- December 10, 2025
- 12:53 pm
- ישראל
באתר Newsru.co.il הסתיים סקר בנושא «ישראל, חבריה ואויביה».
סקרים דומים נערכו על-ידי המערכת באופן קבוע בשנים 2011–2024, אך הסקר החדש נבנה תוך התחשבות באירועי השנים האחרונות — המלחמה בישראל ובאוקראינה, הקדנציה השנייה של דונלד טראמפ ויוזמות השלום שלו, וכן השינויים במצב הבינלאומי.
הסקר נערך 8–9 בדצמבר וכלל 30 שאלות. השתתפו בו 3045 משיבים, מתוכם 98% מתגוררים בישראל. זו קהל יעד פעיל של האתר, מה שחשוב לקחת בחשבון בעת פרשנות הנתונים. התוצאות פורסמו ב-10 בדצמבר 2025.
מבין המשתתפים 63% הגדירו עצמם כ”ימנים”, 27% — כ”מרכזיים”, 3% — כ”שמאלנים”, ו-7% התקשו בהגדרה עצמית. עם זאת, 89% כינו עצמם “פטריוטים של ישראל”.
עריכה – חלוקה זו משקפת את מבנה קהל היעד של המשאב, ולא את היחס האמיתי של המחנות הפוליטיים בחברה, שבה חלק הימין קרוב ל-50–55%, והמחנה השמאלי רחב יותר מ-3% שהופיעו בסקר.
רוסיה — בביטחון בקבוצת אויבי ישראל
אחד המסקנות העיקריות של הסקר הייתה הערכת היחס לרוסיה.
55% מהמשיבים כינו את רוסיה אויבת של ישראל.
רק 6% רואים בה חברה, השאר בחרו באפשרות נייטרלית.
הסיבות לתפיסה זו כוללות:
- התקרבות אסטרטגית בין רוסיה לאיראן;
- תיאום צבאי של מוסקבה עם פרוקסי איראניים במזרח התיכון;
- רטוריקה אנטי-ישראלית של הקרמלין לאחר 7 באוקטובר;
- קבלת משלחות אויבי ישראל במוסקבה באופן קבוע:
- היעדר פעולות שיכולות לרסן את איראן בגבולות ישראל.
זהו אחד מהמדדים הגבוהים ביותר של יחס שלילי בכל שנות המחקרים הללו: רוסיה למעשה יצאה מאזור “שותף פרגמטי” ונכנסה באופן יציב לקטגוריית המדינות הנתפסות כמקור איום.
אוקראינה — «לא חברה ולא אויבת»
עבור אוקראינה התוצאות נראות אחרת.
68% מהמשיבים חשבו שאוקראינה «לא חברה ולא אויבת».
כ-20% כינו אותה חברה של ישראל, וכ-8–10% — אויבת.
תפיסה נייטרלית זו מוסברת בהיעדר קונפליקטים ישירים, מעורבות חלשה של אוקראינה במדיניות המזרח התיכון ובכך שהיא לא נתפסת כמקור איום לישראל. במקביל, אוקראינה לא מזוהה אצל רוב המשיבים גם עם ברית יציבה: דמות המדינה נותרת ביניים וחסרת מעורבות רגשית, שנצפית, למשל, ביחס לארצות הברית.
תגובה ברשתות החברתיות: ויכוח על סמלים, הצבעות וסטנדרטים כפולים
לאחר פרסום הסקר ברשתות החברתיות החלו מיד דיונים סוערים. במרכז הדיון — השאלה לא כל כך על היחסים בין ישראל לאוקראינה, אלא על המשמעות הסמלית של הצבעות בינלאומיות, בראש ובראשונה באו”ם.
חלק מהמשתמשים הדגישו שהסקר נתפס לא כסטטיסטיקה יבשה, אלא כמדד רגשי:
«עבורנו זה סמל: מי חבר ומי לא חבר.»
אחרים ציינו שהתמונה מאפיינת דווקא את העולים, ולא את החברה הישראלית כולה:
«זה משקף את המצב, אבל בקרב העולים, לא בחברה כולה.»
ויכוחים התעוררו גם סביב הערכת אזרבייג’ן:
«אזרבייג’ן — שותפה להחלטות אנטי-ישראליות, תמיד מצביעה בעדן.»
הם התנגדו:
«שיתוף פעולה הדוק גובר על הצבעות.»
נושא ההצבעות של אוקראינה באו”ם הפך לנושא חם במיוחד. כמה מגיבים טענו שהחלטות כאלה מרחיקות אפילו את אלה שתמכו באוקראינה מהיום הראשון:
«אנשים מפסיקים לתמוך לאחר הצבעות לא ידידותיות — אפילו אלה שעזרו לאוקראינה מהיום הראשון.»
אחרים התעקשו שהבעיה היא בחוסר הבנה של דיפלומטיה:
«פשוט אנשים לא מבינים איך עובדת מדיניות החוץ של ישראל.»
