- April 17, 2025
- 4:23 pm
- בעולם
ובכן …. באופן כללי זה כך …. התקשורת הרוסית, כרגיל, כותבת לקהל הפנימי שלה, אבל השאלה לשגרירה היא — “האם היא בכלל קראה מה בדיוק כתוב בשמה? והאם היא מאשרת את דבריה להדפסה כנציגת מדינת ישראל הרשמית?” ….
“ישראל מההתחלה של הסכסוך באוקראינה הציעה את שירותי התיווך שלה למוסקבה ולקייב וכעת מוכנה למלא תפקיד בגישור בין הצדדים”,- כך נקרא מאמר ב “לנטה-רוס” ב-16 אפריל 2025, שלדבריה נמסר בראיון לשגרירת מדינת ישראל ברוסיה סימונה גלבפרין.
כותרת משנה: “שגרירת ישראל גלבפרין: אנחנו מוכנים לתמוך בגישור בין רוסיה לאוקראינה”.
“בעד זאת, עמדת ישראל לא השתנתה: אנחנו תמיד תמכנו בריבונות ושלמות טריטוריאלית של אוקראינה” – גלבפרין.
קראו את הראיון ….
עוד ציטוט: “ישראל נחשבת כמתווך פוטנציאלי בסכסוך האוקראיני” – שאלה מהעורכים, מי ראה זאת?
כותרת: “החתונה של ילדי הרב הראשי של רוסיה ברל לאזר והרב של אודסה אברהם וולף התקבלה על ידי רבים כסמל לאפשרות שלום. על תפקיד ישראל בסכסוך האוקראיני, איך רוסיה מעורבת באירועים במזרח התיכון ולאן פונים היחסים הרוסיים-ישראלים, סיפרה שגרירת ישראל ברוסיה סימונה גלבפרין ל“לנטה-רוס”.”
אז מה כותבים?
בהתחלת השנה התקיימה חתונה של ילדי הרב הראשי של רוסיה ברל לאזר והרב של אודסה אברהם וולף בישראל. איך האירוע הזה נתפס בישראל? מה עשוי להיות המשמעות של האירוע הזה עבור הקשרים העתידיים בין רוסיה לאוקראינה?
סימונה גלבפרין: “לא הייתי מחפשת בזה תתי-משמעויות פוליטיות. זו פשוט סיפור יפה של שני צעירים.
כן, הם נפגשו דרך שידוך, אבל הדבר החשוב הוא שהם באמת אהבו אחד את השני. בימינו אף אחד כבר לא כופה שום דבר.
אנחנו פשוט שמחים לאהבה. מול עינינו נוצר בית יהודי נוסף.
ובכל זאת, זהו דוגמה טובה לכך שיחסים אנושיים נשארים גם בזמנים הקשים ביותר. אהבה מנצחת למרות הכל. כשיש אהבה, כבר לא משנה מי אתה — רוסי, אוקראיני או יהודי. קשרים אישיים כאלה יכולים לנצח הכל.”
איך ישראל מצליחה כרגע לפעול עם הקהילות היהודיות ברוסיה ובאוקראינה?
סימונה גלבפרין: “ישראל שומרת על קשרים הדוקים גם עם רוסיה וגם עם אוקראינה. אנחנו — בית עבור כל העם היהודי, ולכן אנחנו שומרים על קשר עם קהילות בכל רחבי העולם.
אבל במיוחד חשוב שקהילת היהודים גם תומכת בנו.
זה התבטא, למשל, אחרי האסון הנורא ב-7 באוקטובר [2023], המתקפה של חמאס על ישראל. התמיכה הייתה הדדית וחשובה מאוד.”
איזה תפקיד ישראל או הקהילות היהודיות יכולות למלא בהסדרת הסכסוך באוקראינה?
סימונה גלבפרין: “ישראל הצהירה מההתחלה על מוכנותה לסייע בגישור בין רוסיה לאוקראינה אם שתי הצדדים יפנו אלינו בבקשה כזאת. אך עד כה זה לא קרה.
כולנו — גם ברוסיה, גם בישראל, וגם במדינות אחרות — מקווים לסיום מהיר של הסכסוך.
אני נזכרת בתפילת מוסף שנאמרת בחג הפסח: ‘יאמר שלום לנו ולכל עם ישראל’. מי ייתן והשלום הזה יגיע לרוסיה, לאוקראינה, לישראל ולכל יתר המדינות בעולם.
בעד זאת, עמדת ישראל לא השתנתה: אנחנו תמיד תמכנו בריבונות ושלמות טריטוריאלית של אוקראינה.
אבל אנחנו מאוד מקווים שהצדדים עצמם יצליחו להגיע להסכמות וכך יגיע השלום. זה חשוב לכולנו.”
