בריטניה וצרפת דנות בשליחת כוח צבאי מוגבל לאוקראינה לאחר הסכם שלום אפשרי. על פי The Times, מדובר בכ-7,500 חיילים מכל מדינה. מקורות המידע הם במשרד ההגנה הבריטי.
לא מדובר בפעולות קרביות. המשימה האפשרית מוגדרת כהבטחת ביטחון וייצוב המצב בתקופה שלאחר הסכסוך.
התוכניות מתוקנות כבר בשלב החישובים. בתחילה בלונדון שקלו לשלוח עד 10,000 חיילים, אך התברר במהרה שזה לא תואם את היכולות הנוכחיות של הצבא. מספר החיילים הבריטיים המוכנים כיום מוערך בכ-71,000, וחלק ניכר מהם כבר מעורבים בהתחייבויות אחרות.
צרפת, לפי המידע, גם מוכנה להשתתף בהקמת הכוח, אך המספרים האמיתיים עשויים להיות נמוכים מהנידונים בפומבי. בשלב זה, לונדון ופריז הן הבירות האירופיות היחידות שהסכימו ישירות להצבת כוחותיהן באוקראינה לאחר הפסקת האש.
גם כוח משולב של 15,000 איש מקורות מכנים “אופטימי מדי”. התכנון מסובך על ידי לוגיסטיקה, זמני רוטציה ושאלות מנדט. גרמניה, אחת מבעלות הברית המרכזיות של קייב, שוקלת פורמט השתתפות שונה — הצבת יחידותיה מחוץ לאוקראינה, כולל בשטח פולין או רומניה.
אין עדיין פרמטרים סופיים למשימה העתידית. המספר, המבנה ואזור האחריות תלויים ישירות בתנאי הפסקת האש וההסכמים הפוליטיים שעדיין יש לתאם.
המסגרת הפוליטית לדיונים אלה נקבעה ב-6 בינואר בפריז. אז וולודימיר זלנסקי קיים פגישה עם נציגי “קואליציית הרוצים” האירופית, שבה השתתפו גם משא ומתנים הקשורים לנשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ.
תוצאת הפגישה הייתה חתימה על הצהרה על אפשרות הצבת כוחות באוקראינה לאחר סיום המלחמה. המסמך נחתם על ידי זלנסקי, נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר.
בטקסט ההצהרה מדובר על “כוחות רב-לאומיים” שנועדו להבטיח ביטחון, אך אין שם מספרים ותאריכים ספציפיים. זה מדגיש את העיקר: מדובר בכוונה פוליטית שעדיין יש למלא בתוכן ממשי — גם צבאי וגם דיפלומטי. בהקשר זה, עמדת אירופה ממשיכה להתגבש תוך כדי תנועה, תחת לחץ גיאופוליטי ומשאבים מוגבלים, כפי שכותב באופן קבוע НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency.
