- January 5, 2026
- 8:01 pm
- אוקראינה
«כשהרוסים הגיעו, הם לא לקחו אותו בשבי — הם פשוט ירו לו בגב».
עיתונאי “שומרים” מנהלים רשימה של הרוגים ונעדרים באוקראינה שהם אזרחים ישראלים (דווקא עם אזרחות ישראלית – הערה). השמות אינם מתפרסמים. ככל הנראה, נכון ל-5 בינואר 2025 יש ברשימה זו 12 אנשים.
«גורלם של אזרחים ישראלים אלה אינו מוצא הד בחברה הישראלית, — … — זו שאלה שכמעט אף פעם לא עולה, אם בכלל».
לפי נתוני המטה האוקראיני לתיאום ענייני שבויים, לפחות 12 אזרחים ישראלים נחשבים כעת נעדרים או מוחזקים בשבי הרוסי בהקשר למלחמת רוסיה נגד אוקראינה.
על כך ב-5 בינואר 2026 דיווחה הפלטפורמה הישראלית N12 Mako בהסתמך על פרויקט חקירה «שומרים».
בחקירה הישראלית מודגש כי מדובר ברובם באנשים עם אזרחות כפולה (ישראל–אוקראינה), וההערכה עשויה להיות נמוכה.
מדובר, לפי נתונים אלה, בעיקר על מי שלחמו בשורות הצבא האוקראיני. חלק קטן יותר, כפי שנאמר בחומר, נמצא באזורים של קרבות בנסיבות שונות, וגורלם של אנשים אלה נותר לא ידוע.
מדוע «לפחות» — הסתייגות חשובה
מחברי החקירה מסבירים: לרשויות לעיתים קרובות אין מידע שיטתי על אזרחות כפולה, ולכן מקרים «שנפלו» מהמעקב כמעט בלתי נמנעים. לא כל הישראלים עם שורשים אוקראיניים, שגויסו או התנדבו, הודיעו לרשויות הישראליות או האוקראיניות על מעמדם — מכאן המסקנה שהמספר האמיתי עשוי להיות גבוה יותר.
אישור עקיף ל«אזור העיוור» מובא דרך דברי שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי: לדבריו, השגרירות לעיתים קרובות לומדת על השתתפות ישראלים במלחמה רק לאחר מותם, ולאחר מכן מסייעת בקבורה ובהחזרת הגופות לישראל.
ביקור משלחת אוקראינית בישראל ואישור «לפחות 8»
בתחילת דצמבר הגיעה לישראל, לפי טקסט החקירה, משלחת אוקראינית רשמית — על רקע ניסיונות קייב למשוך את ישראל לתמיכה פעילה יותר. בין המשתתפים צוינה יוליה פבלוק, ראש אחת מהדירקטוריות האזוריות של המטה לתיאום ענייני שבויים. בכנס בתל אביב היא הזכירה שבין הישראלים יש כאלה שנהרגו, נפלו בשבי או נעדרים.
לאחר הדברים הללו פנו עיתונאים לשגרירות אוקראינה בישראל. שם, כך נטען, אישרו: מדובר בלפחות שמונה ישראלים נעדרים, אך «לפי כל ההערכות» המספר גבוה יותר — דווקא בגלל חוסר המעקב המלא על אזרחות כפולה.
«אלה שנעדרים יכולים להישאר ללא מעמד חודשים»
בחקירה מודגש בנפרד כי המידע על שבויים ונעדרים במלחמה זו לעיתים קרובות מקוטע: חודשים, ולעיתים אף יותר, עשויה לא להיות בהירות מה קרה לאדם בחזית. דיווחים על הרוגים מופיעים לעיתים רק מסיפורי חברים לנשק.
מובאת סיפורו של ישראלי «א.» מאשדוד, שנלחם מהיום הראשון של הפלישה המלאה. קודם לכן כתב: «התחשלתי בכור ההיתוך של סברודונצק ובחמוט». חברו, לדבריו, נפצע בקרבות קשים ליד בחמוט.
בהמשך נשמעת אחת מהציטוטים הקשים ביותר בחומר:
«כשהרוסים נכנסו, הם לא לקחו אותו בשבי — הם פשוט ירו לו בגב».
תעודת זהות ישראלית «בפריים» והמקרה של קוזלובסקי
עוד מרואיין בחקירה — ישראלי שנלחם בשורות הצבא האוקראיני וחזר לישראל לאחר ה-7 באוקטובר לשירות במילואים. הוא אומר ששמע על מקרים שבהם ישראלים-אוקראינים מוחזקים בשבי הרוסי, וכן על «עדויות» לשחרור אנשים בודדים.
אחד מהדוגמאות שהובאו — וולודימיר קוזלובסקי, שנשבה בשנת 2022 על ידי כוחות הנתמכים על ידי רוסיה. בסרטון שצולם לפני שחרורו, הוא, כפי שנאמר בחומר, מציג תעודת זהות ישראלית, «מנופף» בה מול המצלמה.
