FDD: משא ומתן על הפסקת אש בלבנון: “היזהרו מלסמוך על רוסיה שתכיל את חיזבאללה – פוטין כבר הפר באופן בוטה הסכם דומה עם טראמפ”

בשנת 2017, נשיאי רוסיה וארצות הברית – פוטין וטראמפ – “הסכימו» כולל על “הכלת חיזבאללה”. אחת המטרות המרכזיות של ההסכם בין ארה”ב, רוסיה וירדן הייתה לכונן הפסקת אש בדרום סוריה ולהכיל את הכוחות האיראניים, כולל חיזבאללה, ולמנוע מהם להתרחב לעבר הגבול הישראלי.

הרעיון נראה מבטיח: רוסיה, כבת ברית של בשאר אל-אסד, תשתמש בהשפעתה כדי למנוע כניסת שלוחים איראנים לאזור.

אוּלָם במקום למלא את התחייבויותיו, פוטין למעשה “סמך” על הבטחותיו לטראמפהמאפשר לחיזבאללה לחזק את הנוכחות הצבאית ואת התשתית שלו בדרום סוריה.

כתוצאה מכך הפר הקרמלין את ההסכם בצורה גסה וסיכן את ביטחון ישראל וירדן.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה: האם ניתן לסמוך על מוסקבה שתכיל איומים?

ביקורו האחרון של פרקליטו של בנימין נתניהו במוסקבה מציע “ערבויות” רוסיות אפשריות בנוגע להפסקת האש בלבנון. מהות המשא ומתן היא שרוסיה, תוך שימוש בהשפעתה בסוריה, אמורה לסייע כביכול לישראל “להכיל את הברחת הנשק” שנשלח לחיזבאללה ולהפעיל לחץ על נשיא סוריה בשאר אל-אסד למנוע את מעבר הנשק האיראני דרך שטח סוריה.

עם זאת, למרות הצהרות רשמיות והאפשרות של “סיוע דיפלומטי” ממוסקבה, נותרו ספקות רציניים אם האם רוסיה באמת מסוגלת או מעוניינת למלא התחייבויות כאלה?.

מאז שהתערבה בסכסוך הסורי ב-2015, בנתה רוסיה יחסים הדוקים עם איראן ושלוחותיה, כולל חיזבאללה. קשרים אלו מונעים על ידי אינטרסים צבאיים וכלכליים כאחד: מוסקבה תומכת במשטרו של בשאר אל-אסד, המבטיח את הנוכחות הרוסית באזור.

גבול סוריה-לבנון הפך לאזור שבו פועל חיזבאללה באופן פעיל בחסות איראן. זהו אזור מפתח להברחת נשק וסמים, כולל קפטגון, סם שהפך למקור מימון מרכזי של משטר אסד.

הסכם 2017: ציפיות גבוהות וכישלונות בפרופיל גבוה

בשנת 2017, ארה”ב (טראמפ), רוסיה (פוטין) וירדן הגיעו להסכמה הפסקת אש בדרום סוריה. הוא נכנס לתוקף ב-9 ביולי ומטרתו הייתה:

• הפחתת המתיחות בין כוחות פרו-אסד למורדים.
• מכיל שלוחים איראניים, כולל חיזבאללה, מהתקדמות לרמת הגולן.
• מתן יציבות לביטחון ישראל וירדן.

אוּלָם רוסיה לא עמדה בהתחייבויותיה. לפי אמריקן הקרן להגנה על דמוקרטיות FDD:

• חיזבאללה חיזק את עמדותיו ברמת הגולן, בגבול סוריה-ירדן וליד ישראל.
• הברחת נשק וסמים דרך ירדן עלתה ב-70% בשנתיים הראשונות לאחר ההסכם.

“רוסיה עשתה מעט כדי לבלום את פעולות אסד ובני בריתו, מה שיצר איומים נוספים על ישראל וירדן”.– דוחות FDD.

הקרן האמריקאית להגנה על דמוקרטיות מציינת:

“ההסכם שימש את הקרמלין כמסך, שבחסותו חיזק חיזבאללה את נוכחותו באזורים מרכזיים”..

