בליסבון, את הדי.ג’יי האוקראינית E.LINA “כמעשה מחאה לתמיכה בפלסטין” שפכו עליה “דם” במהלך הופעתה.

ליסבון בסוף אוקטובר חיה בנשימה הלילית הרגילה שלה: רוח חמה מהטחו, רחוב הברים פינקו, מועדונים שלא נסגרים עד עלות השחר. ופתאום — אירוע שהפך רייב רגיל לסיפור רועש בזירה הבינלאומית.

זה היה “מעשה מחאה לתמיכה בפלסטין”

בהופעה של Boiler Room Lisbon נשפכה נוזל אדום, דומה לדם, על הדיג’אית האוקראינית E.LINA. זה קרה בשידור חי.
הצופים נבהלו, הצליל קפא לשנייה — אבל היא המשיכה לנגן. לא חמש דקות. לא “לסיים את הטרק”. כמעט שעה.

בלי צעקות, בלי היסטריה, בלי סצנות. רק מוזיקה, נשימה רגועה ואיפוק קר של אדם שרגיל לראות כאב אמיתי, ולא חיקויים תיאטרליים שלו.

על מה שקרה E.LINA סיפרה בעמוד שלה באינסטגרם. בפרסום היא שיתפה רגשות וציינה שההתקפה הייתה עבורה זעזוע אישי.

«זה היה מעשה מחאה לתמיכה בפלסטין. אבל עבורי — אמנית מאוקראינה, שבה עדיין נשפך דם… זה היה מזעזע עמוקות. אני לא יכולה לשתוק במצב הזה».

האירוע של שפיכת הנוזל התרחש בלילה שבין שישי לשבת, 24-25 באוקטובר 2025 במתחם Boiler Room בליסבון.
ליתר דיוק: E.LINA דיווחה באינסטגרם בבוקר ה-25 באוקטובר, שבלילה במהלך הסט שלה באירוע נשפכה עליה “דם”.

 

צפה בפוסט הזה באינסטגרם

 

פוסט ששותף על ידי E.lina (@e.lina.elian)

מי היא E.LINA

E.LINA — דיג’אית אוקראינית ואמנית סצנת האלקטרוניקה, במקור מחרקוב. הדרך המוזיקלית שלה התחילה מהיפ-הופ: בגיל ההתבגרות היא עסקה בריקודי פריסטייל, השתתפה בקרבות, יצרה ביטים וראפ. מאוחר יותר עברה למוזיקה אלקטרונית ולעבודה עם ויניל.

לאחר המעבר לברלין הפכה לחלק מהסצנה המקומית האנדרגראונדית. בסטים שלה שולטות מינימל-טכנו, טכנו והאוס, וגם אלמנטים של טראנס. E.LINA מופיעה בעיקר עם ויניל.

הסטים שלה יצאו במספר פלטפורמות ובמות בינלאומיות, כולל:

• HÖR Berlin (מספר פרקים)
• Boiler Room (כולל ליסבון)
• System 108 / Berlin showcases
• סצנת האנדרגראונד של ברלין (מועדונים ואירועים קהילתיים מקומיים)
• במות מועדונים אירופאיות בפורמט independent / underground

במקורות ציבוריים כרגע אין מידע על הוצאת אלבומים או ריליסים גדולים, וגם לא על פרסים מוזיקליים. היא ידועה דווקא כדיג’אית ויניל מועדונית ונציגה של האנדרגראונד האוקראיני, המופיעה באירופה ושומרת על קשר עם הסצנה האוקראינית.

E.LINA מדגישה בפומבי את מוצאה האוקראיני ומדברת על כך שהדור שלה של מוזיקאים התעצב בתנאי מלחמה והגירה כפויה.

היא הופיעה ב-HOER Berlin, אירועי אנדרגראונד באירופה, ועכשיו — Boiler Room. אבל בניגוד לרבים, עבורה זו לא רק פלטפורמת חלומות, אלא הזדמנות לדבר — לא במילים, אלא בביטים.

היא עצמה תיארה מדוע נשארה על הבמה:

«אני מנגנת כדי לספר על המדינה שלי. על אנשים שחיים תחת סירנות, אבל ממשיכים לחיות.
לעזוב — היה אומר לתת מקום לפחד. ואני לא מהאנשים שעוזבים».

היא מדגישה: מוזיקה — אינה תפאורה ואינה רקע, אלא שפה שאפשר להסביר בה את מה שלא מלמדים באקדמיות.

מה קרה ב-Boiler Room Lisbon

ברגע ההתקפה הקהל תחילה קפא.
הנוזל האדום פגע בפניה של האמנית, בידיים, בבגדי האנשים ליד, בפולטים, בויניל. מישהו חשב שזה פרפורמנס. מישהו — שזה איום. כמה שניות נראו כנצח.

אמן אמריקאי או אירופאי היה יכול לנתק את הכבלים ולעזוב. אבל האמנית האוקראינית, שעברה שנים של מלחמה במדינתה, הגיבה אחרת.

«זה היה מעשה מחאה לתמיכה בפלסטין. אבל עבורי — אמנית מאוקראינה, שבה עדיין נשפך דם… זה היה מזעזע עמוקות. אני לא יכולה לשתוק במצב הזה».

הרגע הזה — לא על מועדון ולא רק על אירופה.
זה על כך שלמלחמה אין הפסקה, גם אם אתה עומד על במה במדינה אחרת.

