- September 3, 2025
- 3:15 pm
- ישראל
בסוף אוגוסט 2025 פג התוקף שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים לרוסיה, כדי להתנגד להחרמת נכסיה בישראל.
למועד הפרסום 03.09.2025 התיק כבר היה בהשהיה לפי צו בית המשפט העליון, וכל המדינה עוקבת אחרי גורל המלון Sergei Palace Hotel והחניה HaMa’alot במרכז ירושלים.
החרמה אפשרית, אך רק אם מדובר בנכסים מסחריים והליך מסירת המסמכים בוצע ללא דופי. כעת התהליך הושהה על ידי בית המשפט העליון בישראל עד לבדיקה של ההליך.
פרטים פורסמו על ידי Calcalist הישראלי ב-3 בספטמבר 2025.
על התהליך כבר כתבנו – «להחרים נכסים השייכים לרוסיה» — חברה אוקראינית הגישה לבית המשפט בירושלים בקשה לפיצוי על נכסים שנתפסו על ידי רוסיה בחצי האי קרים האוקראיני.
הסיבה הראשונית: התוקפנות המדממת של רוסיה
מקורות התיק מגיעים לשנת 2014, כאשר רוסיה סיפחה בכוח את קרים. זה לווה במותם של אנשים, בהפרות זכויות אדם המוניות ובהפקעה מוחלטת של רכוש אוקראיני. בין הנפגעים הייתה גם חברת DTEK Krymenergo, שנכסיה הולאמו.
דווקא התוקפנות המדממת הזו והכיבוש של שטחים היו הסיבה לבוררות בהאג, שם בינואר 2023, בהחלטת הבוררות, רוסיה חויבה לשלם לאוקראינה 207 מיליון דולר. כיום המחלוקת סביב Sergei Palace Hotel והחניה HaMa’alot בירושלים היא רק אחת מהתוצאות של המלחמה הבלתי מוצדקת שמוסקבה מנהלת נגד אוקראינה.
למה אוקראינה הגיעה לכאן
בינואר 2023 הבוררות בהאג פסקה לחברת PJSC DTEK Krymenergo האוקראינית 207 מיליון דולר כפיצוי על נכסים שהולאמו על ידי רוסיה בקרים לאחר 2014. לאחר מכן החלה שלב הביצוע של ההחלטה בתחומי שיפוט שונים, וישראל נמצאה ברשימת היעדים האפשריים.
הנכסים המופיעים בתיק
שני הנכסים שייכים מבחינה משפטית לממשלת רוסיה.
Sergei Palace Hotel
מלון היסטורי ברחוב הלני המלכה, במרחק של כמה מאות מטרים מהעיר העתיקה. נבנה בסוף המאה ה-19 עבור עולי רגל מלכותיים ונפתח מחדש לאחר שיפוץ ב-2017. זהו נכס מסחרי ולא דיפלומטי.
חניה HaMa’alot
חניה עירונית בצומת קינג ג’ורג’ — מעלות. שנים רבות עמדה ריקה, ולאחר מכן שופצה ונפתחה מחדש לפני כשנתיים, מה שמדגיש את אופייה הכלכלי.
למה “סטטוס מסחרי” קובע הכל
לפי החוק הישראלי על חסינות מדינות זרות, רכושן מוגן בדרך כלל מביצוע החלטות. אבל ל”נכסים מסחריים ונדל”ן” בישראל יש חריג, ודווקא לחריג הזה מכוון התובע.
כרונולוגיה: שלבי התיק צעד אחר צעד
שלב 1 — הגשה לבית המשפט המחוזי (אביב 2025)
חברת DTEK Krymenergo באמצעות עורך הדין זואר לנד (Barnea Jaffa Lande & Co.) ביקשה מבית המשפט המחוזי בירושלים להטיל עיקולים על Sergei Palace Hotel ו-HaMa’alot. בית המשפט סירב לעיקול “ex parte”, אך הורה להודיע לפדרציה הרוסית.
שלב 2 — מסירת מסמכים דרך דיפלומטיה (מאי 2025)
בית המשפט חייב את המדינה “ללא דיחוי” להעביר את המסמכים. שגרירות ישראל במוסקבה שלחה עותקים של הבקשות וההחלטות למשרד החוץ הרוסי בדואר דיפלומטי, מה שנרשם בחומרים.
