובדות מרכזיות על המחנה:

• הקמה ומיקום: המחנה הוקם ב-28 באוגוסט 1943, 5 קילומטרים מעיר נורדהאוזן. הוא היה ממוקם באזור הררי, מה שאפשר שימוש במנהרות טבעיות לייצור נשק.
• מטרות ייצור: המשימה העיקרית של המחנה הייתה להבטיח את הייצור התת-קרקעי של טילים במפעל מיטלברק. האסירים עבדו בתנאים קשים במנהרות חצובות בהר, שם נאלצו לעבוד בתנאים שהיו קרובים לעבודה עבדים.
• מספר האסירים: בספטמבר 1943 נרשמו 3,394 אסירים במחנה. במרץ 1945, מספרם עלה ל-38,678. בסך הכל עברו דרך המחנה כ-60,000 איש מיותר מ-10 מדינות אירופה. כ-20,000 אסירים מתו כתוצאה מתנאי עבודה קשים, מחלות ויחס אכזרי.
• תתי-מחנות: למחנה היו 39 תתי-מחנות חיצוניים, שפוזרו ברחבי גרמניה, שבהם עבדו האסירים במפעלי ייצור, כולל מפעלים ומפעלי נשק שסיפקו את צבא הנאצים עם טכנולוגיות צבאיות ונשק.
• שחרור: המחנה שוחרר על ידי כוחות אמריקאיים באפריל 1945. מספר ימים לפני כן, הגרמנים שלחו את רוב האסירים ל”מארשי מוות”, שבמהלכם מתו אלפים בגלל תשישות, רעב ותנאים אכזריים.

היום, על שטח המחנה לשעבר, נמצא קומפלקס זיכרון המוקדש לזכרם של קורבנות דורה-מיטלבה ומעורר את המבקרים על האירועים הטראגיים של אותם ימים. המורשת הזו משמשת כתזכורת לתנאים הקשים של האסירים ולפשעים שבוצעו בשנים של מלחמת העולם השנייה.

כיצד אירועים אלו משפיעים על מדיניות עכשווית

НАновости לא פעם הדגישו את החשיבות של אירועים אלה ביחסים בין אוקראינה למדינות אחרות, כולל ישראל. באוקראינה, כמו גם בישראל, הזיכרון על קורבנות מלחמת העולם השנייה, כולל מחנות ריכוז, מהווה חלק חשוב מהזהות הלאומית.

היום, כשאנחנו נזכרים בזוועות העבר, חשוב לזכור עד כמה חשוב לשמור על שלום בעולם ולמנוע תוקפנות חדשה. הפלישה הרוסית לאוקראינה הפכה להזכיר לנו שוב את החשיבות במאבק על שלום וחירות.

רגע זה הוא חלק חשוב מהזיכרון על זוועות מלחמת העולם השנייה, כמו גם על הפשעים שמבצעת רוסיה באוקראינה כחלק מהמדיניות האגרסיבית שלה.

על НАновости — חדשות ישראל אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי האירועים והסיפורים החשובים שמשפיעים על עתיד אוקראינה, ישראל וכלל העולם.