מדוע האירוע עורר תגובה כזו

כי במקרה הזה הסמליות הפכה לאלימות.
כי אדם ממדינה שבה נשפך דם אמיתי הפך למטרה “למען רעיון”.

E.LINA אמרה על כך בצורה ברורה:

«המלחמה באוקראינה לא הסתיימה. המעשה הזה — שפיכת דם מזויף כסימן סולידריות עם פלסטין — נראה לי כבלתי מכבד ובלתי אנושי. אמנות יכולה להיות גם צורת התנגדות, אבל היא אף פעם לא צריכה להיות במחיר של חמלה. אי אפשר להילחם בכאב אחד בלי לכבד כאב אחר. עכשיו כל העיניים מופנות לפלסטין, אבל אוקראינה גם ממשיכה לדמם. זה לא תחרות בסבל — זה תזכורת לכך שמלחמות לא מסתיימות כשהתשומת לב עוברת למשהו אחר».

«שום מסר לא צריך להיכתב בדם של מישהו אחר — אמיתי או מזויף».

המשפט הזה התפשט ברשתות החברתיות מהר יותר מהסרטון עצמו.

היא גם הדגישה:

«ניגנתי כדי להביא את האמת שלי — להציג את המדינה שלי, את הסיפור שלי, את הצליל שלי. אני מנגנת למען קשר וריפוי. אני מקווה שבפעם הבאה אנשים יבחרו במודעות במקום באגרסיה. … כבדו כל כאב. שום מסר לא ראוי להיכתב בדם של מישהו אחר — אמיתי או מזויף».

מדוע זה קרה: הסבר פשוט על המצב סביב Boiler Room

Boiler Room — זו פלטפורמה מוזיקלית בינלאומית, ידועה בשידורים חיים של סטים של דיג’אים והופעות מכל העולם. הפרויקט התחיל בלונדון ב-2010 והתחיל כמסיבות סטרים קטנות מחדר עם דוד — ומכאן השם.

היום Boiler Room — אחת הפלטפורמות המשפיעות ביותר בתרבות האלקטרונית.

מה עושה Boiler Room

• מארגנת מסיבות וסטרימים מועדוניים בכל העולם
• מקליטה סטים חיים של דיג’אים ומוזיקאים
• משדרת אותם אונליין לקהל גלובלי
• פותחת אמנים חדשים וסצנות מקומיות
• נותנת לאנדרגראונד לצאת לרמה בינלאומית

Boiler Room התפרסמה בפורמט שבו הקהל עומד מאחורי הדיג’אי, והמצלמות מתעדות גם את האמן וגם את האווירה על רחבת הריקודים — ללא פילטרים והעמדות.

מה המשמעות של להופיע ב-Boiler Room

לדיג’אי זה:

• נראות בינלאומית גבוהה
• גידול בקהל
• אישור לרמה מקצועית
• גישה לקהילה גלובלית של סצנת המועדונים

עבור אמנים רבים, השתתפות ב-Boiler Room הופכת לנקודת צמיחה בקריירה.

איפה זה מתקיים

הפלטפורמה מקיימת אירועים בכל העולם, כולל:

• לונדון
• ברלין
• ניו יורק
• טוקיו
• ליסבון
• מקסיקו סיטי
• סיאול
• טביליסי

הפורמט משתנה — מסטים סטודיו אינטימיים ועד במות פסטיבליות גדולות.

בשבועות האחרונים בערים שונות בעולם “פעילים פרו-פלסטיניים” החלו בפעולות נגד Boiler Room. הסיבה — שינוי הבעלים של הפלטפורמה.

Boiler Room נרכשה על ידי החברה Superstruct Entertainment, והיא שייכת לקרן ההשקעות KKR (Kohlberg Kravis Roberts). האירוע התפתח על רקע סדרת מחאות שמלוות את מסיבות Boiler Room בערים שונות בעולם בשבועות האחרונים — מלונדון ועד דטרויט וסן פרנסיסקו.

הפעילים מאשימים את הקרן בקשרים פיננסיים עם חברות המעורבות ב”התנחלויות ישראליות בשטחים הכבושים”, ומשתמשים באירועים מוזיקליים כפלטפורמה לביטוי מחאה.

מכאן — גל של פעולות פוליטיות:

• שלטים במסיבות
• ניסיונות להפריע לאירועים
• פרפורמנסים במהלך הסטים
• וכפי שראינו בליסבון, התקפות על אמנים

הבעיה העיקרית:
דיג’אים ומוזיקאים אינם קשורים למבנים פיננסיים ואין להם קשר לגיאופוליטיקה. אבל הם הפכו למטרה.

רוב הסצנה מבקרת את הגישה הזו: מחאה פוליטית לא צריכה להפוך להתקפה על אנשים שעושים מוזיקה.

מה הלאה

מארגני הערב בליסבון הבטיחו לשתף פעולה עם המשטרה בחיפוש אחר העבריינים.
חלק מהסצנה האירופית כבר הביעה תמיכה באמנית.

מעניין דבר אחר: נוצרה הבנה חדשה — תרבות ומוזיקה כבר לא מוגנות מלחץ פוליטי.
אבל יש אנשים שיודעים לעמוד במכה.

בדיוק בגלל זה הסט של E.LINA בליסבון כבר נקרא כאחד הרגעים החזקים ביותר של Boiler Room בשנים האחרונות. לא בגלל ההתקפה — אלא בגלל איך שהיא הגיבה לה.

לא בצעקה.
לא בעזיבה.
במוזיקה.