שלב 3 — תגובת רוסיה: “ההליך הופר”
הצד הרוסי הצהיר בנוטה דיפלומטית כי המסירה אינה תואמת את החוק הבינלאומי ואת אמנת האג על מסירה, מספר מסמכים לא תורגמו כראוי, והזמן המינימלי לתגובה צריך להיות 60 ימים לאחר מסירה נאותה של החבילה המלאה. רוסיה גם טענה כי “אינה צד לתהליך”.
שלב 4 — עמדת מדינת ישראל
משרד החוץ והיועץ המשפטי לממשלה (גאלי בהרב-מיארה) הזהירו: כשל בהליך עלול לפגוע ביחסים החיצוניים, ובחו”ל ייתכנו צעדים מקבילים נגד נכסי ישראל. זה העלה את “ההימור” של התיק לרמת מדיניות המדינה.
שלב 5 — החלטות בית המשפט המחוזי (קיץ 2025)
השופטים אילן סלע ופנינה נויבירט דחו את טענות המדינה ורוסיה. הם ציינו: אם ממשלת רוסיה רוצה להתנגד, עליה לפנות ישירות לבית המשפט, ולא בנוטה דיפלומטית. כמו כן, בית המשפט קבע מועד אחרון — עד סוף אוגוסט 2025, לאחר מכן תתקבל החלטה על בסיס החומרים שכבר הוגשו.
«אם ממשלת רוסיה רוצה להגיש התנגדויות להליך, שתפנה ישירות לבית המשפט… אם עד סוף אוגוסט לא תתקבל תגובה, ההחלטה תתקבל על בסיס החומרים בתיק».
שלב 6 — ערעור והשהיה בבית המשפט העליון
היועץ המשפטי לממשלה פנה לבית המשפט העליון בבקשה לבטל את החלטות בית המשפט המחוזי ולהוציא צו השהיה. השופטת רות רונן השהתה את ההליך בבית המשפט המחוזי עד לקביעת ההליך הנכון למסירה. למועד הפרסום 03.09.2025 ההשהיה כבר הייתה בתוקף.
איפה התיק נמצא כרגע
שלב: התהליך “מוקפא” בבית המשפט העליון בישראל (בג”ץ). בית המשפט המחוזי בירושלים עצר את הדיון ומחכה להנחיות מלמעלה. כעת הכל תלוי בהחלטת בית המשפט העליון: האם יכיר בכך שהמסמכים נמסרו לרוסיה כראוי, והאם ייתן אור ירוק להמשך התיק.
טיעוני הצדדים — בקצרה
- אוקראינה (DTEK Krymenergo): יש בוררות על 207 מיליון דולר; מדובר בנכסים מסחריים; רוסיה צריכה להתנגד בבית המשפט, ולא בנוטות.
- רוסיה: המסירה לא לפי הכללים וללא תרגומים מלאים; הזמן המינימלי לתגובה — 60 ימים; “אנחנו לא צד לתהליך”.
- מדינת ישראל: חוששת מנזק חוץ-מדיני ומצעדים מקבילים; מבקשת הליך מושלם לפני כל עיקולים.
- בית המשפט המחוזי בירושלים: “לבית המשפט, ולא דרך דיפלומטיה”; דדליין — סוף אוגוסט 2025.
למה זה חשוב דווקא לקורא הישראלי
לשוק זו בדיקה איך עובד החריג לחסינות עבור נדל”ן מסחרי. לפוליטיקה — מבחן האיזון בין חוק ליחסים חיצוניים. לתושבי ירושלים — שאלה איך סכסוך בינלאומי נוגע לכתובות אמיתיות בין רחוב יפו לעיר העתיקה.
НАновости — חדשות ישראל: מבט מהאמצע
מערכת— חדשות ישראל מציינת: כאן נפגשים ישראל, אוקראינה, התפוצה והקהילה היהודית. “חדשות ישראל” מפסיקות להיות פנימיות, כאשר החלטה על שני נכסים עירוניים יכולה להשפיע על הפרקטיקה הבינלאומית של ביצוע בוררויות.
מה יהיה הלאה: תרחישים ריאליסטיים
תרחיש 1 — חזרה לבית המשפט המחוזי ואמצעי הבטחה
בית המשפט העליון משאיר את החלטות המחוזי בתוקף. בירושלים דנים מחדש בעיקולים על Sergei Palace Hotel ו-HaMa’alot, והשאלה עוברת למישור “האם זה נכס מסחרי”.
