יהודים מאוקראינה: ליאו מוצקין. מברובארי האוקראינית ועד קריית מוצקין, שנקראה לכבודו

והיום בטור שלנו “יהודים מאוקראינה” נספר לכם על ליאו מוצקין, איש ציבור מצטיין מברובארי, ששמו נקשר בהיסטוריה של ישראל ויהודי אוקראינה.

ליאו מוצקין (אריה לייב) נולד בשנת 1867 בברובארי, מחוז קייב של האימפריה הרוסית. בעיירה הקטנה הזו, לא הרחק מקייב, הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי. בסוף המאה ה-19 הייתה בברובארי קהילה יהודית גדולה.

הקהילה היהודית של ברווארי: היסטוריה ואירועים טרגיים

לברוברי, עיירה קטנה ליד קייב, שורשים היסטוריים עמוקים ומורשת יהודית משמעותית. לפני מלחמת העולם השנייה הייתה בה אחת הקהילות היהודיות הגדולות באזור. יהודים החלו להתיישב בברובארי במחצית השנייה של המאה ה-19, והיגרו בהדרגה מהמערב לאחר התמוטטות פולין. על פי נתוני 1891, היהודים היוו 23.3% מאוכלוסיית העיר (888 נפשות). רובם עסקו במסחר ובמלאכה, והשתתפו באופן פעיל בחיי העיר. בברובארי היה בית כנסת, ובתי ספר יהודיים וארגונים ציבוריים היו פעילים.

התקופה שבין 1917 עד 1921 הייתה טרגית עבור הקהילה היהודית. במהלך המהפכה ומלחמת האזרחים, היהודים היו נתונים לפוגרומים אכזריים שאורגנו על ידי מערכים צבאיים שונים: חייליו של דניקין, היידאמקים של סקורופדסקי והצבא האדום. רבים מתו, וכמה תושבים עזבו את העיר והיגרו לקייב או למקומות בטוחים יותר.

האוכלוסייה היהודית ירדה בהדרגה. אם בשנת 1923 חיו בברובארי 646 יהודים, הרי שבשנת 1939 ירד מספרם ל458 איש. מלחמת העולם השנייה מילאה תפקיד טרגי בהיסטוריה של הקהילה. בשנים 1941 עד 1943, כמעט כל יהודי העיר מתו בחזית או נהרגו במהלך הכיבוש הנאצי. כתוצאה מאירועים אלה נעלמה כמעט הקהילה היהודית של ברוברי.

בשנים שלאחר המלחמה חזרו לעיר מספר קטן של יהודים. בשנת 1989 חיו כאן כ360 יהודים, אך עד 1999 נותרו רק 110 מהם. הסיבות העיקריות לירידה במספרים היו הגירה לישראל ולמדינות אחרות, וכן היעדר תנאים לפיתוח קהילתי.

כיום, כמעט ולא נותרו עדויות ישירות בברובארי לקהילה היהודית הגדולה של פעם. עם זאת, ההיסטוריה שלה חיה בזיכרון של צאצאים ומתעניינים במורשת העם היהודי. שימור הזיכרון הזה חשוב לדורות הבאים כדי שהתרבות והמסורת העשירה של יהודי ברוברי לא תישכחנה.

לברלין לידע: שלב חדש בחיים

לאחר שסיים את לימודיו היסודיים נסע ליאו מוצקין לברלין, שם למד מתמטיקה ופילוסופיה. בברלין החלה פעילותו הציבורית הפעילה. הוא הפך לאחד ממייסדי חברה מדעית שאיחדה סטודנטים שתמכו בתנועת החובבי ציון (חובבי ציון).

עם הופעתו של תיאודור הרצל ותחילתה של התנועה הציונית הפכה מוצקין למשתתפת פעילה. הוא היה ציר בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 ודגל בניסוח ברור של מטרת התנועה – הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

טיול ראשון לארץ ישראל

מטעם תיאודור הרצל יצא מוצקין לארץ ישראל להעריך את מצב היישובים היהודיים. בדו”ח שלו הוא מתח ביקורת על שיטות ההתיישבות שבהן השתמשו הברון רוטשילד ותנועת חובבי ציון והתעקש על הצורך במשא ומתן מדיני עם האימפריה העות’מאנית.