השלכות ההסכם לביטחון האזור

כישלונה של רוסיה בבלימת חיזבאללה הוביל לתוצאות הבאות:

• חיזוק התשתית הצבאית האיראנית בדרום סוריה.
• עלייה במספר התקפות הרקטות משטח סוריה.
• הידרדרות הביטחון הישראלי, שדרשה פעולה אקטיבית יותר של צה”ל.

ישראל הביעה שוב ושוב דאגה. בשנת 2020 הגיע מספר ההתקפות על מטרות איראניות בסוריה 50 בשנהשהייתה תגובה ישירה להפרת הסכמים.

טבלה: תוצאות הסכם 2017

איך זה השפיע על ירדן?

עבור ירדן, כישלון ההסכם הוביל לתוצאות קטסטרופליות:

• הגברת הברחות של נשק וסמים. הברחות של קפטגון שיוצרו בסוריה גדלו בשיעור 70%שיצר איום רציני על ביטחונה וכלכלתה של ירדן.
• חוסר יציבות בגבול. התכנסות קבוצות פרוקסי איראניות הגבירה את הסיכונים להתקפות והפרות גבולות.

ההנהגה הירדנית הביעה לא פעם חוסר שביעות רצון מרוסיה, אך הקרמלין המשיך להעלים עין ממעשי בעלות בריתו.

מדוע נכשל ההסכם?

למרות הצהרות פומביות, לרוסיה היו אינטרסים משלה שסתרו את ההסכמות שהושגו:

1. שותפות אסטרטגית עם איראן.

   רוסיה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם איראן, המספקת למוסקבה נשק, כולל למלחמה באוקראינה.

2. אינטרסים פיננסיים.

   הקרמלין העלים עין מסחר בסמים מעבר לגבול סוריה-ירדן, שכן ההכנסות מהברחת קפטגון תמכו במשטרו של בשאר אל-אסד.

3. משחק גיאופוליטי.

   רוסיה ביקשה לחזק את השפעתה במזרח התיכון, ובמקביל להחליש את מעמדה של ארה”ב באזור.

מסקנה: מה מלמדת ההיסטוריה?

אירועי 2017 מראים בבירור שהאמון ברוסיה לבלום את חיזבאללה אינו מוצדק. זה רלוונטי גם לישראל וגם לאוקראינה, לאור הקשרים ההדוקים של הקרמלין עם איראן.

“היכן שהמלחמה הועילה פעם לרוסיה, השלום יועיל לה כעת אפילו יותר”, אומר מקור מודיעין ישראלי.

מדוע רוסיה מעוניינת לשחק את תפקיד המתווך?

כעת מנסה הקרמלין להשתמש בהתנחלות בלבנון כדי לשפר את מעמדו הבינלאומי. זה נובע מ:

1. הרצון לרכך את הבידוד לאחר הפלישה לאוקראינה.
2. חיזוק הקשרים עם איראן ואסד.
3. יצירת משקל נגד לארצות הברית במזרח התיכון.

לפי אנליסטים של FDD, ההשתתפות במשא ומתן מאפשרת למוסקבה להיראות כמו “שחקן מפתח” המסוגל להשפיע על היציבות באזור. אוּלָם ניסיון העבר מלמד כי חובות כאלה נשארות על הנייר.

לקחים מ-2017: האם יש לסמוך על הקרמלין?

ההיסטוריה של 2017 מלמדת: רוסיה מוכנה להקריב את התחייבויותיה למען האינטרסים שלה. זה חשוב במיוחד לזכור עבור ישראל, שסומכת על ביטחון במשא ומתן הנוכחי.

“הקרמלין כבר הראה שההתחייבויות שלו הן רק מילים. רוסיה לא יכולה להיות ערבה אמינה לביטחון”, אמר שגריר אוקראינה יבגני קורנייצ'וק.

כדי להתעדכן באירועים ובניתוחים, קרא חדשות — חדשות ישראל.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