נשמעו גם האשמות בסטנדרטים כפולים:
«כשישראל פועלת באופן פרגמטי — זה נורמלי. כשאוקראינה עושה את אותו הדבר — זה כבר בגידה.»
משתתפים אוקראינים בדיון הזכירו מחוות רבות לתמיכה בישראל — הצהרות פוליטיקאים, הצעות להחלפת ניסיון צבאי, יוזמות דיפלומטיות, פניות של חיילים אוקראינים. על כך התקבלו התנגדויות:
«במה הוכחה העמדה הפרו-ישראלית, אם ההצבעות הולכות יחד עם איראן ורוסיה?»
בסופו של דבר הוויכוח התמצה בכך ששתי המדינות מונחות על ידי אינטרסים פרגמטיים, אך דווקא הסמלים — הצבעות, ניסוחים, מחוות פומביות — משפיעים על התפיסה הציבורית הרבה יותר מאשר מנגנונים דיפלומטיים ממשיים.
מסקנות נוספות מהסקר
בעלי ברית
- ארה”ב — 60% רואים בה חברה של ישראל (פחות מ-1% — אויבת).
- אזרבייג’ן — 55%.
- בהמשך: גרמניה (46%), ארגנטינה (46%), צ’כיה (44%).
מתנגדים
- איראן — 56%,
- טורקיה — 44%,
- תימן, קטאר, עיראק — כ-40%.
מה מצפים ממדיניות החוץ
- 86% סבורים שישראל צריכה לחזק את הברית עם ארה”ב.
- 56% — לפתח יחסים עם האיחוד האירופי.
- 55% — לשתף פעולה עם מדינות אזוריות מתונות.
- 92% — בטוחים שישראל זקוקה לתמיכה בינלאומית רחבה.
מסקנות סופיות: רוסיה ואוקראינה בתפיסת המשיבים
1. רוסיה מוגדרת סופית כאויבת ישראל
הסקר מתעד שינוי משמעותי:
55% מהמשיבים מכנים את רוסיה אויבת של ישראל, וזהו אחד מהמדדים הגבוהים ביותר של יחס שלילי בכל שנות המחקרים הללו.
מה זה אומר:
- בתפיסה ההמונית של הקהל דוברי הרוסית, רוסיה הפסיקה להיות “שותף מורכב” או “מדינה עם עמדות מעורבות”.
- הברית שלה עם איראן, תפקידה בסוריה והרטוריקה לאחר 7 באוקטובר הופכים את רוסיה למקור איום מערכתי.
- רק 6% רואים בה חברה — מדד נמוך ביותר, המעיד על אובדן אמון מוחלט.
מסקנה:
רוסיה עבור חלק ניכר מהמשיבים היום — מדינה שעומדת בשורה אחת עם האויבים העיקריים של ישראל. זהו סיום תהליך ארוך של אכזבה, שהואץ על ידי מלחמת חמאס–ישראל ומדיניות הקרמלין.
2. אוקראינה נשארת נייטרלית: לא אויבת, אך גם לא חברה
68% כינו את אוקראינה «לא חברה ולא אויבת».
זה אומר את הדברים הבאים:
- אוקראינה לא נתפסת כאיום לישראל.
- אך היא גם לא נתפסת כבת ברית אמינה.
- אין קשר רגשי בין החברות, דמות אוקראינה נותרת מטושטשת.
תגובות שליליות על הצבעות אוקראינה באו”ם מראות ש:
- חלק מהישראלים מקשרים רגשית ידידות/עוינות למחוות סמליות;
- למרות ההסברים של הדיפלומטיה האוקראינית, צעדים סמליים נתפסים כלא ידידותיים;
- התמיכה באוקראינה בקרב דוברי הרוסית בישראל יורדת בשל גורמים סמליים כאלה.
מסקנה:
אוקראינה עבור המשיבים — שותפה מרוחקת, שאינה מעוררת לא אהדה ולא פחד. נייטרליות — הדמות הדומיננטית, שיכולה להשתנות לכל כיוון בהתאם לצעדים סמליים ופוליטיים.
מה אוקראינה צריכה לעשות כדי שתיתפס טוב יותר בישראל
📌 1. להפסיק את המרגיזים הסמליים — הצבעות באו”ם
זו הסיבה העיקרית לרוגז אצל חלק מהישראלים.
כן, אוקראינה מצביעה במסגרת האיחוד האירופי.
כן, זה הגיוני מבחינת קייב.
אבל דעת הקהל בנויה אחרת — אנשים רואים:
- «הצביעו יחד עם איראן»
- «תמכו בניסוח שנראה אנטי-ישראלי»
- «לא נמנעו»
וזה מיד הורס את הקשר הרגשי.
מה אפשר לעשות:
- להימנע לעיתים קרובות יותר, כאשר הניסוחים של האו”ם פוליטיים מראש;
- לעשות הסברים פומביים מיד לאחר ההצבעה: למה כך, אילו התחייבויות;
- להעביר מראש את ההיגיון של ההחלטות דרך דיפלומטים.
