משא ומתן ללא פריצת דרך: אבו דאבי, הסכמי גרעין ואשליות מסוכנות

סבב נוסף של התייעצויות משולשות בין אוקראינה, ארה”ב ורוסיה שוב אישר: שינוי פוליטי לא התרחש. הנוסחה נותרה כפי שהייתה — “הסכימו להמשיך בדיאלוג”. על רקע זה, התוצאה המוחשית היחידה הייתה חילופי והחזרת חלק מהמגינים האוקראינים הביתה. אין סימנים אחרים — לא לביטחון ולא להפסקת המלחמה — עדיין לא נראים.

אבו דאבי כהפסקה דיפלומטית

המשא ומתן התקיים באבו דאבי — נקודה נייטרלית, שבה הצדדים מעדיפים לדבר ללא מצלמות והצהרות רועשות. אך מאחורי השקט החיצוני הסתתרה עלילה נוספת, הקשורה ישירות לביטחון הגלובלי.

מה דנו מעבר לאוקראינה

כפי שמדווח Axios, המשתתפים נגעו בנושא הארכת סעיפי ההסכם START-III על בקרת הארסנלים הגרעיניים האסטרטגיים של ארה”ב ורוסיה. באופן פורמלי, תוקף המסמך פג ביום חמישי, אך הצדדים התקרבו להבנה לא פורמלית.

לדברי פקיד אמריקאי, לא תהיה הארכה משפטית. במקום זאת — הבטחה “לפעול בתום לב” ולהתחיל בהתייעצויות על אפשרות חידוש ההסכם. הנוסחה רכה, ההתחייבויות מטושטשות.

הבית הלבן ורעיון “ההסכם החדש”

הנשיא האמריקאי עצמו דונלד טראמפ ציין בפומבי את עמדתו: להאריך את ההסכם הישן הוא לא רואה כאופציה אופטימלית. לדבריו, הגיוני יותר להטיל על המומחים לפתח “הסכם חדש, משופר ומודרני”, המיועד לשנים רבות.

גישה זו משקפת את הספקנות המרכזית של וושינגטון.

הגורם הסיני

START-III אינו מכסה את סין, שארסנל הגרעין שלה עדיין קטן מזה של ארה”ב ורוסיה, אך גדל בקצב מהיר. הבית הלבן רואה בכך בעיה מערכתית.

בייג’ינג, מצידה, אינה מראה עניין להשתתף בהסכמים שיגבילו את תוכנית הגרעין שלה. התמריצים לכך אכן מעטים — וגם אנליסטים אמריקאים מכירים בכך.

החולשה המרכזית של ההיגיון הנוכחי

קשה להתווכח עם הצורך לקחת בחשבון את הגורם הסיני. הרבה יותר שאלות מעורר הנחה אחרת — ההימור על “תום הלב” של מוסקבה.

ממשל ארה”ב יוצא מהנחה שהקרמלין יעמוד בהסכמות. טראמפ מצהיר במפורש שפוטין “מקיים את הבטחתו”, — וזה נשמע על רקע המשך המתקפות המסיביות בטילים בליסטיים על ערים אוקראיניות.

פער כזה בין הצהרות למציאות מסוכן. אמונה בהבטחות של מדינה שמפרה באופן שיטתי את התחייבויותיה יוצרת סיכונים ישירים לביטחון הגלובלי.

מדוע זה חשוב לישראל והאזור

דווקא כאן ההקשר חורג מגבולות ההסכמים הדו-צדדיים. בקרת הארסנלים הגרעיניים, אמון במשטרי הרתעה וטעויות בהערכת כוונות של משטרים אוטוריטריים משפיעים ישירות על ביטחון המזרח התיכון.

לא במקרה חדשות ישראל — Nikk.Agency הדגישו שוב ושוב: כל אשליה לגבי “התנהגות אחראית” של מדינות תוקפניות בסופו של דבר מתהפכת למשברים — ממזרח אירופה ועד המזרח התיכון.

סיכום ללא אשליות

אבו דאבי לא הפכה למקום של פריצת דרך. אוקראינה קיבלה הביתה את מגיניה — תוצאה חשובה, אך מקומית. כל השאר נותר באזור אי הוודאות.

הסיכון המרכזי של הדיפלומטיה של היום — לא היעדר הסכמים חדשים, אלא הנכונות לבנות אסטרטגיה על אמון במי שמוכיחים פעם אחר פעם שהמילים שלהם לא שוות את הנייר שעליו הן כתובות.