מקומה של ישראל ואוקראינה בדירוג ה-IQ החדש של העולם 2025: מספרים ללא אשליות ותוויות רועשות

דירוג בינלאומי חדש של רמות IQ ממוצעות באוכלוסייה פורסם, שהוכן על ידי חשבון הסטטיסטיקה הגלובלית על סמך נתונים ממבחן ה-IQ הבינלאומי לשנת 2025. עבור ישראל ואוקראינה, רשימה זו חושפת לא רק בגלל המספרים אלא גם בגלל ההקשר שבו שתי המדינות קיימות כיום.

ישראל תפסה את המקום ה-45 עם מדד של 99.1.
אוקראינה ממוקמת במקום ה-78 עם תוצאה של 95.4.

פורמלית זו פשוט סטטיסטיקה מתוך מאה מדינות. למעשה — השתקפות של מציאויות חברתיות, דמוגרפיות ופוליטיות שונות.

מנהיגי הדירוג צפויים. במקום הראשון מחזיקה סין — 107.2. אחריהן דרום קוריאה ויפן עם מדד זהה של 106.4, וכן איראן — 106.3. בעשירייה הראשונה נכללו גם סינגפור, מונגוליה, ארמניה, אוסטרליה וספרד. כולן נמצאות בטווח צר של 105 עד 102 נקודות, ויוצרות שכבה עליונה צפופה של הטבלה ללא פערים חדים.

לאחר מכן מתחילה האזור שבו נמצאות רוב המדינות המפותחות. אירופה, ארה”ב, קנדה וחלק מאסיה מרוכזות בין 101 ל-99 נקודות. כאן ממוקמת ישראל — ליד הודו וטורקיה. זה לא כישלון ולא יוצא דופן, אך גם לא המיקום שבדרך כלל מקשרים עם דמות “מדינת הסטארט-אפ” והטכנולוגיות הגבוהות.

מומחים מדגישים כי ה-IQ הממוצע של מדינה אינו משקף את רמת המדע, החדשנות או איכות קבוצות מקצועיות מסוימות. החברה הישראלית היא מאוד הטרוגנית: שפות שונות, רמות חינוך, סביבות תרבותיות ודתיות, גישה לא שווה למשאבי לימוד. כל זה משפיע ישירות על המדד הממוצע, מבלי לבטל את הריכוז הגבוה של הון אינטלקטואלי במגזרים מסוימים.

אוקראינה בדירוג זה תופסת את המקום ה-78 עם מדד של 95.4. היא נמצאת בקבוצת מדינות שבהן הערכים נעים בין 95 ל-96 נקודות — ליד צ’ילה, מקסיקו ואורוגוואי. בתנאי מלחמה כוללת, תוצאה כזו נתפסת אחרת מאשר בזמן שלום.

מאז 2014, ובמיוחד לאחר 2022, מערכת החינוך האוקראינית פועלת תחת לחץ מתמיד. בתי ספר ואוניברסיטאות הרוסים, הגירה כפויה של מיליוני משפחות, לימוד מרחוק בתנאי אזעקות והפגזות, שרשראות חינוכיות קרועות — כל זה משתקף באופן בלתי נמנע על כל מדדי הקוגניציה, במיוחד הממוצעים.

עם זאת, עבור ישראל ואוקראינה יש נקודה משותפת חשובה. שתי החברות חיות במצב של איום מתמיד ולחץ חיצוני. ובשני המקרים, ה-IQ הממוצע אינו מתאר את היכולת להסתגל, מהירות קבלת ההחלטות במשבר והיכולת לבנות מערכות הישרדות מורכבות — מה שלא ניתן למדוד במבחנים סטנדרטיים.

החלק התחתון של הדירוג כולל מדינות מהמזרח התיכון, אפריקה ואסיה עם מדדים של 94 עד 93 נקודות — ערב הסעודית, אינדונזיה, פקיסטן, תימן. גם כאן אין “נפילות” חדות: ההבדל בין המיקומים מינימלי ותלוי במידה רבה במתודולוגיית הבדיקה, השפה, הכיסוי האוכלוסייתי והתנאים החברתיים.

הפרשנים מדגישים במיוחד: הדירוג משקף את המדד הממוצע במדינה, ולא את היכולות האינטלקטואליות של אנשים ספציפיים. הוא אינו עונה על השאלה “מי חכם יותר”, אלא רק מתעד את מצב הסביבה החינוכית ברגע נתון.

עבור ישראל, רשימה זו היא סיבה לדבר על פערים פנימיים וגישה לחינוך. עבור אוקראינה — תזכורת נוספת למחיר המלחמה, שנמדד לא רק בתשתיות הרוסות, אלא גם באובדן הזדמנויות של דורות שלמים.

בדיוק בהקשר כזה, מפוכח, נתונים כאלה יש להם משמעות — ככלי ניתוח, ולא תווית. גישה כזו חשובה במיוחד לקהל של NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency, שם הנושאים הישראליים והאוקראיניים תמיד נבחנים יחד, ולא בוואקום.