אפקט: הסרת המתח הסמלי.
📌 2. לחזק את התקשורת הישירה עם הקהל הישראלי
ישראל — מדינה שבה דעת הקהל משחקת תפקיד, הדומה לפרלמנט.
לאוקראינה חסרים:
- הסברים ברורים להחלטותיה;
- פניות קבועות לחברה הישראלית;
- תקשורת ברוסית, עברית ואנגלית.
מה צריך:
- סרטוני הסבר קצרים ממשרד החוץ של אוקראינה;
- ראיונות קבועים של שרים אוקראינים לתקשורת הישראלית;
- מסרים ברורים: מה מועיל בשיתוף הפעולה בין קייב לירושלים.
אפקט: יצירת דמות של שותף שקוף, ולא מדינה רחוקה.
📌 3. לעבוד בנפרד עם העולים — זו הקבוצה הפעילה ביותר
המדדים של סקר Newsru — זה לא ישראל כולה, אבל חלק חשוב מאוד מהחברה:
- העולים מצביעים באופן פעיל;
- מעצבים את סדר היום התקשורתי;
- יש להם השפעה ברשתות החברתיות.
מה יכולה לעשות אוקראינה:
- לקיים פגישות ותדריכים לקהילה דוברת הרוסית בישראל;
- להזמין עולים לאירועים תרבותיים ודיפלומטיים אוקראיניים;
- ליצור גשרים התנדבותיים ומידעיים.
אפקט: הפחתת המרחק וחיזוק האמון.
📌 4. להראות שאוקראינה רואה בישראל שותפה אסטרטגית, ולא “עוד מדינה”
הבעיה בתפיסת אוקראינה בישראל — היעדר אות ברור על חשיבות אסטרטגית של היחסים.
מה אפשר לעשות:
- להציע תוכניות חילופי ניסיון ישירות בין צה”ל לצבא האוקראיני (כפי שהוצע, אך לא מומש);
- להגביר את שיתוף הפעולה ב-IT, רפואה, ביטחון;
- לחזק את התקשורת של אוקראינה במרחב התקשורתי הישראלי — לא כל כך באמצעות אישים, אלא באמצעות נוכחות קבועה של דוברים רשמיים אוקראיניים.
אפקט: דמות אוקראינה כמדינה שמחפשת שותפים, ולא רק מצביעה באו”ם.
📌 5. לחזק את הגשר התרבותי-הומניטרי
אוקראינים וישראלים קשורים היסטורית, דתית ורגשית, אך קשרים אלה מוצגים בצורה חלשה מאוד.
מה יכולה לעשות אוקראינה:
- אירועים קבועים לקהילה היהודית;
- תרבות, מוזיקה, קולנוע, שבהם מושם דגש על ערכים משותפים;
- עבודה עם רבנים, מרכזי חינוך, עיתונאים.
אפקט: אהדה רגשית → אהדה פוליטית.
📌 6. להסיר מיתוסים על “סתירות” בין אוקראינה לישראל
חלק מהישראלים מאמינים בכנות ש:
- אוקראינה מצביעה “נגד ישראל”
- אוקראינה “תומכת באיראן” (אבסורד, אך נרטיבים אלה חיים)
- אוקראינה “לא עושה דבר בתמורה לתמיכה”
אוקראינה יכולה:
- ליצור הסברים חינוכיים קצרים פעם בחודש:
«מה אוקראינה עשתה עבור ישראל»,
«למה התרחשה ההצבעה באו”ם»,
«במה משתפים פעולה קייב וירושלים».
אפקט: הרס מיתוסים רעילים.
🎯 המסקנה האסטרטגית העיקרית
הישראלים מעריכים מדינות לא רק לפי מדיניות ממשית, אלא גם לפי סמלים.
רוסיה נתנה לישראל סמלים שליליים רבים — ודמות האויב התבססה.
אוקראינה נתנה מעט מדי סמלים של ידידות — ונשארה באזור הנייטרלי.
כדי לשנות זאת, אוקראינה צריכה:
- להפחית סמלים מרגיזים (או”ם),
- להגביר סמלים חיוביים (תקשורת, יוזמות, שותפות).
סיכום
הסקר של Newsru.co.il משקף לא רק את היחס של קהל היעד שלו לרוסיה, אוקראינה ומדינות אחרות, אלא גם עד כמה מדיניות החוץ הפכה לגורם רגשי המשפיע על התפיסה הציבורית. הצבעות במבנים בינלאומיים, רטוריקה של מנהיגים והחלטות דיפלומטיות נתפסות יותר ויותר כסמלים של היחס האמיתי של מדינות לישראל. לתמונה מלאה חשוב לקחת בחשבון את ההבדל בין מבנה קהל היעד של הסקר לבין המפה הדמוגרפית והפוליטית הכללית של ישראל. תהליכים אלה והשפעתם על תפיסת הישראלים נמשיך לעקוב ולנתח ב-נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, תוך תיעוד כיצד משתנה התפיסה על בעלי ברית ואויבים של המדינה.