אוקראינה רצתה שהישראלים «ישמעו» את השבי הרוסי
המשלחת של דצמבר, לפי הטקסט, קיוותה שהסיפורים של אוקראינים שעברו דרך השבי הרוסי יישמעו בישראל במיוחד על רקע חוויית בני הערובה מעזה. בין חברי המשלחת היה, בין היתר, ראש עיריית חרסון לשעבר וולודימיר מיקוליינקו, שנשבה בעבר ברוסיה בתנאים קשים, וכן אוקראינים משוחררים אחרים.
מקור אירופי רשמי, המכיר את ארגון הביקור, טוען: הצד האוקראיני הכין במשך שבועות תוכנית פגישות, אך לקבלה המרכזית לא הגיע אף נציג רשמי מישראל. יתרה מכך, לדברי המקור, מספר מוזמנים בכירים ממשרד החוץ אפילו לא ענו להזמנות.
רקע פוליטי: קשרים עם מוסקבה והאמירה של פוטין על חמאס
בחקירה נושא זה מוצג על רקע העובדה שבשבועות האחרונים ראש הממשלה בנימין נתניהו שיבח בפומבי את קשריו עם ולדימיר פוטין וקיים עמו מספר שיחות טלפון — זאת בעוד שרוסיה במהלך המלחמה בעזה ולאחר התקיפות על איראן ביקרה את ישראל מספר פעמים.
בנפרד מצוטט אפיזודה של פגישה של פוטין עם ישראלים ששוחררו מהשבי, אלכסנדר טרופנוב, אמו ילנה וארוסתו ספיר כהן, שבה נאמרה האמירה: «שחרורכם היה מצדם מעשה הומניטרי» — בהקשר של תודה להנהגה הפוליטית של חמאס.
המחברים גם טוענים שישראל לא מחתה בפומבי כאשר רוסיה תקפה «מטרות יהודיות» באוקראינה, כולל בתי כנסת בקייב ובחרסון.
על רקע זה, שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק הצהיר כי הופתע מהריטוריקה של ישראל, «במיוחד לאור ה-7 באוקטובר», והוסיף: «צריך לעמוד בצד הנכון והמוסרי של ההיסטוריה». לאחר הדברים הללו, כפי שנאמר בחומר, הוא זומן למשרד החוץ הישראלי ל«שיחה-נזיפה».
«הבית הרוסי» בירושלים והסמליות הדיפלומטית
החקירה מביאה עוד ניגוד: באותה תקופה שבה לא הגיעו לאירוע האוקראיני, לפי דברי המקור, נציגים רשמיים ישראלים, השתתפו נציגים בכירים ממשרד החוץ באירועים שיזמה המשלחת הדיפלומטית הרוסית — כולל קבלת פנים לשנה החדשה במעון השגריר הרוסי וטקס פתיחת «הבית הרוסי» בירושלים (מרכז תרבות המנוהל על ידי מוסקבה).
בנפרד מצוין כי מדינות רבות סגרו את סניפי «הבית הרוסי» לאחר הפלישה בשנת 2022, מתוך ראיית מבנים אלה ככלי להגברת השפעת מוסקבה והפצת תעמולה. החברה הרוסית הממשלתית המנהלת רשת מוסדות כאלה נמצאת תחת סנקציות של האיחוד האירופי מאז יולי 2022.
«ברוכים הבאים לבוכנוולד»: מה סיפרו שבויים אוקראינים לשעבר בישראל
אחד מהקטעים החזקים ביותר בחומר — עדויות של שבויים אוקראינים לשעבר שנשמעו בישראל.
העיתונאי האוקראיני דמיטרו חילוק, בהופעה במוזיאון «אנו», סיפר שכאשר נפל בשבי, שומר רוסי טפח על כתפו ואמר: «ברוכים הבאים לבוכנוולד».
חילוק ואביו הקשיש נעצרו בשבועות הראשונים של הפלישה בשנת 2022, כאשר יצאו לקניות. חילוק עצמו שהה למעלה משלוש שנים בכלא רוסי ותיאר את החוויות שעבר דרך מכות, רעב וקור. אביו, כך נטען, הועמד לפני הדמיית הוצאה להורג לפני שחרורו.
ראש עיריית חרסון לשעבר וולודימיר מיקוליינקו ניסח את חוויית השבי כך: «כל יום בשבי היה כמו חיים שלמים». בחומר גם מצוין כי תמונות של שבויים אוקראינים משוחררים רבים מראות סימני עינויים ותשישות קיצונית.
«זה כמעט לא נשמע בישראל»
אחת ממייסדות הארגון Israeli Friends of Ukraine אנה ז’רובה אומרת בחומר שישראל מבינה היטב את טבעם של פשעים כאלה ורואה מקבילות:
«אנחנו מבינים עד כמה חמאס והפדרציה הרוסית משתמשים באותן שיטות… אותו יחס לאנשים, אותם עינויים». היא מוסיפה שהייתה רוצה לראות מפגש של בני ערובה ישראלים משוחררים עם אוקראינים שעברו דרך השבי הרוסי.
אבל הטענה המרכזית שלה — לשקט סביב נושא הישראלים שנעדרו בחזית האוקראינית:
«גורלם של אזרחים ישראלים אלה אינו מוצא הד בחברה הישראלית… זו שאלה שכמעט לא עולה, אם בכלל».
בסוף הפרסום צוין כי תגובה רשמית ממשרד החוץ הישראלי לא התקבלה עד למועד יציאת החומר. m
נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency
