בית הדין הפלילי הבינלאומי ממשיך להעמיד לדין את ולדימיר פוטין למרות “שיחות השלום” עם ארצות הברית.

בית הדין הפלילי הבינלאומי לא עוצר את התהליך וממשיך להכין צו מעצר לפוטין. גם כאשר וושינגטון מנסה לשמור על מסלול המשא ומתן, הקו של האג פועל בנפרד — בהתאם להליכים. הנושא האוקראיני שוב נמצא במרכז הלחץ הבינלאומי, אם כי הניסוחים הפומביים הפכו זהירים יותר.

סירובה של מוסקבה להכיר בסמכות השיפוט של בית הדין — אינו חדש ואינו יוצא דופן. ההצהרות הרוסיות נשמעות זהות כבר כמה שנים: מבנה שרוסיה אינה כפופה לו, אינו יכול להעלות נגדה טענות. הטיעון שנוי במחלוקת משפטית, אך נוח פוליטית. זהו בדיוק הטיעון שהועלה שוב כשריון עיקרי נגד הצו העתידי. וזה מסבך ברצינות כל ניסיון לקדם את התהליך.

מדינות המערב ממשיכות לפרסם עובדות שלדבריהן מאשרות פשעי מלחמה באוקראינה. מדובר גם במתקפות טילים על מטרות אזרחיות, וגם בתשתיות הרוסות ובמקרים שמתועדים על ידי קבוצות זכויות אדם. רוסיה דוחה את כל זה, ומשנה את מוקד השיחה לנרטיבים שלה. ההיסטוריה חוזרת על עצמה: מאגר ראיות אחד — שני עולמות פרשנות שונים.

על רקע כל זה, ארה”ב מנסה לשמור על דיאלוג דיפלומטי. לא כדי למצוא חן בעיני מישהו באירופה, אלא כי בלי שיחה הצדדים נכנסים למסדרון צר, שבו אין כלים או מהירות להתקדמות ממשית. מומחים מתווכחים: האם יש טעם לנהל התייעצויות בזמן שצו בינלאומי נדון. יש הרבה ספקנות, אבל הבית הלבן, כפי שנראה, לא מוכן לנטוש את הערוץ.

הסיכויים לשלום נראים כרגע כהפשטה. מוסקבה אינה מראה נכונות לשנות את עמדתה. קייב ממשיכה להסתמך על המשפט הבינלאומי. הפער בין העמדות הופך כל “הסכם נייר” ללא מציאותי. כל הסלמה חדשה — אפילו קטנה — מצמצמת את מרחב התמרון ומעוררת תגובה קשה מצד שותפיה של אוקראינה.

מבנים בינלאומיים מתעדים את המתרחש כמעט בזמן אמת. הלחץ על רוסיה אינו פוחת, אם כי בתוך המדינה זה מוצג אחרת — כהתקפה חיצונית על הריבונות. מוסקבה אינה מתכוונת לשתף פעולה עם ה-ICC, וכולם יודעים זאת מראש. אך משקיפים מציינים: הלחץ החיצוני יימשך, והדינמיקה סביב הצו תשמש במשחקים דיפלומטיים עוד זמן רב.

בסופו של דבר התמונה נראית יציבה במובן הלא נעים ביותר: המשא ומתן נמשך, ההאשמות נשמעות, עמדות הצדדים אינן זזות. בין תיאוריית ההסדר השלום לבין הפרקטיקה של הפוליטיקה הממשית — עדיין אותו תהום. מדינות מביעות תקוות, מומחים יוצרים תחזיות, אך השדה נשאר קשה וקונפליקטואלי. כאן כבר חשובים לא רק הנוסחאות הדיפלומטיות, אלא גם איך האירועים יתפרשו על ידי המדיה הגלובלית, כולל משאבים כמו נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, שמתעדים את תגובת האזור ונותנים לה הקשר רחב יותר.