הטרגדיה של באבי יאר החלה לפני 83 שנים: לקחים מההיסטוריה ומהנאציזם המודרני של פוטין

ב-27 בספטמבר מלאו 83 שנים לתחילת הטרגדיה של באבי יאר, כאשר שלטונות הכיבוש הנאצים בקייב דרשו מהאוכלוסייה היהודית להתייצב לנקודת איסוף באמתלה של פינוי. פקודה זו החלה בטבח שהביא למותם של עשרות אלפי אנשים חפים מפשע.

השוואת אירועים היסטוריים אלה עם הנאציזם הרוסי העכשווי של פוטין מדגישה כיצד אידיאולוגיות של שנאה ותוקפנות ממשיכות לאיים על האנושות. כיום, כאשר המשטר הרוסי משתמש ברטוריקה של “דנזיפיקציה”, מעשיו מזכירים את פשעי העבר, ומערערים את יסודות האנושות והצדק.

בקייב הכבושה, ב-27 בספטמבר 1941, פורסמה פקודה מהקומנדנט, המחייבת את כל היהודים להתייצב בנקודת איסוף באזור בייבין יאר, כביכול “לצורך פינוי”. אולם המטרה האמיתית הייתה רחוקה מפינוי – זה היה מבצע להשמדה המונית של האוכלוסייה היהודית בעיר.

כמה ימים קודם לכן, ב-24 בספטמבר, אירעו פיצוצים בקייב, שאורגנו על ידי חבלנים סובייטים שהטמינו מוקשים בבניינים בחרשצ'אטיק וברחובות הסמוכים. כתוצאה מכך פרצה שריפה חזקה שהרסה כמעט את כל מרכז העיר. שלטונות הכיבוש הגרמניים האשימו חבלנים ויהודים בהפצצות, שהפכו לעילה לתחילת הדיכוי.

ב-26 בספטמבר ערך הפיקוד הגרמני ישיבה בה נדונה “השאלה הסופית” של היהודים. האתר שנבחר להוצאות להורג המוניות היה באבי יאר, ערוץ עצום, באורך 2.5 ק”מ ובעומק של עד 50 מטרים, שיכול להכיל עשרות אלפי גופות. כמו כן מונו יחידות ענישה וזוהו אנשים שהיו מעורבים במיון דברים, כסף ותכשיטים שהוחרמו מהקורבנות.

ב-27 בספטמבר פורסמו מודעות ברחבי קייב עם פקודה מהקומנדנט, האלוף קורט אברהרד, שבהן נצטוו כל היהודים להתאסף בבוקר ה-29 בספטמבר באזור הרחובות דגטיארבסקאיה ומלניקוב. נאמר לאנשים לקחת איתם מסמכים וחפצים אישיים. בהודעה נכתב בבירור: “מי שלא יופיע יירה”.

כשהגיעו יהודי קייב לנקודת הכינוס המיועדת ב-29 בספטמבר, הם נאלצו להתפשט, הוכו קשות ונאלצו ללכת למקום ההוצאה להורג. ביומיים הראשונים נהרגו יותר מ-30 אלף בני אדם בבאבי יאר. אולם יהודים רבים לא הלכו לשם מרצונם. בתחילת אוקטובר החלו הכובשים בחיפוש מסיבי בדירות, בחיפוש אחר יהודים, שהוצאו לאחר מכן במשאית ונהרגו. ההוצאות להורג נמשכו עד לשחרור קייב מידי הנאצים, וההוצאות להורג האחרונות התרחשו ב-4 בנובמבר 1943, יומיים לפני הגעת הכוחות הסובייטים. בתקופה זו מתו בבאבי יאר כ-100 אלף איש.

