כיצד ישראל שנייה רק ​​לאוקראינה בהוצאות הביטחון: השפעה כלכלית ותחזית

בעוד אוקראינה מוציאה יותר מרבע מהתמ”ג שלה על ביטחון, ישראל עוקבת אחריה, ומקדישה 6.5% לביטחון.

תקציבי ביטחון: ישראל ואוקראינה

על רקע הסלמת המתיחות והעימותים הצבאיים, שתי המדינות – ישראל ואוקראינה – מקצות כספים משמעותיים לצרכי הגנה. לְפִי ג'רוזלם פוסטתקציב הביטחון של ישראל לשנת 2025 יעמוד על 117 מיליארד שקל (6.5% מהתמ”ג), שהוא גבוה משמעותית מרמות השלום הרגילות.

סכום זה גבוה ב-15 מיליארד שקל מההצעה הראשונית של האוצר וכמעט 60 מיליארד שקל יותר מאשר בשנה רגילה. הוצאות הביטחון של אוקראינה גבוהות פי ארבעה כשיעור מהתמ”ג, אך מבחינה זו תקציב הביטחון של ישראל גדול מזה של מעצמות צבאיות כמו רוסיה וארה”ב, כמו גם כל מדינות נאט”ו.

לשם השוואה, הוצאות הביטחון של אוקראינה הן השנה שיא של 22.1% מהתמ”ג וצפויות לעלות ל-26.3% עד 2025. נתונים אלה הופכים את אוקראינה למובילה במדד זה מבין כל מדינות העולם, ומשאירות את ישראל במקום השני.

“אוקראינה וישראל עומדות בפני אתגרים ייחודיים, ותקציבי הביטחון שלהן משקפים את היקף האיום הזה”, מדווח ג'רוזלם פוסט.

השפעה על הכלכלה

עבור שתי המדינות, לרמות כה גבוהות של הוצאות ביטחון יש השלכות כלכליות חמורות. ממשלת ישראל מבקשת למנוע “עשור אבוד” שבו תקציבי ביטחון גבוהים בשנות ה-70 הובילו למשבר כלכלי ממושך. התקציב הנוכחי רחוק מלהיות חסר תקדים. לאחר מלחמת ששת הימים של 1967 זינקו הוצאות הביטחון כאחוז מהתוצר ל-19.7%, ובשנתיים שלאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973 הן הגיעו ל-28.7%, ולאחר מכן החלו לרדת באופן עקבי.

כפי שמציין פרופסור אסטבן קלור מאוניברסיטת ירושלים, להמשך הגדלת הוצאות הביטחון מבלי לייצר צמיחה כלכלית עשויות להיות השלכות חמורות על הכלכלה האזרחית.

“אם נמשיך להגדיל את תקציב הביטחון מבלי להשקיע בצמיחה, נעמוד בפני תנאים כלכליים לא יציבים”. – מציין פרופסור קלור (ג'רוזלם פוסט).

באופן השוואתי, גם כלכלת אוקראינה חווה קשיים משמעותיים בשל הוצאות צבאיות. שותפות מערביות, כולל ארצות הברית ומדינות נאט”ו, מספקות תמיכה לאוקראינה, ומאפשרות לה לשמור על הוצאות ביטחוניות שוטפות. על פי פרויקט המחקר עלויות המלחמה, סיוע מערבי מהווה 10-12% מהתמ”ג של אוקראינה, פיצוי על נזק כלכלי שאחרת לא היה בר-קיימא עבור המדינה.

ביטחון ותמ”ג: קנה מידה עולמי

ישראל ואוקראינה תופסות מעמד מיוחד בעולם. למרות שמדינות נאט”ו רבות מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן, חלקן בתוצר נותר נמוך בהרבה. אפילו פולין, שהגדילה בחדות את ההוצאות ל-4.12% מהתמ”ג, רחוקה מהרמה של אוקראינה וישראל. זה מדגיש את הנטל הפיננסי הייחודי ששתי המדינות הללו מתמודדות עם.

השפעה על שוק העבודה

הוצאות ביטחוניות גבוהות מפעילות לחץ לא רק על התקציב, אלא גם על שוק העבודה של שתי המדינות. בישראל תקופות ארוכות יותר של שירות חובה וגיוס סדיר מצמצמים את נגישותם של צעירים להשכלה ומאטים את התקדמותם בקריירה. גם אוקראינה מתמודדת עם קשיים: צעירים המועסקים בחזית נאלצים לדחות את כניסתם לעבודה, דבר שיש לו השפעה ארוכת טווח על כלכלת המדינה.

“הוצאות ביטחון גבוהות הופכות לחסום לקידום קריירה והשכלה בשתי המדינות”, – אומר מומחה כלכלי ג'רוזלם פוסט.

תמיכת ארה”ב ונאט”ו

ארה”ב ונאט”ו תומכות באופן פעיל באוקראינה, ושולחות כספים ומשאבים משמעותיים כדי לעזור לה להתעמת עם רוסיה. לפי פרויקט עלויות המלחמה במכון ווטסון באוניברסיטת בראון, ארצות הברית לבדה השקיעה מיליארדי דולרים בסיוע באוקראינה ובישראל, המהווה חלק ניכר מהתמ”ג שלהן.

על פי פרויקט עלויות המלחמה במכון ווטסון לעניינים בינלאומיים וציבוריים באוניברסיטת בראון בארה”ב, בשנה הראשונה למלחמת חרבות הברזל השקיעה ארה”ב 17.9 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל, בהיקף של 3.8% מהתקציב של ישראל. תמ”ג.

מַסְקָנָה

למרות תקציבי ביטחון אדירים ועלויות כלכליות משמעותיות, הן אוקראינה והן בישראל מבינות שלשמירה על הביטחון והיציבות יש חשיבות עליונה. עם זאת, גישה מאוזנת לתקציב היא המפתח כדי למנוע משבר פיננסי ולשמור על צמיחה בטווח הארוך.

“לישראל חשוב למנוע חלוקה מחדש של משאבים לרעת הצמיחה הכלכלית”, מדגיש ג'רוזלם פוסט.

השאירו תגובה בטלגרם – ערוץ NAnews↓