מערכת ההגנה האווירית פטריוט (?) מועברת מישראל לאוקראינה במטוס אוקראיני מסוג אנטונוב An-124

נראה כי לאוקראינה יהיו עוד כמה טילי פטריוט ליירוט טילים בליסטיים רוסיים.

בבוקר ה-30 בספטמבר 2025 נחת בשדה התעופה בן-גוריון (תל אביב, ישראל) מטוס תובלה אוקראיני אנטונוב An-124 “רוסלן”, רישום UR-82029. מטוס זה מופעל על ידי Antonov Airlines, הידועה בהובלות מטען בינלאומיות.

לפי מידע מהפרסום KyivPost, על המטוס הועמס מכולה ארוכה ולא מסומנת באורך של כ-12 מטרים. מיד לאחר ההעמסה, ה-An-124 פנה לכיוון גרמניה, שם נחת בשדה התעופה לייפציג.

המכולה והמאפיינים שלה

הצורה והמידות של המכולה התבררו כזהות לאלו שמשמשות את ישראל להובלת טילי יירוט פטריוט. מדובר בטילים PAC-2 (MIM-104), גרסה מוקדמת יותר של המערכת, שנמצאת בשירות בכמה מדינות נאט”ו ובצבא הישראלי.

זהו פרט חשוב, כי לישראל יש מכולות כאלה, והמראה החיצוני שלהן ידוע היטב למומחים צבאיים.

המסלול דרך גרמניה ופולין

לאחר הנחיתה בלייפציג, כעבור כחצי שעה, מטוס אוקראיני אחר מסוג An-124 המריא מאותו שדה תעופה ללובלין, פולין. עיר פולנית זו ממלאת זמן רב תפקיד של צומת לוגיסטי לאספקת נשק וציוד לאוקראינה.

הקשר בין שני הטיסות לא אושר רשמית, אך רצף המסלולים נראה מתואם. כך לעיתים קרובות נבנות שרשראות אספקה: ישראל → גרמניה → פולין → אוקראינה.

הצהרות זלנסקי

כבר ב27 בספטמבר 2025, שלושה ימים לפני הטיסה, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי עשה הצהרה:

• «מערכת הפטריוט הישראלית כבר חודש פועלת באוקראינה».

• «בסתיו הזה נקבל עוד שתי מערכות פטריוט».

בנוסף, הוא ציין כי הכמות האמיתית של פטריוט באוקראינה גדולה יותר ממה שמדווח רשמית.

כך, הצהרת ראש המדינה חפפה בזמן להופעת המטוס המטען בישראל.

Patriot PAC-2: מה הם הטילים האלה

מערכת הפטריוט פותחה בארה”ב בסוף המאה ה-20 ועברה מספר שדרוגים. גרסת PAC-2 היא אחת הנפוצות ביותר, שנכנסה לשירות אצל בעלי ברית של ארה”ב, כולל ישראל.

• אורך הטיל: 5.31 מ’

• משקל: כ-900 ק”ג

• טווח פגיעה: עד 160 ק”מ (למטרות אווירודינמיות)

• גובה יירוט: עד 24 ק”מ

PAC-2 מיועדת לפגיעה במטוסים, טילים שיוט וטילים בליסטיים טקטיים. למרות שזו לא הגרסה החדשה ביותר (מאוחר יותר הופיעו PAC-3 עם דיוק גבוה יותר), טילי PAC-2 נשארים מרכיב חשוב בהגנה האווירית.

למה אוקראינה זקוקה לפטריוט

מאז תחילת המלחמה המלאה, אוקראינה נתונה שוב ושוב להפגזות מסיביות של טילים “איסקנדר”, “קינז’ל”, טילים שיוט ומל”טים.

פטריוט הוא אחד המערכות הבודדות שמסוגלות ליירט טילים בליסטיים. עבור אוקראינה זו מערכת חיונית. אפילו טילים ישנים יותר PAC-2 מחזקים משמעותית את המגן נגד טילים.

עמדת ישראל

ירושלים הרשמית שמרה זמן רב על עמדה מאופקת. הרשויות הישראליות לא אישרו את העברת מערכות הפטריוט לקייב. בעבר משרד החוץ הישראלי הצהיר כי אספקות כאלה אינן קיימות.

עם זאת, העובדה שה-An-124 הגיע לבן-גוריון והצהרות זלנסקי נותנות סיבה להאמין שתפקיד ישראל באספקות אלה יכול היה להיות הרבה יותר בולט ממה שמוצהר בפומבי.

גרמניה ופולין כצמתים לוגיסטיים

המסלול דרך לייפציג ולובלין משתלב בתוכניות אספקה ידועות. גרמניה משמשת באופן מסורתי כמרכז גדול להפצת סיוע צבאי, ופולין היא החוליה האחרונה לפני העברת הציוד לאוקראינה.

זו הסיבה שהחפיפה במסלולים של שני ה-An-124 האוקראינים מעוררת עניין אצל אנליסטים צבאיים.

היסטוריה עם פטריוט: איך אוקראינה קיבלה אותם

עד כה, אוקראינה כבר קיבלה פטריוט מארה”ב, גרמניה והולנד. כל מערכת חדשה הגדילה משמעותית את יכולות ההגנה האווירית, אך הן עדיין לא מספיקות לכיסוי כל האזורים במדינה.

לפי דברי זלנסקי, כמות הפטריוט באוקראינה גדולה יותר ממה שידוע מהנתונים הפתוחים. זה מוסבר על ידי סודיות האספקות וחוסר הרצון של בעלי הברית לחשוף את המסלולים ופרטי הלוגיסטיקה.

מה נשאר ללא תשובה

• ישראל לא מגיבה על מה בדיוק הועבר במכולה.

• אין אישור רשמי שזה היו בדיוק טילים PAC-2.

• לא ברור כמה מערכות פטריוט אוקראינה כבר קיבלה וכמה היא מצפה עד סוף 2025.

סיכום

העובדות נכון להיום הן:

• ה-An-124 UR-82029 הגיע לישראל ב-30 בספטמבר, העמיס מכולה והמריא ללייפציג.

• המכולה חיצונית תואמת את המארז לפטריוט PAC-2.

• לאחר לייפציג, הייתה טיסה ללובלין, מה שתואם את תוכניות הלוגיסטיקה של אספקת נשק.

• המטה הכללי האוקראיני הניח שבתוך המכולה היו יכולים להיות טילים PAC-2.

• זלנסקי אישר שמערכת הפטריוט מישראל כבר פועלת באוקראינה, ושבסוף השנה מצפים למערכות חדשות.

נתונים אלה לא נותנים תשובה מלאה לשאלה על תכולת המכולה, אך רצף האירועים והחפיפה בהצהרות יוצרים בסיס עובדתי למסקנה: אוקראינה אכן חיזקה את ההגנה האווירית שלה, וישראל יכלה לשחק תפקיד בולט בכך.