תרחיש 2 — הליך מסירה חדש
בג”ץ מסכים עם היועץ המשפטי לממשלה: יש למסור את החבילה מחדש לפי כל הכללים הבינלאומיים. אז לרוסיה נפתח חלון חדש של 60 ימים, והתיק מתעכב לחודשים.
תרחיש 3 — פשרה
בית המשפט אומר: “ההליך לא מושלם, אבל אי אפשר לחסום את התובע”. בית המשפט המחוזי ממשיך בתנאי מסירה חוזרת וזמן נוסף לרוסיה. זהו “הדרך האמצעית”.
על מועדים (באומדן)
לתיקים עם מימד דיפלומטי סביר לצפות לדיון ראשון בטווח של 3–6 חודשים והחלטה מספר חודשים לאחר הדיון. זו תחזית המבוססת על פרקטיקה, ולא עובדה ממקור.
ציטוטים שקובעים את הטון
«הבקשה לאישור ערעור מבוססת על אינטרסים חשובים ביחסי החוץ של ישראל… מדובר במניעת נזק ליחסים דיפלומטיים ובצעדים הדדיים נגד ישראל». — מעמדת היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון.
«נכסי מדינה זרה נהנים מחסינות מהליכי ביצוע… אולם רכוש מסחרי או נדל”ן בישראל לא מקבלים חסינות דיפלומטית». — על החריג העיקרי בחוק.
מידע על הנכסים
- Sergei Palace Hotel: שופץ ונפתח ב-2017; ממוקם במרחק הליכה מהעיר העתיקה; מורשת היסטורית מסוף המאה ה-19.
- HaMa’alot: חניה בצומת קינג ג’ורג’ — מעלות; שופצה ונפתחה מחדש לפני כשנתיים; נכס עירוני רווחי.
סיכום: איפה אנחנו עומדים
מסוף אוגוסט 2025 פג הדדליין של בית המשפט המחוזי לרוסיה. עד 03.09.2025 התהליך כבר היה מוקפא על ידי בית המשפט העליון (השופטת רות רונן) עד לקביעת הליך המסירה. מכאן הכל תלוי אם בתי המשפט יכירו בסטטוס המסחרי של הנכסים ובנאותות ההודעה.
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות
למה הכל “צף” דווקא בתחילת ספטמבר 2025?
כי עד סוף אוגוסט פג המועד שהציב בית המשפט המחוזי לרוסיה, ובמועד הפרסום 03.09.2025 כבר הייתה בתוקף ההשהיה של בית המשפט העליון.
אילו נכסים במרכז המחלוקת ולמה הם מתאימים?
המלון Sergei Palace Hotel והחניה HaMa’alot — שני הנכסים מסחריים ואינם משימות דיפלומטיות, מה שפותח חריג לחסינות.
מה טוענת רוסיה לגבי ההליך?
שהמסירה בוצעה לא לפי אמנת האג, התרגומים לא מלאים, ונדרש מינימום של 60 ימים לאחר מסירה נאותה של החבילה המלאה.
מה יכול להחליט בית המשפט הלאה?
שלושה אפשרויות: חזרה לבית המשפט המחוזי ואמצעי הבטחה; הליך מסירה מלא מחדש; פשרה עם תנאים וזמן נוסף לרוסיה. התוצאה תקבע את גורל ההחרמה בישראל.
סיכום: באיזה דרך תלך ישראל?
המצב עם Sergei Palace Hotel והחניה HaMa’alot — זה לא רק סכסוך על שני נכסים בירושלים. זה מבחן לישראל: האם תלך בדרך המשפט הבינלאומי, תבצע החלטות בוררות ותשמור על מערכת משפטית צפויה, או שתיתן עדיפות לשיקולי דיפלומטיה ולחץ פוליטי.
החלטת בית המשפט העליון תראה אם המדינה מוכנה להגן על עקרון שלטון החוק גם כאשר זה כואב ליחסים עם מוסקבה. עבור אוקראינה זו הזדמנות להוכיח שהתוקפנות הרוסית והגנבת רכוש לא יישארו ללא עונש. עבור ישראל — הזדמנות לאשר שירושלים נשארת מקום שבו החוק מעל הפחד מפני שחקנים חזקים.
מקור העובדות והתאריכים: פרסום Calcalist (עברית), 06:00, 03.09.2025; החלטות השופטים אילן סלע ופנינה נויבירט על קביעת הדדליין “עד סוף אוגוסט”, מסירה דיפלומטית במאי 2025, והשהיה זמנית אצל השופטת רות רונן.