הטיול הזה הפך לנקודת מפנה בקריירה שלו. הוא הבין שללא תמיכה פוליטית, הקמת מדינה יהודית תהיה קשה ביותר.

צעדים חשובים בזירה הבינלאומית

במלחמת העולם הראשונה עמד ליאו מוצקין בראש סניף קופנהגן של ההסתדרות הציונית. לאחר המלחמה הפך לאחד ממייסדי הועדת המשלחות היהודיות בוועידת השלום בפריז, שם הגן על האינטרסים של יהדות העולם.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הוא היה הראשון שהעלה את נושא האפליה נגד יהודי גרמניה ברמת חבר הלאומים. כשהנושא הוסר מסדר היום, פרשה מוצקין משיתוף הפעולה עם הארגון, אך המשיכה להעניק תמיכה מדינית וכספית לאוכלוסייה היהודית בגרמניה.

טבלה: שלבים עיקריים בחייו של ליאו מוצקין

שלב החייםשניםתיאור לידה וחינוך בברובארי1867–1880קיבל חינוך יהודי מסורתילימוד ופעילות בברלין1880 – 1897הוא למד מתמטיקה ופילוסופיה והפך לציוני פעילהקונגרס הציוני הראשון1897השתתף והוביל את התנועה להקמת מדינה יהודיתטיול לארץ ישראל1898למד את מצב ההתנחלויות היהודיותועידת השלום בפריז1919הגן על האינטרסים של העם היהודימוות בפריז1933הוא השאיר מורשת גדולה לעם היהודי

לזכרו של ליאו מוצקין

ליאו מוצקין נפטר ב-1933 בפריז. שרידיו נקברו מחדש בהר הזיתים בירושלים ב-1934. לזכרה של דמות יוצאת דופן זו נוסדה בשנת 1934 העיר הישראלית קריית מוצקין ונקראה לכבודו.

ב-1933 החליטה חיפה ליצור אזור מגורים חדש למשפחות ממעמד הביניים. זה היה צריך להיות מחוץ לעיר, אבל קרוב מספיק כדי שהתושבים יוכלו לנסוע לעבודה כל יום. לצורך כך נבחרה מגרש בעמק זבולון.

הרובע החדש נקרא לכבודו של אריה ליאו מוצקין, איש ציבור יהודי מפורסם וממייסדי הקונגרס הציוני העולמי. כך,קריית מוצקין נוסדה בשנת 1934 על ידי יהודי פולין. תושבי האזור הראשונים היו סוחרים ובעלי מלאכה עצמאיים.

השטח בו שכן היישוב החדש התברר כחולי וביצתי. האדמות היו מתוחזקות בצורה גרועה ומסוכנות בשל הסיכון למלריה. למתנחלים הוצעו 400 מגרשים בתשלומים. התושבים הראשונים נאלצו לעבוד קשה כדי להפוך את האזור הלא מיושב למקום נוח למגורים. הודות למאמציהם, זכה האזור לכינוי“האי הירוק”.

ב-1940 כבר הגיעה אוכלוסיית קרית מוצקין ל-2,000 איש, וב-11 ביוני 1940 הוקמה מועצה מקומית. עם השנים המשיך האזור להתפתח. בשנת 1976, כאשר האוכלוסייה עלתה על 25,000, קיבלה קרית מוצקין רשמית מעמד של עיר.

קריית מוצקין הפכה לסמל זיכרון של אדם שהקדיש את חייו למאבק לשוויון זכויות ליהודים, לקידום העברית ולהקמת מדינה יהודית.

מסקנה

סיפורו של ליאו מוצקין הוא סיפור המאבק על זכויות העם היהודי, קידום העברית והקמת מדינה יהודית. קשה להפריז בתרומתו לפיתוח יהדות העולם.

כעת, בעודכם מסתובבים ברחובות הקריית מוצקין , זכרו ששמו נקשר באדם שרעיונותיו ומאמציו הניחו את היסוד לרבים מהישגיה של ישראל המודרנית.

אנו, צוות NAnews– Israel News, גאים להיות מסוגלים לחלוק סיפורים חשובים כל כך שמאחדים את העם היהודי והעם האוקראיני.

קרא עוד סיפורים על יהודים בולטים הקשורים לאוקראינה וישראל במדור שלנו «יהודים מאוקראינה» באתר NAnews –