ועכשיו על היחסים הרוסיים-ישראלים
מה עוזר את היסודות של היחסים הרוסיים-ישראלים כיום? מה הושג לאחרונה?
סימונה גלבפרין: “היחסים בין המדינות שלנו מאוד קרובים וחשובים לשני הצדדים. הם מבוססים בראש ובראשונה על הרמה האנושית. יש לנו הרבה משותף — היסטוריה, תרבות, גורלות.
הגשר האמיתי בינינו — אלו הישראלים הדוברי הרוסית והיהודים החיים ברוסיה.
ואנחנו רואים תוצאות מוחשיות של שיתוף פעולה ברגע זה. למשל, לאחרונה הצלחנו להגיע להסכם על תשלום דמי כניסה לאתר של VFS עם כרטיסים רוסיים. זה היה בלתי אפשרי קודם, והיו קשיים לתיירים.
חדשות חשובות נוספות — החל מ-1 במאי יחודשו הטיסות הישירות של חברת אל על מרוסיה לישראל. כמה חודשים לפני כן הטיסות הללו היו מושהות, ובזכות עבודה משותפת ומגעים מקצועיים הצלחנו להחזיר אותן כבר מ-1 במאי.
אנחנו ממשיכים — מתכננים לפתוח טיסות חדשות, כולל לאילת בדרום הארץ.
אנחנו מאוד אוהבים ומעריכים את האורחים מרוסיה ותמיד שמחים לראותם — כתויירים וכפולחנים. לא במקרה יש לנו מערכת ויזה הדדית כבר שנים רבות.”
ישראל לאחר תחילת הסכסוך באוקראינה לא הטילה סנקציות על רוסיה. עד כמה שינוי בגישה זו אפשרי?
סימונה גלבפרין: “אני אענה בבהירות ובכנות: בישראל פשוט אין מנגנון להטיל סנקציות על מדינות אחרות. ובקרוב מאוד זה לא צפוי להשתנות.”
מלבד תיירות, ישראל הפכה לאחת ממדינות היעד המרכזיות להגרה מרוסיה ב-2022, במיוחד עבור יהודים רוסיים. איך אלו שעזבו הצליחו להשתלב בחברה הישראלית ואיזה תפקיד הם ממלאים כיום?
סימונה גלבפרין: “אנו קוראים לזה רפטראציה, או עלייה, מה שמתורגם לעברית כ‘עלייה’. זה לא רק מעבר, אלא חזרה הביתה, שכן ישראל הוקמה כבית לעם היהודי.
בשנים האחרונות, עוד לפני 2022, אכן הגיעו הרבה רפטריאנטים מרוסיה. ישראל מקבלת אותם בזרועות פתוחות — היום הם חיים ועובדים בהצלחה ברחבי המדינה.
אפילו מחברים שלי אני שומעת על כמה פרויקטים עסקיים השיקו הרפטריאנטים החדשים! החל מטכנולוגיה מתקדמת ועד בתי קפה נוחים. הם מביאים רוח רעננה גם לתרבות וגם למדיה.
זה במיוחד מעניין לראות איך רפטריאנטים חדשים משתלבים במערכת הכלכלית. בתחילה הם עובדים בסביבה דוברת רוסית, אבל בהדרגה הם מתאימים את עצמם. לדוגמה, בנו של חברי, שפתח מסעדה בחיפה, שינה לחלוטין את התפריט לאחר שלמד את הטעמים המקומיים, ההרגלים והמנהגים.
כמובן, חלקם חיים בין שתי המדינות — נוסעים תמידית בין ישראל לרוסיה. אבל יש בזה משהו מיוחד.
אנשים כאלה — גשר נוסף בין המדינות שלנו.”
מה מפריע לשיתוף פעולה מלא בין רוסיה וישראל בתנאים הנוכחיים?
מהמערכת – הידידות עם חמאס וטרוריסטים אחרים מפריעה – אך גלבפרין עוד לא ידעה על נאום פוטין על תודה לחמאס.
סימונה גלבפרין: “לא נסתיר — יש גם שאלות קשות. אנחנו לא מסכימים על הכל.
אבל גם בשאלות הכי רגישות, כולל בעיות המזרח התיכון, אנחנו שומרים על דיאלוג פתוח ואמין. אני רואה בכך הישג גדול מאוד.”
… יש עוד הרבה, אבל זה כבר לא קשור לנושא שלנו …
ובכן …. באופן כללי זה כך …. התקשורת הרוסית, כרגיל, כותבת לקהל הפנימי שלה, אבל השאלה לשגרירה היא — “האם היא בכלל קראה מה בדיוק כתוב בשמה? והאם היא מאשרת את דבריה להדפסה כנציגת מדינת ישראל הרשמית?” ….
