ביטחון לאחר המלחמה: קולבה מסביר מדוע “חומה בסגנון עזה” והיגיון “החפיר המלא בתנינים” של בן גביר לא יעבדו עבור אוקראינה.

לאחר סיום המלחמה אוקראינה לא מתכוונת להעתיק את המודל של התבדלות פיזית, כמו ברצועת עזה. כך הצהיר סגן ראש הממשלה לשיקום, שר הפיתוח של קהילות וטריטוריות אלכסיי קולבה, כשהסביר מדוע ההימור על חומות ומחסומים רציפים לא יעבוד עבור המדינה.

בראיון ל”כלכלה האמתית” קולבה תיאר את הגישה הנחשבת בקייב כיותר ריאליסטית: פתרונות הנדסיים מורכבים, תשתיות תת-קרקעיות, מקלטים ומערכות מנהרות המשולבות בסביבה העירונית, ולא קווי הגנה סמליים.

הוא הזכיר שישראל בזמנו הימרה על חומה פיזית סביב עזה. אולם האירועים שלאחר מכן הראו את המגבלות של גישה זו: המחסום לא הפך להגנה מוחלטת ולא פתר את בעיית הביטחון בטווח הארוך.

«המסגרת שלי מאוד פשוטה: חומה — לא, מנהרות — כן», — ניסח קולבה, והדגיש שמחסומים פיזיים יוצרים אשליה של שליטה, אך אינם עונים על איומים מודרניים.

ערים מתחת לאדמה במקום ערים מאחורי גדר

לדברי השר, לאחר המלחמה ערים אוקראיניות ישוקמו תוך התחשבות בסיכונים מתמידים. זה אומר שינוי בלוגיקה היומיומית של החיים, במיוחד באזורים קרובים לחזית ולגבול.

הוא הודה בגלוי שלא כל התושבים יהיו מוכנים לקבל תנאים כאלה. במיוחד בחרקוב חלק מהתושבים עשויים לסרב לחיות בעיר שבה הביטחון משולב במסלולים תת-קרקעיים ומקלטים הנדסיים גם בזמן שלום.

בנפרד קולבה הזכיר את חרסון, וציין כי שם יישום פתרונות כאלה יהיה קשה מאוד מבחינה טכנית ולוגיסטית. באודסה המצב שונה: למרות קיומן של קטקומבות, הן, לדבריו, אינן מעניקות יתרון הגנתי ממשי בתנאים מודרניים.

מדוע «להתבדל» — אינה אסטרטגיה

בפוליטיקה הישראלית נשמעות מדי פעם רעיונות רדיקליים. אחד הדוגמאות הבולטות ביותר הוא ההצעה של שר הביטחון הלאומי איתמר בן-גביר, שדיבר בפומבי על האפשרות של «חפיר עם תנינים» סביב שטחים שבשליטת טרוריסטים.

רעיון זה הפך במהירות למם ולסמל של חשיבה אולטרה-קשוחה: לבודד את האיום פיזית, מבלי להיכנס לפתרונות מערכתיים מורכבים. אך גם בהקשר הישראלי הוא נותר יותר כמחווה רטורית מאשר תוכנית ממשית.

לאוקראינה גישה כזו אינה ישימה עוד יותר. למדינה יש את קו המגע הארוך ביותר עם שכן תוקפני באירופה, וניסיון «להתבדל מרוסיה» בחומה היה משמעותו עשורים של חיים מאחורי גדר בטון — ללא ערבויות ביטחון ועם מתח כלכלי וצבאי מתמיד.

שיחה בתוך המדינה — ושקט לאויב

קולבה מדגיש: החלטות על ביטחון צריכות להידון בתוך אוקראינה בצורה פתוחה ככל האפשר, אך תוך התחשבות בסיכונים צבאיים. הפרטים לא יכולים להיות ציבוריים, והפשרות — לא יכולות להיות מוכתבות מבחוץ.

«זה צריך להיות חלק מהשיקום שלנו — מה שעליו נסכים בינינו ומה שהאויב יידע עליו במינימום», — סיכם הוא.

בהקשר האוקראיני, ביטחון לאחר המלחמה — זה לא קו על המפה ולא גדר סמלית, אלא מערכת מורכבת המשולבת בערים, בתשתיות ובאורח החיים. כך היום מתעצבת האג’נדה, עליה כותב НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.