נוף הזיכרון המשתנה בשטחים הכבושים של אוקראינה: כיצד נוצרת אידיאולוגיה חדשה

בשטחים של אוקראינה הנמצאים תחת כיבוש רוסי, בשנים האחרונות נרשמת בנייה מחדש רחבת היקף של המרחב הזיכרוני. אנדרטאות מסוימות מוקמות, אחרות משוחזרות עם תוכן שונה, ושלישיות נעלמות לחלוטין. ההיסטוריון האוקראיני יורי לטיש בניתוחו עבור “נובאיה גזטה אירופה” מציין כי זו אינה פעילות ספונטנית, אלא עבודה מערכתית המשולבת בתעמולה הממלכתית של רוסיה.

הקצב שבו משתנה המרחב הסמלי של האזורים הכבושים מצביע על אסטרטגיה מתוכננת מראש. במקומות של אירועים היסטוריים מופיעות אנדרטאות חדשות, המשולבות בנרטיב פוליטי, שבו המלחמה המודרנית מתפרשת כהמשך של קמפיינים “משחררים” קודמים. זה מאפשר למבנים הרוסיים ליצור דימוי של המשכיות, תוך קישור העבר לפעולות הנוכחיות של הצבא והשלטון.

מניפולציות אידיאולוגיות הופכות לבסיס ליצירת גרסה רצויה של ההיסטוריה. המקום המרכזי תופס פולחן מלחמת העולם השנייה, המשמש כהצדקה להחלטות הנוכחיות. בעת שחזור אנדרטאות מתווספים פרקים ודמויות חדשות, המקשרים את שנות ה-40 למלחמות של שנות ה-2010 וה-2020.

אחד הדוגמאות הבולטות, לטיש מכנה את המתחם הזיכרוני על סאור-מוגילה במחוז דונצק. במקור נוצר בשנת 1967 לזכר הקרבות של 1943, הוא נהרס בשנת 2014. הגרסה הרוסית החדשה של המתחם איחדה דימויים היסטוריים עם פנתיאון “גיבורי דונצק”. כך נוצרת קו אחיד – ממלחמת העולם השנייה ועד לכוחות המזוינים המודרניים.

תהליכים דומים מתרחשים גם במקומות אחרים. בקרסני לוץ’ המתחם ההיסטורי המחודש קיבל אלמנטים חזותיים חדשים המדגישים “המשכיות הדורות” ומחזקים את המסר האידיאולוגי. אותה לוגיקה מתבטאת בשימוש בסמליות של רוס של קייב, שרוסיה מנסה לנכס, תוך קישור אותה אך ורק לרוסיה המודרנית.

במקביל, הממשלות הכובשות מבצעות עבודה הפוכה – מסירים אנדרטאות הקשורות לזהות האוקראינית. דה-אינסטלציה נחשפים מונומנטים לקורבנות הרעב, דיכויים, אנשי תרבות אוקראינים. אפילו אובייקטים נייטרליים, כמו האנדרטה לשחקן יבגני מטבייב במחוז חרסון, מקבלים משמעות פוליטית חדשה במסגרת חשיבה מחדש על המרחב. המשמעות של שינויים כאלה היא להחדיר את הרעיון של היעדר היסטוריה ותרבות אוקראינית עצמאית.

תפקיד נפרד משחק האגודה ההיסטורית-צבאית הרוסית (RVIO). מבנה זה מתאם את בניית האנדרטאות החדשות, השחזורים, הפעילויות החינוכיות והאירועים ההמוניים. בשטחים הכבושים מוקמים סניפים מקומיים של RVIO, המספקים עבודה אידיאולוגית עם האוכלוסייה והתלמידים, תוך חיזוק הנרטיב ההיסטורי הרצוי.

יורי לטיש מסכם: השינויים במרחב הזיכרוני של האזורים הכבושים – זו פעולה אידיאולוגית מלאה. היא מכוונת ללגיטימציה של השלטון הרוסי, כתיבת ההיסטוריה המקומית מחדש ושילוב מזרח אוקראינה בשדה הסמלי של רוסיה. מדיניות כזו מראה שמוסקבה רואה במלחמה לא רק כקונפליקט צבאי, אלא כניסיון לעצב מחדש את הזהות של האזור.

שינוי זה, למעשה, משפיע גם על תפיסת הקונפליקט בזירה הבינלאומית, שבה ניתוח הפרקטיקות הזיכרוניות הופך לאינדיקטור להיקף הפעילות התעמולתית הרוסית. המצב נבחן בקפידה על ידי אנליסטים, חוקרים והפזורה האוקראינית בישראל – כולל קהל נאנווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency, שבה חומרים כאלה עוזרים לעקוב אחר איך משתנה המרחב, ההיסטוריה והמציאות הפוליטית תחת השפעת מדיניות הכיבוש.