הזוועות הללו לא השתלבו בגרסה הסובייטית הרשמית של “המלחמה הפטריוטית הגדולה”, שבה הושם הדגש על מאבקו של “העם הסובייטי” ורצח העם היהודי נשמר בשתיקה. רק בשנת 1966, 25 שנים לאחר הטרגדיה, התקיימה עצרת ספונטנית לזכר הקורבנות בהשתתפות דמויות מפורסמות כמו איוון דזיובה וויקטור נקרסוב. לאחר מכן החלו לדבר על הטרגדיה בבאבי יאר ברמה הממלכתית, והאנדרטה הראשונה הוקמה.

באבי יאר הפך לאתר של הוצאות להורג המוניות לא רק של יהודים. כאן, ב-27 בפברואר 1942, הוצאו להורג 621 חברי המחתרת הלאומנית האוקראינית, ומאוחר יותר נורו שבויי מלחמה סובייטים רבים, צוענים, אסירי מחנה הריכוז סירצקי ועובדי מחתרת. ביניהם יש אישים מפורסמים כמו אלנה ומיכאיל טליגה, איבן אירליאבסקי ואחרים.

כשהנאצים נסוגו, הם ניסו להסתיר את עקבות פשעיהם. הכובשים חילצו גופות מבאבי יאר ושרפו אותן באש גלויה, ולאחר מכן נטחנו העצמות באמצעות מכונות שהובאו מגרמניה, והאפר פוזר ברחבי הסביבה כדי להשמיד כל ראיה.

אוקראינה מקדישה תשומת לב רבה לזכרו של באבי יאר ולהוצאות להורג ההמוניות שהתרחשו במהלך הכיבוש הנאצי. ההכרה בטרגדיית באבי יאר הפכה לחלק ממדיניות המדינה שמטרתה לשמר את הזיכרון ההיסטורי של השואה ופשעי נאצים אחרים על אדמת אוקראינה.

בשנת 2006, במלאת 65 שנה לטרגדיה, הוקמה השמורה הממלכתית בבי יאר, שנועדה לשמר את זכרם של קורבנות ההוצאות להורג ופשעים אחרים. מתחם ההנצחה הזה זוכה לביקור קבוע של פקידים וגם אורחים זרים.

בנוסף, בשנת 2020, חתם נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי על צו קיום אירועים המוקדשים לציון 80 שנה לטרגדיית באבי יאר. הגזירה קבעה תוכניות חינוכיות, שיקום והרחבת מתחם ההנצחה וכן הקמת המרכז להנצחת השואה בבי יאר.

הממשלה תומכת גם ביוזמות להנצחת הקורבנות על ידי מתן כספים למחקר, עבודה ארכיאולוגית ויצירת חומרי מידע. צעדים אלה מראים את רצונה של אוקראינה לא רק לשמר את זיכרון הטרגדיה, אלא גם להעביר את משמעותה לקהילה העולמית.

לקחים מההיסטוריה לאור התוקפנות הרוסית המודרנית נגד אוקראינה

הטרגדיה של Babyn Yar, כסמל לרצח ההמוני של חפים מפשע על ידי הנאצים, באה לידי ביטוי בדיונים על משטר פוטין המודרני ומדיניותו התוקפנית. המשטר הרוסי הנוכחי, בראשות פוטין, מואשם לעתים קרובות בפעולות המזכירות את האידיאולוגיה הנאצית, במיוחד בהקשר של פלישה בקנה מידה מלא לאוקראינה ב-2022 והפרות שיטתיות של זכויות אדם.

התעמולה הרוסית משתמשת לעתים קרובות במונחים כמו “דנזיפיקציה” כדי לנסות להצדיק את פעולותיה הצבאיות, אך גם מפגינה פרקטיקות האופייניות למשטרים אוטוריטריים, כמו דיכוי חופש הביטוי, השמדת אופוזיציה פוליטית וניהול מלחמות אגרסיביות. באוקראינה זה נתפס כעיוות של ההיסטוריה, שכן המתנגדים לכיבוש ומגנים על ארצם רואים בצדק בתוקפנות הרוסית ביטוי חדש של דיכוי אימפריאלי, המזכיר את פעולותיהם של משטרים טוטליטריים בעבר.

השוואות בין פשעי הנאצים לפשעי מלחמה רוסיים מודרניים, במיוחד בהקשר של מדיניות רצח עם המופנית נגד אוקראינים, מעלה הקבלות בין בייבן יאר לאירועים אקטואליים, כמו מעשי הטבח וההרס שביצעו חיילים רוסים בשטח אוקראינה. קברי אחים ופשעי מלחמה כמו אלה בבוצ'ה ומריופול מחזקים את תפיסת משטר פוטין כנושא אידיאולוגיה תוקפנית המאיימת על הריבונות והביטחון של אוקראינה.

לפיכך, הטרגדיה של Babyn Yar משמשת תזכורת להשלכות הנוראיות שמובילות לתוקפנות, שנאה ופוליטיקה טוטליטרית, שהופכת את ההתנגדות האוקראינית לנאציזם הרוסי המודרני לצעד חשוב במאבק למען החופש והצדק.

טרגדיית באבי יאר ופשעי נאצים אחרים נגד האנושות מזכירים לנו את החשיבות של לזכור את לקחי ההיסטוריה. בהקשר של התוקפנות הרוסית המודרנית נגד אוקראינה, ניתן לזהות מספר הקבלות המדגישות את הצורך להפיק לקחים מהעבר:

1. דיסאינפורמציה ומניפולציה: בשנת 1941, הכובשים הנאצים השתמשו בדיסאינפורמציה כדי להצדיק את פשעיהם. התעמולה הרוסית העכשווית משתמשת בשיטות דומות, ומכנה את התוקפנות נגד אוקראינה “מבצע צבאי מיוחד” ומשתמשת במונחים כמו “דנאזיפיקציה” כדי להצדיק את פעולותיה על הבמה הבינלאומית. מניפולציות אלו מסיטות את תשומת הלב מכוונות אמיתיות ומצדיקות אכזריות.
2. הגדרת יעדים ואי-אינדיבידואציה: הנאצים ראו ביהודים לא אנשים אלא כאיום, מה שהצדיק רצח המוני. בהקשר של הסכסוך הנוכחי, המשטר הרוסי גם מנסה לבטל את האינדיבידואליזציה של האוקראינים על ידי הצגתם כ”נאצים” ו”פשיסטים”. זה עוזר לתת לגיטימציה לאלימות ודיכוי נגד אזרחים.
3. מעשי טבח ורצח עם: באבי יאר הפך לסמל של רצח העם שביצעו הנאצים באירופה. במהלך התוקפנות הרוסית בקנה מידה מלא נגד אוקראינה מאז 2022, נרשמו מקרים רבים של מעשי טבח, כמו בבוצ'ה ומריופול. בבוצ'ה, למשל, התגלו קברי אחים ובהם גופות של אזרחים שנהרגו על ידי חיילים רוסים, מה שמעלה הקבלה לפשעי הנאצים.
4. דיכוי מחלוקת: המשטר הנאצי דיכא באכזריות כל גילוי של התנגדות, מה שאפשר לו לבצע את תוכניותיו הפליליות ללא הפרעה רבה. המשטר הנוכחי של פוטין גם מדכא את חופש הביטוי והאופוזיציה הפוליטית, ומאפשר לו להמשיך במדיניות האגרסיבית שלו ללא ביקורת או התנגדות.

לפיכך, לקחי ההיסטוריה שהופקו מהטרגדיה של באבי יאר צריכים לשמש תזכורת עד כמה חשוב לשמור על ערנות מפני גילויי שנאה, תוקפנות וטוטליטריות. הבנת ההקבלות הללו מסייעת להכיר בחשיבות ההגנה על זכויות האדם ושמירה על זכרם של קורבנות העבר כדי למנוע טרגדיות דומות להתרחש בעתיד.

השאירו תגובה↓